קולע למטרה. רובין הוד, פינת עיראק-סוריה
מלחמת האזרחים בסוריה יצרה מאז 2011 אזורים של חוסר מדינה, "יערות שרווד" כמו באגדה, שמשכו אלפי מתנדבים זרים מטעם עצמם, "רובין הודים", להילחם בשני צדי המתרס - עם אסד ועם המורדים, בהם חיזבאללה ודאעש
על פי הסיפור הידוע, רובין הוד וחבר הגנבים שלו מצאו מקלט ביער שרווד שבאנגליה והחלו לשדוד עוברים ושבים עשירים ולחלק את שללם לעניים. הודות לפועלם זה, הפכו רובין הוד וחבורתו פופולריים לא רק בקרב בני דורם אלא גם בעיני הדורות הבאים. ואכן, כמעט מדי שנה מופיעים סרט או סדרת טלוויזיה חדשים המוקדשים ל"אנשים הירוקים".
"מגלים עולם " - מאמרים אחרונים:
מדינה בת 66 מחפשת מדיניות חוץ עם תכלית
/ פיקי איש שלום
רב-עומאן: הסולטן גוסס וקרב הירושה בדרך
/ יואל גוז'נסקי
ציון 6 בתעודה: האם ישראל מדינה מושחתת?
/ ד"ר דורון נבות
ישראל והגוש הסוני: משת"פ חשאי לפיוס?
/ יואל גוז'נסקי
האם יכול סיפורו של רובין הוד לומר לנו דבר מה על האתגר העומד כיום בפני הקהילה הבינלאומית מצד שחקנים לא-מדינתיים אלימים? כאשר חושבים עוד על הסיפור ניתן לראות כי למעשה הוא כולל שלושה מרכיבים הקשורים זה לזה באופן הדוק: שחקן לא-מדינתי אלים; אזור של חוסר מדינה המשמש מקלט עבור שחקן זה; ואידיאולוגיה המעניקה משמעות לפעולותיו האלימות לא רק בעיניו-שלו אלא גם באופן רחב יותר, טרנס-לאומי.
מתנדבים זרים במלחמה - לא תופעה חדשה
מבחינה היסטורית, הופעתה של מערכת המדינות המודרנית הייתה מלווה באלימות רבה, ובמקומות מסוימים, ובמיוחד ב"עולם החדש", לפחות חלק מהאלימות הזאת נבעה מקיומם של "רובין הודים" מטעם עצמם.
מלחמת העצמאות של ארצות הברית, למשל, משכה אליה מתנדבים זרים מצרפת ומפולין שבאו להילחם נגד העריצות ב"עולם החדש", אך ראו לנגד עיניהם גם את המטרה של מיגור העריצות ב"עולם הישן". מתנדבים זרים השתתפו גם במלחמות העצמאות נגד הכתר הספרדי באמריקה הלטינית בתחילת המאה ה-19, ובמלחמת העצמאות של יוון בהמשך אותה מאה, שהפכה לאבן שואבת עבור לוחמים זרים, ובכלל זה המשורר האנגלי הידוע לורד ביירון.
המשטר האוטוריטרי נחלש בשנים האחרונות
החל משנות ה-70 וה-80 של המאה ה-20 אנו עדים לסוג שלישי של "יער שרווד", הכולל התמוטטות או היחלשות משמעותית של המשטר האוטוריטרי, התפרצות של סכסוך פנימי המחליש את המדינה, והתערבות חיצונית בקנה מידה רחב מצד מדינות או שחקנים לא-מדינתיים אלימים. דוגמאות בולטות הן הפלישה הסובייטית לאפגניסטן ומלחמת האזרחים שפרצה בה, המלחמות בבלקן בעקבות התפרקות יוגוסלביה, המלחמות בצ'צ'ניה בעקבות התפרקות ברית המועצות והיחלשות רוסיה, הפלישה האמריקנית לעיראק שמוטטה את משטר הבעת' ויצרה תוהו ובוהו, ולאחרונה גם ההיחלשות של המשטר בסוריה ומלחמת האזרחים המתחוללת בה. יצוין כי אחד המאפיינים של סוג חדש זה של "יער שרווד" הוא המעבר התכוף והקל יחסית של "רובין הודים" בין "יער" אחד למשנהו.
המקרה של סוריה בולט במיוחד בהקשר זה. מאז 2011 נתונה סוריה במלחמת אזרחים אכזרית בין הנשיא בשאר אל-אסד ומשטרו, מצד אחד, לבין האופוזיציה לשלטונו, מצד שני. בתחילת המשבר ניסה המשטר לדכא את מתנגדיו בכוח, אך הדבר הביא לתסיסה רחבה ולפרוץ מרד שהקיף לא רק את האזורים הכפריים במדינה אלא גם חלק מן הערים הגדולות.
התוצאה הייתה יצירת אזורים של חוסר מדינה, "יערות שרווד", שהחלו למשוך מתנדבים זרים בני לאומים שונים. כיום פועלים בסוריה אלפי "רובין הודים" מטעם עצמם, המגיעים מעשרות מדינות ערביות ומוסלמיות אך גם ממדינות מערביות, ואפילו מישראל. כמו "יערות שרווד" אחרים מן העבר, ניתן למצוא את המתנדבים הללו משני עברי המתרס: כך, לצד המשטר ניצבים אנשי חיזבאללה, המפלגה-מיליציה הלבנונית, שהיא בעלת ברית של משטר אסד, אך גם חברי פלגים לבנוניים אחרים כגון המפלגה הלאומית הסוציאליסטית הסורית, קבוצה שנוסדה בשנות ה-30 של המאה הקודמת ודוגלת ברעיון של "סוריה הגדולה". מעניין כי שני הצדדים בסכסוך בסוריה מציגים עצמם כמי שנאבקים למען ערכים טרנס-לאומיים. כך, למשל, מפקד צבאי בחיזבאללה טען כי הסכסוך הסורי "הוא מלחמה נגד האנושות, וזו מלחמה שאיננו יכולים להפסיד בה".
אחד הנהנים העיקריים ממצב עניינים זה הוא ארגון דאעש, המאגד מתנדבים זרים שהגיעו לסוריה (ושחלקם לחם קודם לכן בעיראק), לוחמים מוסלמים סונים מעיראק הכוללים קצינים ששירתו בצבא העיראקי תחת סדאם חוסיין אך סולקו משורותיו לאחר הפלישה האמריקנית, ומורדים סורים רדיקליים. המכנה המשותף לכל הגורמים האלה הוא אידיאולוגיה איסלאמית רדיקלית, שנאה עזה לשיעים, לקבוצות לא-מוסלמיות (כולל נוצרים ויזידים) ולכורדים (שאף הם מוסלמים סונים), ועוינות כלפי המערב, ובמיוחד כלפי ארה"ב.
לסיכום, אף כי ארגון "המדינה האיסלאמית" הוא תופעה חדשה, לפחות חלק ממרכיביה, ובמיוחד "יער שרווד" ו"רובין הוד", אינם חדשים והופיעו כבר בסכסוכים אחרים שפרצו לא רק באזורים לא-מערביים אלא גם במערב עצמו. למסקנה זו יש השלכות חשובות למי שמבקש להבין טוב יותר את הסכסוכים בסוריה ובעיראק ואת ארגון דאעש, וכמובן גם למי שמעוניין להתמודד עם האתגר המורכב שהם מציבים.
פרופ' ברק מלמד במחלקה למדע המדינה ובמחלקה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית בירושלים. הספר Nonstate Actors in Intrastate Conflicts בעריכתו (יחד עם ד"ר דן מיודובניק) ראה אור ב-2014 בהוצאת הספרים של אוניברסיטת פנסילבניה
המכון ליחסים בינלאומיים ע"ש לאונרד דיוויס באוניברסיטה העברית בירושלים מפרסם בשיתוף פעולה עם ynet את מדור "מגלים עולם" שבו מופיעים מאמרי פרשנות ועמדה של חוקרים מרחבי העולם בתחום היחסים הבינלאומיים
לפנייה לכתב/ת 
