רוצים סייעת שנייה: "מגיע לילדים הרבה יותר"
ישראל בצמרת המדינות המפותחות במספר הילדים לכל גננת. התוצאה: אלימות, פציעות, עשיית צרכים בבגדים וחוסר יכולת של הצוות להשתלט על הנעשה. הורים בתל אביב, אילת ועפולה ישביתו היום את הלימודים בגנים לבני 4-3, וידרשו להוסיף סייעת שנייה: "המצב לא אנושי"
"הגננת והסייעת לא מצליחות להגיע לכל הילדים. יש כאלה שלא יודעים איך להביע את עצמם, ולכן הם נושכים. באותו הרגע הגננת והסייעת נמצאות במקום אחר". פנינית אלימלך מאילת היא אם לשלושה ילדים בגילים שש, שלוש וחצי ושנתיים. בגן שבו לומדת הבת האמצעית אלין מלמדת גננת ולצדה סייעת אחת. "הסייעת עושה עבודת קודש", אומרת פנינית, "אבל בגלל שחסר זוג עיניים נוסף, הבת שלי ננשכת בלי סוף". פנינית ובעלה לירן יצטרפו היום (יום ו') למחאת הורים, שישביתו בכמה מקומות בארץ את הלימודים בגלל הצפיפות בגנים לילדים בגילים 4-3 ומחסור של סייעת נוספת.
עדכונים שוטפים - גם בטוויטר של ynet
ההשבתות מתוכננות להתקיים בתל אביב, אילת ועפולה. לפני כמה שבועות השיקו הורים ברחבי הארץ את הקמפיין "טרום טרום טראומה", שקורא לראש הממשלה ושר החינוך בפועל בנימין נתניהו להידרש לסוגיית הצפיפות בגנים והמחסור בסייעות. לדברי מארגני המחאה, "אנו עדים לעשרות דיווחים על ילדים שנפצעים בלי שאיש לא שם לב לכך, ילדים ששוהים זמן רב עם צרכים בבגדים, וילדים שנדבקים במחלות עקב תנאי ההיגיינה הבלתי-מספקים".
"זה לא הגיוני ולא אנושי של-35 ילדים יהיו סייעת אחת וגננת אחת", אמרה ליאן דנה - מארגנת מחאת ההורים באילת. לדנה בן בגן חובה ובת שאמורה להיכנס לגן עירוני. לדבריה, ארגון המחאה בעיר לא נעשה לטובת ילדיה, אלא מתוך דאגה לכל ילדי אילת. "בהרצליה, נס ציונה, נתניה, חיפה, רעננה והוד השרון הוסיפו הרשויות המקומיות סייעת שנייה במימון מלא. ברחובות 50% במימון הרשות והשאר במימון ההורים. אני מאוד מעריכה את עיריית אילת, שמתנהלת כשורה בתחום החינוך, אבל הייתי רוצה שיימצא פתרון עד שמשרד החינוך יורה על סייעת שנייה".
הצורך העיקרי לשתי סייעות, לדברי דנה, מתייחס לילדים שנכנסים לגן טרום טרום חובה. "הם באים לשם אחרי חממה – מעון או גן פרטי, ואז נכנסים לקבוצה גדולה כל כך של ילדים עם שני אנשי צוות בלבד. הם עושים את הצרכים במכנסיים ומגיעים הביתה מורעבים וצמאים. הגננת והסייעת עושות עבודה נהדרת, אבל לא יכולות להיות בשליטה על כולם".
בנה של ליאן למד לפני שנתיים בגן טרום טרום חובה עירוני. לדבריה, "הייתה לו גננת אחת וסייעת אחת, היו לפחות ארבעה מקרים שברח לו הפיפי. באחד המקרים השירותים היו תפוסים. הבן התאפק קצת, אבל עשה פיפי במכנסיים, קראו לי באמצע היום להחליף לו".
פנינית מאילת נזכרת באירוע שבו בתה פצעה ילד אחר: "הבת שלי הסתובבה כמה פעמים וסובבה בובת דובי קשיחה. אפשר היה למנוע את זה, אבל במקרה לא ראו שהיא נותנת עם הבובה מכות. קראו לאימא של הילד השני, נבהלתי והתנצלתי בפניה. דברים מהסוג הזה אפשר היה למנוע אם הייתה עוד עין".
לפי הנהוג, סייעות לא מנקות ילדים שעשו את צרכיהם בשירותים. "יש הורים שנקראים באמצע היום כדי לנקות לילדים שלהם", אמרה פנינית. "יום אחד הבת שלי הייתה מלאה בבגדים בצרכים שעשתה על עצמה. שאלתי אותה למה היא לא קראה לאף אחד כדי שיעזור לה, והיא ענתה שהסייעת הייתה עסוקה".
זהר, בתה בת השלוש וחצי של מיטל לוי מראשון לציון, לומדת השנה בגן טרום טרום חובה עירוני עם 25 ילדים נוספים בלבד. גם בגן שבו לומדים מעט ילדים באופן יחסי מתקשות הגננת והסייעת להשתלט על צורכי הילדים. לדברי לוי, "ההסתגלות של ילדים בגיל כזה לגן היא מאוד קשה ושני אנשי צוות לא יכולים לתת תשומת לב לכולם. בהיעדר תנאים למנוחה הילדים מגיעים עייפים מאוד הביתה. הם נרדמים על הכיסאות בגן, והגננת שולחת אותם לשטוף פנים".
לוי מקווה שבנה הקטן, בן שנה ותשעה חודשים, יגיע לגן טרום טרום חובה כשבמקום תהיה כבר סייעת שנייה. "שני אנשי צוות זה לא מספיק. מספיק ששנייה אחת לא מסתכלים על הילדים, הם כבר עולים, מטפסים, קופצים ונושכים".
"המצב הנוכחי אינו תקין"
ישראל אליסף, מרכז תחום גנים בפורום ועדי ההורים היישוביים, אמר בהתייחסו לנושא: "המצב בגנים לגילאי שלוש בכל הארץ הוא בלתי-נסבל והכתובת לפתרון היא משרד החינוך. נכון לעכשיו עוד אין בשורה מהמשרד ואנו קוראים להורים להצטרף לקמפיין ולהגביר את הלחץ הציבורי". בארגון ההורים הארצי אמרו כי "המצב הנוכחי שבו ערים חזקות כלכלית מממנות שתי סייעות בגני הטרום טרום וערים אחרות לא, אינו תקין ופוגע בזכות לחינוך שווה לילדי ישראל".
ההחלטה אם להוסיף סייעת נוספת לגני הילדים נתונה בידי הרשות המקומית, אלא שרשויות חלשות אינן יכולות כאמור להרשות זאת לעצמן. בתל-אביב, למשל, הוכנסה סייעת נוספת רק בארבעת החודשים הראשונים של השנה. ההורים בעיר טוענים כי העירייה מסרבת לתקצב חמישה מיליון שקלים עבור סייעת נוספת.
לילי פוקמונסקי, יו"ר מחלקת גננות בהסתדרות המורים, נתנה גיבוי מלא להורים השובתים: "גננת וסייעת, טובות ככל שיהיו, לא יכולות לספק מענה הולם ל-35 ילדים. אנחנו מדברים על ילדים לא גמולים, שצריכים סיוע בהגעה לשירותים ובפתיחת תיק האוכל. הגננת והסייעות קורסות. אם עד 1 בספטמבר המדינה לא תקצה סייעת נוספת, לא נפתח את שנת הלימודים".
ציפי ברנד, ממובילות המאבק בתל-אביב, אמרה: "לא ייתכן שעירייה שמוציאה עשרות מיליוני שקלים על אירועים מסחריים שנמשכים יום אחד לא יכולה לתקצב חמישה מיליוני שקלים בלבד עד סוף השנה עבור סייעת נוספת בגני הילדים. הצורך בשינוי התקן לגיל הרך הוא מהותי וערכי. הרשויות המקומיות מנהלות מאבק עם המדינה על גבם של הילדים".
כ-300 אלף ילדים בגילים 4-3 לומדים השנה בגנים. השבוע החל הרישום לגנים העירוניים ומהשנה מיושם חוק חינוך חובה במלואו ובמסגרתו כל הורה לילד בן שלוש ויותר יחויב לרשום אותו לגן ציבורי או פרטי המוכר על ידי משרד החינוך. למרות הצעד המבורך, ההורים מתארים כאמור מציאות קטסטרופלית. לפי הדו"ח האחרון של ארגון ה-OECD, נכון ל-2012 עמד היחס בישראל על 27 ילדים לכל גננת, כשהממוצע במדינות המפותחות עומד על 14 ילדים בלבד לכל גננת.
"לא מצליחה למלא את המחויבות"
ומה אומרות הגננות? "הצפיפות אצלנו מרובה, הישיבה בצוותא כמעט בלתי-אפשרית", סיפרה גננת מנתניה. "יש הרבה זירות בגן, ילד אחד צריך לשירותים, ילד אחר לאכול, ואלה פעולות שהם לא יכולים לעשות באופן עצמאי. בגיל הזה הם זקוקים לתיווך. אנחנו ממש מתקשות לחלק את הילדים לקבוצות או לעבוד איתם באופן פרטני כפי שמצפים מאיתנו. על פעילויות יותר פדגוגיות אין מה לדבר. מגיע לילדים האלה הרבה יותר. יש לי מחויבות למקצועיות שלי, ואני מרגישה שאני לא מצליחה למלא אותה".
גננת בגן טרום טרום חובה ביבנה אמרה: "התנאים הפיזיים לא מתאימים לפעילות שלנו בגן. נדרשת השגחה מרובה של אנשי הצוות לפקח על הילדים ולבדוק מה קורה איתם. יש ילדים שהאסלות גבוהות מדי עבורם, ויש כאלה שמתקשים לעשות צרכים באופן עצמאי. גם באוכל קשה להם, ובסוף היום רואים ילדים שנרדמים על הכיסאות מפני שהם מותשים. זאת קסטרופה".
הגננת אמרה עוד כי "אנחנו צועקות לשמיים כי אנחנו לא מסוגלות לבצע את העבודה. כל הניסיון המקצועי שלנו והוותק לא באים לידי ביטוי בגילים הצעירים. יש גננות וסייעות שסובלות מכאבי גב מכיוון שהן נאלצות להרים ילדים על הידיים. עם זאת, הפגיעה העיקרית היא בילדים, שתי נשים בצוות לא יכולות לתת את אותו זמן ואותו יחס לכל הילדים. גם רמת התכנים נפגעת".
בתל-אביב תתקיים היום פעילות מחאה בכיכר רבין החל מהשעה 10:00 בבוקר. פעילות דומה של הורים עם ילדים תתקיים ב-9:00 בגינת השחף ביפו וב-9:30 במרכז טאגור ברמת אביב. באילת יתכנסו הורים וילדים בשעה 10:00 בגן פרדקין בעיר.
תגובות
בעיריית תל-אביב הדגישו כי גני הילדים יופעלו כסדרם. מהעירייה נמסר כי "כידוע, התקן למספר סייעות בגנים נקבע על ידי משרד החינוך ועל פיו הוא מממן העסקתן. למרות היעדר המימון ועל מנת להקל על קליטתם של ילדי טרום טרום חובה העירייה תגברה סייעת נוספת למשך ארבעה חודשים עד סוף חודש דצמבר. לאחרונה הודיעה הסתדרות המורים כי היא מובילה בנושא זה מהלך ארצי והעירייה כמובן תפעל על פי מה שייקבע לכלל המדינה".
מעיריית אילת נמסר בתגובה: "ראשית נציין שאנו פועלים על פי מדיניות משרד החינוך וככל שתיקבע מדיניות ממשלתית להגדלת הסגל החינוכי, שילווה בתקצוב מתאים, נהיה הראשונים ליישום. בעיר ישנם 72 גני ילדים, מהם 39 גני טרום וטרום חובה וכבר שנים ארוכות שמפעילה העירייה את חוק חינוך חינם מגיל 3 במתכונת הקיימת".
עוד אמרו בעיריית אילת כי "לצד סייעות התקן, מממנת העירייה מתקציבה העסקת עשרות רבות של סייעות במערכת החינוך לטובת תלמידים בעלי צרכים מיוחדים. לצד זאת, בהנחיית ראש העיר ובהובלה של מנהל שח"ק, יש מאמץ ארוך שנים להקטנת מספרי התלמידים בכיתות ובגנים, וגם זה מתבצע הלכה למעשה. זה המקום לציין, ובהחלט להיות גאים, שעיריית אילת נמצאת במקום השמיני בארץ בהשקעות בחינוך ותוצאות ההשקעה ניכרות בשטח".
ממשרד החינוך נמסר כי "מערכת החינוך הציבורית לגיל הרך נותנת מענה לכ-400 אלף ילדים. יישום החלטת הממשלה לחינוך חינם לגילים 4-3 הגדיל את אוכלוסיית ילדי הגנים במערכת
החינוך הציבורית ואנחנו שמחים על כך ורואים חשיבות רבה במתן חינוך מיטבי. יצוין, כי מבנה העבודה בגני הילדים והתהליכים החינוכיים, מותאמים התפתחותית לילדים בגילים אלה. יחד עם זאת, במשרד מודעים לקשיים שאיתם מתמודדים הצוותים החינוכיים ושוקדים לקידום פתרונות שונים. אחד מהם יושם החל משנת הלימודים תשע"ד כשהמשרד שיבץ בנות שרות לאומי המשמשות ככוח עזר נוסף לגננת ולסייעת בגני הילדים לגילאי 3".
עוד נמסר ממשרד החינוך כי "מתוך 1,200 תקנים שהוקצו מאוישים כ-950 גנים. כמו כן, המשרד הרחיב את הייעוץ להורים שילדיהם לא נגמלו עד כניסתם לגן, במטרה לעודד תהליך גמילה ולהגיע לסיומו במהרה. יצוין כי כבר בשנתיים הראשונות להחלת חינוך חינם לילדי 4-3 יותר מ-90 אחוז מהילדים בגילאי 4-3 שולבו בגני הילדים וזכו לחינוך חינם והוריהם חסכו למעלה מ-8,000 שקל בשנה. נתוני הביקוש מעידים על רצון ההורים לשלב את ילדיהם במערכת החינוך הציבורית".
לפנייה לכתב/ת 
