נקמה לא תמיד מגישים קרה / בלוג אליפות אוסטרליה
אחרי המותחן ביניהם בשנה שעברה, ג'וקוביץ' הסתער על ואוורינקה במערכה החמישית וסיים אותה עם בייגל חם. וגם: מארי מסרב לטעות, הראלי הארוך ביותר באליפות ולמה כדאי לשראפובה לחשוש מגמר הנשים. סער גיט מסכם
# במצב של 4:0 במערכה החמישית מול סטניסלס ואוורינקה, אחרי שעשה טעות שהובילה לשוויון 40:40 במשחקון, שיחרר נובאק ג'וקוביץ' צעקת תסכול. לא הייתה לו סיבה, הוא היה כפסע מניצחון דרמטי במשחק קשה, מול יריב שאמנם סירב להתרפס מולו, אבל היה ממוטט.
דקה אחר כך, כשכבר ניצח את המשחקון המתיש ועלה ל-0:5, כל הרגשות שהצטברו אצלו במשך שעות יצאו על מגש של אמוציות. הוא צעק, שוב, ואז שיחרר עוד אנחת ניצחון, וכשהתיישב על הספסל כבר היכה את הכדור בחוזקה. כאילו אמר: "סוף סוף, קיבינימט".
# ג'וקו הוא הרבה דברים, רוצח שקט הוא לא. הוא מסתער על הטרף שלו מול כולם, בלי לנסות להסתיר רגשות, להחביא חששות או להצניע רצון עז לנצח. גם הוא ידע שאחרי השנה שעברה והשנים הקודמות, זכייה באליפות אוסטרליה היא הצהרה. עוד הצהרה. בטח על אלוף מכהן וגאה שרק בשלב רבע הגמר של השנה שעברה גרר אותו לחמש מערכות רק כדי לנצח באחרונה 7:9.
הבייגל החם (6:0) שהסרבי האכיל את סטאן במערכה האחרונה בגרסת 2015 של הקרב ביניהם הוכיח: נקמה לא תמיד צריך להגיש קרה.
# כל שחקן רוצה לנצח, לא כל שחקן מראה את זה בצורה כל כך "חסרת בושה" כמו נובאק ג'וקוביץ'. אפשר לאהוב את זה, אפשר לשנוא את זה, אבל בגיל 28, אחרי 606 ניצחונות בקריירה, צריך להעריך. בגמר הוא יפגוש אדם עם רעב מוגבר לא פחות משלו לשפר את מאזן ה-3:0 שלו במעמדי גמר ב"רוד לייבר ארנה". החמישי של נובאק? הראשון של אנדי? כנראה שבמקרה הזה, "סתם" רצון לא יספיק. יידרש טניס ממש, אבל ממש מצוין.
בתום המשחק אמר נולה לשדר יורוספורט שכדי לנצח את מארי הוא יידרש ל"משחק הכי טוב שלו". אחרי 210 דקות של טניס כמעט מושלם מול האלוף היוצא, השאלה אם המשחק הזה כבר לא מאחוריו.
# בזמן שכולם עסוקים ברפרטואר העצבים העסיסי של קים סירס (החברה של אנדי מארי) במשחק בין בן הזוג שלה לתומאס ברדיך, צריך להקדיש כמה מילים גם על רכבת ההרים שהציתה את ההתלהטות.
בסיומו של קרב כידונים בן 76 דקות במערכה הראשונה (שנגמרה רק בשובר שוויון ואז בניצחון של ברדיך, וגם בו כמעט שוחק עוד שובר שוויון קטן כדי להכריע מי ראוי לזכות בסט),
המערכה השנייה כבר הייתה תמונת ראי של הראשונה עם 0:6 קל של מארי.
שלוש טעויות בלבד - שלוש! - היכה הסקוטי במערכה הזאת. ברדיך שלח תשעה כדורים יותר אל מחוץ לתחומי המגרש, וגם במערכה היחידה שהוא כבר ניצח במשחק הוא היה פחות ממוקד עם 24 טעויות לא מחויבות (לעומת ה-18 של מארי. סך הכל במשחק כולו: 39:56 לברדיך במדד הזה!).
בהסתכלות אחורה, זה, ככל הנראה, המוטו שמביא שחקנים גדולים כמו מארי למעמדים גדולים כמו גמר אליפות אוסטרליה: אין מתנות חינם. גם לשחקנים גבוהים עם מוטת ידיים ממש מפחידה כמו ברדיך.
# אורך משחק טניס, יודעים כולם, הוא עניין תלוי משטח. המשחקים על חימר תמיד יהיו ארוכים יותר, על משטח קשה ודשא קצרים יותר. מצד שני, בתקופה שבה הטניס הפך למתוחכם ותובעני יותר, וצריך להתאמץ הרבה יותר כדי לזכות בכל נקודה, גם המשטח עליו משחקים הוא לא תמיד פקטור שמשפיע מדי על הסוגיה.
לפעמים כל מה שצריך זה רק שני שחקנים שמחזירים כדורים כמו מכונה אוטומטית. תשאלו את דויד פרר וז'יל סימון. השניים שיחקו זה נגד זה בסיבוב השלישי, ולמרות שאת שלבי הגמר יראו מהספה, הם יכולים להתגאות שהיו חלק מהראלי הארוך ביותר בטורניר. 40 חבטות (!) השניים החליפו במהלך אחת הנקודות במשחק ביניהם (שנגמר בניצחון של פרר).
# 11 שנים לא קיבלנו גמר-קלאסיקו בין מדורגת ראשונה למדורגת שנייה. היריבות גדולה בין סרינה וויליאמס למריה שראפובה, שתי השחקניות קבלניות גרנד-סלאמים מנוסות,
וכעת רק הסטטיסטיקה צריכה להיסדק מעט כדי שהתוצאה הסופית של הקרב הזה תביא איתה בשורה מחדשת ממצ'-אפ שכבר שנים מתנהל במעמד צד אחד. למה? בגלל זה: 15 המשחקים האחרונים בין השתיים נגמרו לטובת סרינה, וב-10 השנים האחרונות התוצאה הייתה דומה.
המאזן המושלם של וויליאמס במעמדי גמר באוסטרליה לא מוסיף גם כן לביטחון של שראפובה: חמש פעמים הגיעה האמריקאית לקו הסיום, בכל החמש היא ניצחה.
הרוסייה אמנם מדורגת שנייה בעולם, אבל גם שנייה בטורניר בשגיאות כפולות. 30 כאלה היא חילקה ליריבות שלה בשישה משחקים עד כה, ובחישוב פשוט - מול סרינה היא צפויה להשאיר על המגרש עוד בערך 5. באייסים המגמה נמשכת: 24:70 מובילה סרינה את הקטגוריה. גמר קלאסי? כנראה שהסופרלטיב הזה עדיין טעון הוכחה. מחר, לעיני כל העולם, שראפובה יכולה להתחיל לגבות את המילים הגדולות בתוצאות על המגרש.
לפנייה לכתב/ת 
