דו"ח מסווג: טיעוני ישראל נגד התביעה בהאג
הפלסטינים בכלל לא מדינה ואינם שולטים בעזה, משתפים ארגון טרור בממשלתם ומפרים את הסכמי אוסלו - אלו חלק מהנימוקים הרשמיים של מדינת ישראל מול הבדיקה בבית הדין הפלילי הבינלאומי, מתוך דו"ח של משרד החוץ שהגיע לידי ynet
כך קובע דו"ח מסווג של משרד החוץ, המנתח את המשמעויות של החלטת התובעת של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג לפתוח בבדיקה מקדמית לגבי "המצב בפלסטין" כדי לבחון אם יש בסיס משפטי לפתוח בחקירה על פשעי מלחמה. הדו"ח הופץ לשגרירויות ישראל בחו"ל והוא כולל את עיקרי הטיעונים המדיניים והמשפטיים של ישראל נגד המהלך שיעסיק בשבועות ובחודשים הקרובים את מדינת ישראל ועלול לגרור אותה להאג.
הפלסטינים אינם מדינה ולכן אין להם זכות להעניק סמכות לבית הדין. כהמחשה, מובא הטיעון על היעדר שליטה כלשהי של הרשות הפלסטינית ברצועת עזה - שם שולט בפועל ארגון הטרור חמאס - בעוד אחד התנאים במשפט הבינלאומי למדינה הוא שליטה אפקטיבית של ממשלה בטריטוריה.
לתובעת שני טיעונים עיקריים: מזכ"ל האו"ם, שהוא האפוטרופוס של אמנת רומא, "קיבל" את המסמכים הפלסטיניים, וכן העצרת הכללית של האו"ם למעשה הכירה במדינת פלסטין בהחלטתה להעניק לה מעמד של מדינה משקיפה. לגבי הטיעון הראשון, טוענת ישראל, מזכ"ל האו"ם חזר ואמר כי במילוי תפקידו כאפוטרופוס על האמנה הוא ממלא פונקציה טכנית ואדמיניסטרטיבית גרידא, ומותיר למדינות החברות לגבש את עמדותיהן לגבי סוגיות משפטיות מהותיות.
לגבי הטיעון השני, העצרת הכללית אינה יכולה מבחינה משפטית להכיר בישות כמדינה ואף לא התיימרה להכיר במדינה הפלסטינית אלא בסך הכול שדרגה מבחינה טכנית את מעמד הפלסטינים. ישראל טוענת שהעצרת הכללית היא גוף פוליטי מובהק ובוודאי לא גוף משפטי. "החלטת התובעת להפקיר למעשה הכרעה משפטית לידיו של גוף פוליטי מהווה התנערות מאחריותה כגורם משפטי עצמאי ויותר ממרמזת על הימצאות שיקולים בהחלטתה ומטילה ספק באמינותה".
"הלגיטימציה שמעניק בית הדין למהלך הפלסטיני פוגעת ביושרה ובמעמד של בית הדין שהוקם על מנת להתמודד עם הזוועות החמורות ביותר בעולם. ההחלטה לשתף פעולה עם התרגיל הציני של הפלסטינים ועם ניצול בית הדין על ידם צפויה להוביל לפגיעה חמורה בתדמיתו וביושרו ומצביעה על פוליטיזציה של המוסד".
ישראל מקיימת את מחויבותה על פי הדין הבינלאומי והיא בעלת מערכת משפטית עצמאית החוקרת חשדות של הפרה של הדין. נקודה זו רלוונטית לנוכח "עקרון המשלימות" שעל פיו בית הדין יפתח בחקירה רק אם המדינה אינה מקיימת הליכים משפטיים כנים.
"אבסורד מוחלט", כך מכנה המסמך את השותפות בין אבו מאזן לחמאס, בכך ש"ממשלה שבה חבר ארגון טרור מבקשת להעניק סמכות לבית הדין נגד מדינה דמוקרטית שומרת חוק שנדרשת להגן על עצמה מפני איום החמאס". הפלסטינים, אגב, טוענים שחמאס אינו חלק רשמי מהממשלה מכיוון שאנשיו אינם שרים.
אין לאפשר לבית הדין לפגוע בריבונות של מדינות שלא הסכימו להתערבותו בענייניהן הפנימיים.
ההליך הפלסטיני בבית הדין יפגע משמעותית בכל סיכוי לחזור למשא ומתן, אף ללא קשר לתוצאות הבחירות בישראל.
המהלך הפלסטיני מהווה הפרה של הסכם הביניים שעליו חתמו ישראל והפלסטינים (הכוונה להסכמי אוסלו) בשורת סעיפים, כך נטען,
בהם ניסיון לשנות את מעמד השטח באופן חד-צדדי שלא בדרך של מו"מ, חריגה מסמכות הפלסטינים לנהל יחסי חוץ ועוד.
בחודש שעבר הודיעה התובעת בהאג, פאטו בנסודה, כי תחל בהליך בדיקה מקדמי. אך הדרך לחקירה נגד בכירים ישראלים ארוכה מאוד, אם בכלל אפשרית: כפי שהסברנו ב-ynet, בית הדין הבינלאומי מנהל כבר כיום שמונה בדיקות מקדמיות והן נמשכות כבר חודשים ושנים מבלי שהבשילו לכדי חקירה ממשית. אף שהפלסטינים הגישו כבר את מסמכי ההצטרפות, בפועל סמכות בית הדין עליהם תוכל לחול רק ב-1 באפריל, וכיוון שאין שום סיכוי שהבדיקה המקדמית תסתיים עד אז - הם לא יוכלו לבקש לחקור את אירועי מבצע "צוק איתן".
לפנייה לכתב/ת 
