שומר נגיעה: עמיחי גרינברג על "ההפך"
איך במאי מבית דתי אמור לצלם סצנות סקס? עמיחי גרינברג היה נבוך מהסיטואציה בסרטו "ההפך", אך נתן לשחקנים קרן ברגר ואיתמר רוטשילד להוביל אותו ותיעד אותם מהצד בלי לחשוף אותם. "בשבילי לצלם גוף עירום זה בעצם הפרה מסויימת של קדושה" הוא מודה. הערות הבמאי
את הספר "ההפך", העוסק באינטימיות בחברה הדתית, כתב יהושע גרינברג בגיל 27, אחרי שסיים את לימודיו בישיבת ההסדר, התחתן והפך לאב. 17 שנים לאחר מכן הגיע העיבוד הקולנועי של הסיפור שנעשה על ידי, לא אחר, מאשר אחיו הצעיר, הבמאי עמיחי גרינברג. בהובלתו "ההפך" קרם עור וגידים על המסך בתמיכת רשות השידור ושודר לאחרונה בערוץ הראשון. למדור הערות הבמאי, מספר עמיחי גרינברג על האתגר להמיר את המילים בסיפור החושפני למדיום ויזואלי מהימן בלי לחשוף השחקנים בעירום - סיטואציה שהביכה קצת את עמיחי ובכל מקרה נאסרה מראש על ידי יהושע.
עדכונים שוטפים - גם בטוויטר של ynet
"חלק מהאתגר היה בשבילי לצלם סצנות שמבטאות את האינטימיות ביניהם, שבעצם מרמזות על קיום של יחסי מין ביניהם", מסביר עמיחי גרינברג. "אני מגיע מרקע דתי ובשבילי לצלם גוף עירום זה בעצם הפרה מסויימת של קדושה סוימת שיש לגוף. אני מרגיש מאוד נבוך מזה, אני מרגיש שאסור לי לחדור למקום הזה עם העדשה של המצלמה. הסרט מבוסס על סרט שאחי כתב, והוא שם וטו מאוד ברור שעירום לא יהיה בסרט הזה, ולקחתי את זה כהגבלה חיובית, איך אני בכל זאת מספר את סיפור".
במאים נוספים מספרים על סרטיהם ב-ynet:
- נדב לפיד על "הגננת"
- אסף קורמן על "את לי לילה"
- מושון סלמונה על "שקופים"
- אדם סנדרסון על "לוויה בצהרים"
- שרון מימון וטל גרניט על "מיתה טובה"
- נעם קפלן על "מנפאואר"
- עודד רז על "גאליס: המסע לאסטרה"
- טליה לביא על "אפס ביחסי אנוש"
עלילת "ההפך" מספרת על סיפור אהבה קטן המתגבש בין בחור ישיבה לנערה צעירה חולת סרטן. צעד אחר צעד הם מוצאים עצמם נמשכים אחד לשני ובסופו של דבר מקיימים יחסי מין. בתפקידים הראשיים משחקים קרן ברגר ואיתמר רוטשילד, ולצידם רני בלייר כרב ראש הישיבה.
גרינברג מספר כי השחקנים הם אלו שנסכו בו ביטחון בסצנות האינטימיות הבעייתיות יותר מבחינתו, למרות שעל פי רוב זהו הבמאי שנדרש להוביל את השחקנים בביטחה - כאמור, ההפך.
"אני חושב שדווקא החופשיות של השחקנים איפשרה לי להרגיש חופשי עם זה, למרות שאני הייתי נבוך", מודה גרינברג. "הצלם בועז יהונתן יעקב ואני החלטנו שקודם כל נלך על איזשהו מגע, כשהם נוגעים אחד בשני, לתת להם את המרחב, ואנחנו תוך כדי נצלם כמעט דוקומנטרי, ונצליח ללכוד את הדברים האישיים הקטנים האלה, שיש בתוך מגע".
עוד על הסצנות האינטימיות בחדר המיטות, ואלו המסובכות לו פחות שצולמו בים המלח בעזרת קונסטרוקציות מסובכות, וגם על הזקן המתנפנף של רני בלייר כשהוא רכוב על טוסטוס - למרות שאין לו רישיון. על כל אלה ועוד בכתבת הערות הבמאי עמיחי גרינברג וסרטו "ההפך".
