שתף קטע נבחר

דו"ח גוף הפיקוח לפרקליטות: 3 תלונות מוצדקות

הגוף, שהוקם כדי לבצע ביקורת מערכתית יזומה לבירור תלונות על פרקליטות המדינה, מפרסם דו"ח ראשון. רק שלוש מתוך 201 תלונות נמצאו מוצדקות

בינתיים נמצאו מעט מאוד ליקויים: נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם) מפרסמת הלילה (יום ב') דו"ח ראשון מאז שהוקמה לפני תשעה חודשים. בדו"ח של גוף הביקורת על הפרקליטות ועל יתר גופי התביעה, שבראשו עומדת השופטת הילה גרסטל, נמצאו שלוש תלונות מוצדקות מתוך 201 פניות.

 

עדכונים שוטפים - גם בטוויטר של ynet

 

חלק גדול מהדו"ח נוגע להליכי הקמה ונוהלי העבודה, וחלקו הפעיל נוגע ל-178 תלונות שכבר נבדקות. ב-151 פניות (72% מהפניות) כבר הסתיים הטיפול, 38% מהפניות נדחו על הסף בשל "היות הנידון לא מבוקר", או מפני שהתלונה התייחסה להליך תלוי ועומד או לשיקול דעת של המבוקרים. יצוין כי 60 תלונות עדיין נבדקות.

 

חלק מבירורי התלונות הופסקו מסיבות שונות, ובכללן תלונה שבאה על תיקונה, פונה שחזר בו מתלונתו, חוסר עילה מוצדקת לפתיחת פנייה שנודעה בשלב מאוחר וכשהבירור היה מותנה באישור היועץ המשפטי לממשלה אך טרם ניתן בשלב זה.

 

כך למשל הופסקה בהיעדר אישור של היועץ המשפטי תלונת פרקליטה על אופן טיפול הפרקליטות בעניינה. הפרקליטה הוטרדה מינית לכאורה על ידי נשיא בית המשפט המחוזי בנצרת לשעבר, השופט יצחק כהן, שפרש מתפקידו לאחר שהמשטרה המליצה להעמידו לדין.

 

הנציבה התבקשה על ידי שרת המשפטים לשעבר ציפי לבני לבדוק אם הוגשה תלונה על ידי הפרקליטה ואם היחס לפנייתה היה ראוי, אך מכיוון שהנושא נמצא בחקירה, לא ניתנה לנציבה הרשות להמשיך בבדיקות. הבדיקה תיעשה רק בתום ההליכים המתנהלים, וזו צפויה להתחדש במקרה הצורך בתום בירור החשדות נגד כהן.

 

תובעת שלא אמרה אמת, פרקליטה רשלנית 

אחת מהתלונות שנמצאו מוצדקות הייתה נגד פרקליט שייצג את המדינה בהליך המשפטי שבו הורשע הפונה בגרימת מוות ברשלנות. הפונה טען ל"שיהוי ניכר" של הפרקליטות בהגשת כתב האישום נגדו.

 

פרקליט המחוז השיב שהתיק התגלגל בין כמה פרקליטים והועבר להשלמות חקירה במשטרה, וכי הפרקליט שנגדו הוגשה התלונה הגיש כתב אישום חודש וחצי לאחר שהתיק הגיע אליו. בעקבות הדברים מצאה השופטת גרסטל כי התלונה מוצדקת ברמה המערכתית, אך לא בעניין הפרקליט הספציפי, מאחר שהתיק היה בטיפולו רק תקופה קצרה.

 

תלונה נוספת, שנמצאה מוצדקת ללא המלצה אופרטיבית, נגעה להתנהלות תובעת ממחלקה משפטית ברשות מקומית, שנמצא כי לא דיברה אמת בהליך משפטי שהתקיים בבית משפט לעניינים מקומיים. בניגוד לאמת, התובעת טענה כי בני זוג הועמדו לדין בתיק דומה בעיר, אף שבבדיקה עלה כי לא הוגש נגד בני הזוג כתב אישום. לדברי הנציבה, "עורכת הדין הציגה עובדה לא נכונה ביודעה שהעובדה לא נכונה. בכך כשלה".

 

על המקרה שנמצא מוצדק עם המלצה אופרטיבית לא נמסרו פרטים, אולם בנוגע לנשוא התלונה, פרקליטה ממחוז תל אביב, צוין כי מדובר היה ב"התנהלות שיטתית של פרקליטה, הכרוכה ברשלנות ובמחדלים מקצועיים רבים חוזרים ונשנים וכן במחדלי אמינות מצדה". ההמלצה בנוגע לפרקליטה הועברה לפני

שלושה חודשים, וגם פרקליט המדינה שי ניצן קיבל מידע לגביה.

 

77 אחוזים מהתלונות היו נגד הפרקליטות, עשרה אחוזים כלפי מיופי הכוח ובעלי ההסמכה של היועץ המשפטי לממשלה, ו-13 אחוזים לגבי גופים שאינם מבוקרים על ידי הנציבות.

 

ארגון הפרקליטים מחרים את עבודת הנציבות בשל התנגדותו לגוף הביקורת, ובשל כך נענו תלונות הנוגעים לפרקליטים בידי פרקליטי המחוז או פרקליט המדינה.

 

השופטת גרסטל, שהקימה את בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ונחשבת ליעילה, קפדנית ומוערכת, הציבה תנאים ודרישות גבוהות כדי להקים גוף חזק ובעל עמוד שדרה. בתחילת הדו"ח ציינה השופטת גרסטל כי "נבת"ם פועלת מתוך אמונה אמיתית שיש מקום לביקורת בונה בכל מקום ובכל זמן. אין אדם חף מטעויות ואין גוף חף מכשלים. לא כל טעות טעונה טיפול על ידי גוף ביקורת, ולא כל כשל טעון סנקציה. אך כשל וטעות הטעונים טיפול לא יוזנחו".  

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: מוטי קמחי
דו"ח ראשון. השופטת גרסטל עם פרקליט המדינה ניצן
צילום: מוטי קמחי
מומלצים