31 שעות במיון: "מקווה שלא אמות כמו אבא". מנהל תל השומר: בית החולים קורס
ענת שבה עם אבנים בכליות לביתה, אביחי לקח בעצמו את אביו לרנטגן, ודורון שאיבד לפני חודש את אביו מקווה לעתיד אופטימי יותר. העומסים בבתיה"ח שברו שיא עונתי, והאחות פנינית משיבא מזהירה: "לא יכולה לטפל בחולים". מנהל תל השומר, זאב רוטשטיין: "העיניים שלי דומעות, לאן הגענו?"
"לפני חודש אבא שלי נפטר מדלקת ריאות, אני מקווה שזה לא יקרה גם לי". דורון דנחי (60) מקריית אונו ממתין כבר יותר מ-31 שעות בחדר המיון של בית החולים שיבא בתל השומר. כמו ישראלים רבים הוא נאלץ להתמודד מול עומסים חריגים בכל בתי החולים, ששברו אתמול (א') שיא עונתי. "אנחנו שוברים שיאים, אני לא יודע כמה אפשר להתעמר באוכלוסייה", אמר מנהל בית החולים פרופ' זאב רוטשטיין בהתייחסו למחזות הקשים. "העיניים שלי דומעות, המשפחות כך כל צודקות, לאן הגענו?"
עדכונים שוטפים - גם בטוויטר של ynet
דנחי, שאיבד באחרונה את אביו, סובל מקוצר נשימה ולא נושם טוב. "עכשיו אמרו לי שאני צריך ללכת הביתה כי אין מיטות, זה לא יכול להיות. אמרו לי ללכת לקופת חולים, אבל אני נחנק. הגעתי שלשום בצהריים ומאז אני באותו מקום".
בחדר המיון בשיבא נקלטה גם ענת, שסובלת מאבנים בכליות והמתינה למקום במחלקה. "ישר כשהגעתי טיפלו בי, ואז אמרו לי לחכות להעברה למחלקה". ענת הגיעה לבית החולים בשעה 16:30, אבל בסביבות השעה 22:00 בערב היא התבקשה לשוב לביתה בגלל העומס. הצוות ביקש ממנה לחזור היום.
בניגוד לענת, שיכולה להרשות לעצמה שהייה בבית עד לחזרה לבית החולים, שוכבים בחדר המיון חולים שחייבים המשך שהייה במוסד רפואי. המנהל פרופ' רוטשטיין ציין בהקשר זה כי "משפחה סיפרה לי שהאימא שברה את היד, וארבע שעות אף אחד לא ניגש אליה. הייתה חולה שנשארה שעתיים באמבולנס כי אין לאן 'לפרוק' אותה, והאמבולנס של מד"א צריך להישאר". הבוקר הוסיף בראיון לגל"צ: "בית החולים קורס, אנשים לא מקבלים טיפול".
האחות פנינית בן מיכה מחדר המיון בשיבא סיפרה על מצב קטסטרופלי. לדבריה, "המיון עמוס מאוד, יש לנו יותר ממאה חולים במיון הולכים, אי-אפשר לטפל בהם כמו שצריך. זה לא הגיוני, אני רצה בלי סוף, לא מספיקה אפילו לשתות מים במשך שעות. במצב כזה חולים עלולים להידרדר ובמצבים מסוימים אפילו למות. אני מפחדת מאוד לפספס חולה, זה חיים של אנשים".
בבית החולים הלל יפה בחדרה מתרוצצת גבי ממקום למקום כדי לסייע לאביה הקשיש. השניים הגיעו לבית החולים בשעה 15:30 ומאז הם שוהים בחדר המיון. "אבא שלי, בן 87, חולה מאוד ומתאשפז בכל כמה חודשים כבר 30 שנה", מספרת גבי. "בכל פעם זה הופך להיות קשה יותר. אולי זה העומס, אולי איבדנו את הסבלנות. עושים פה עבודת קודש. יש פה בסך הכול שני רופאים וכל המיטות מלאות. זה ממש סכנת נפשות".
בחדר המיון של בית החולים רמב"ם בחיפה מאושפז מאז שבת בבוקר חולה לב בן 80 מקריית מוצקין. עד עתה לא נמצאה לו פינה פנויה במחלקה. בבית החולים ציינו עוד כי יותר מחמישית מהמטופלים במיון, 32 איש, הם קשישים בגילים 76 עד 100.
אביבה רשף ליוותה את אמה לבית החולים סורוקה בבאר שבע. גם הן מתקשות להתמודד עם הסיטואציה בחדר המיון. "זה מצב זוועתי, אובדן צלם אנוש, הגענו מערד בשתיים בצהריים ואנחנו עדיין במיון", אמרה רשף. "אני מתפעלת מהשקט של האנשים שמקבלים את המצב הקיים. זה פשוט מייאוש".
רשף אמרה עוד כי "אימא שלי סובלת מבצקת ברגל וקוצר נשימה, אנחנו פשוט נמצאים בתנאים תת-אנושיים, אפילו מקום לשבת לא היה. המיטות מלאות, אנשי הצוות חסרי אונים. בגלל המצוקה הקשה קשה לתחקר את המטופלים כמו שצריך, זה ממש מעליב. האנשים פה פשוט מספרים, ולא בני אדם".
"עומס נוראי, קטסטרופה"
אביחי סעידי ממושב שדה ניצן ליווה לבית החולים את אביו עם חשד לדלקת ריאות, שהתבררה בסופו של דבר כדימום בדרכי העיכול. "לקחו את אבא בנסיעה מטורפת באמבולנס. הכניסו
אותנו באחת למיון כירורגי, אחר כך אמרו לנו ללכת למיון פנימי, ובשעה חמש ראה אותו רופא בפעם הראשונה. בשעה שבע הוא קיבל בפעם הראשונה אינפוזיה".
על המתרחש בחדר המיון בסורוקה סיפר עוד סעידי כי "מאחר שידעתי שצריך לעשות צילום בבטן, פתאום אמרה לי האחות שאין סניטר. אז אנחנו לקחנו אותו לצילום, והלילה עוד ארוך. העומס נוראי, קטסטרופה במיון הפנימי. לא ראיתי בחיים שלי כזה עומס בפנימי". הנכדה נעמה אמרה: "זה קצת אבסורד, אבל אין מה לעשות. אנשי הצוות עובדים קשה".
במשרד הבריאות הסבירו שהם מבצעים פעולות רבות כדי לשפר את המצב, שאת פירותיהן לא ייראו דווקא השנה. בין היתר הם עמלים על הוספת מיטות ותקנים למערכת, הוספת רופאים ומומחים לגריאטריה בחדרי המיון, הוספת עוזרי רופא במיון, טיפוח נושא אשפוזי בית, ומתן אפשרות לקבל מטופלים ישירות למחלקות הגריאטריות מבלי לעבור במיון.