שתף קטע נבחר

 

הלמ"ס: ירידה חדה בנטיעות עצי פרי

בשנת 2014 סך שטח הנטיעות של מטעים חדשים היה קטן ב-45% מ-2012. בנוסף, בשנה שעברה חלה ירידה של 2% בסך תפוקת כלל המטעים בישראל לעומת 2013. הגידולים העיקריים היו פרי הדר, בננות ואבוקדו

506 אלף טון פרי הדר, 126 אלף טון בננות ו-91 אלף טון אבוקדו - זו הייתה התפוקה הכוללת של ענף המטעים לשנת 2014, שהסתכמה בכ-1.2 מיליון טונות. כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שפורסמו בצהריים (יום ב') לקראת ט"ו בשבט

 

עדכונים שוטפים - גם בטוויטר של ynet

 

עוד בכלכלה ירוקה:

בקרוב יוכלו להקים תחנת דלק ליד הבית שלכם

פיצוץ בצינור מקורות: אלפי קוב יורדים לטמיון

 

מנתוני הלמ"ס עולה כי סך שטח הנטיעות של מטעים חדשים קטן בשנת 2014 ב-24% לעומת שנת 2013, וב-45% לעומת שנת 2012. בשטחי הנטיעות החדשות של אפרסקים ונקטרינות חלה ירידה של 85%, באגסים - 79% ובהדרים - 14%. לעומת זאת, חלה עלייה בנטיעות הענבים (25%), השקדים (8%) והזיתים (6.5%).

 


בשנת 2014 חלה ירידה של 2% בסך תפוקת המטעים לעומת השנה הקודמת; תפוקת פרי ההדר נותרה דומה לזו שבשנה הקודמת ותפוקת מטעים האחרים ירדה ב-3.5%.

 

בשנת תשע"ד - השנה שלפני שנת השמיטה - שטח הנטיעות ביערות הסתכם ב-6,490 דונם. מתוכם, 2,730 דונם היו נטיעות חדשות ו-3,760 דונם היו בשטח חידוש יער. 83% מהנטיעות ביערות היה של מינים רחבי עלים, בתוכם מיני חורש ארץ ישראלי (אלונים, אלות, מיני פרי בוסתן כגון זית ואחרים) וכן אקליפטוסים, שיטים ואחרים.

 

ומה עם פירות יבשים לרגל החג? הלמ"ס מצא כי הוצאה החודשית לתצרוכת של משק בית בישראל על פירות יבשים ופיצוחים הייתה 44.4 שקלים. החמישון העליון הוציא פי 2 יותר מהחמישון התחתון על פירות יבשים ופיצוחים.

 

ההוצאה החודשית על אגוזים הייתה הגדולה ביותר – 25.2% מסך ההוצאות על פירות יבשים ופיצוחים. גם בחלוקה לחמישונים ההוצאה על אגוזים היא הגדולה ביותר - החל מ-17.6% מסך ההוצאה לפירות יבשים ופיצוחים בחמישון העליון ועד ל-30.4% מסך ההוצאה לפירות יבשים ופיצוחים בחמישון התחתון.

 

לומדים חקלאות

וכמה לומדים חקלאות? בשנת תשע"ד 992 סטודנטים למדו את מקצועות החקלאות הקשורים לתבואת השדה. כל הסטודנטים למדו באוניברסיטאות (רובם הגדול באוניברסיטה העברית - 90.0%, השאר בטכניון - 4.3% ובאוניברסיטת תל אביב - 5.7%).

 

סטודנטים אלו למדו את המקצועות: מדעי הצמח (35.2%), הגנת הצומח (21.5%), מדעי הקרקע והמים (15.2%), בוטניקה (8.0%), מטעים וצמחי נוי (5.8%), גנטיקה והשבחה (5.7%), גידולי שדה וירקות (4.3%) והנדסה חקלאית (4.2%).

 

52.6% מהסטודנטים במקצועות החקלאות למדו לקראת תואר ראשון, 25.4% אחוזים למדו לקראת תואר שני ו-22.0% למדו לקראת תואר שלישי. לשם השוואה, מכלל הסטודנטים שלמדו באוניברסיטאות, 61.5% למדו לקראת תואר ראשון, 29.5% למדו לקראת תואר שני ו-8.0% למדו לקראת תואר שלישי.

 כך, שיעור הלומדים לקראת תואר שלישי בקרב סטודנטים במקצועות החקלאות היה הרבה יותר גבוה משיעורם בקרב כלל הסטודנטים באוניברסיטאות.

 

כמעט שני שלישים מהסטודנטים במקצועות החקלאות היו גברים (64.5%) והם היוו רוב בלימודים לקראת כל התארים האקדמיים. לשם השוואה, בקרב כלל הסטודנטים שלמדו באוניברסיטאות שיעור הגברים עמד על 44.8% והם היו מיעוט בכל התארים האקדמיים.

שיעור הערבים בקרב הסטודנטים במקצועות החקלאות היה 1.5% בלבד. לשם השוואה, בקרב כלל הסטודנטים שלמדו באוניברסיטאות, שיעור הערבים עמד על 12.0%.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
 צילום: shutterstock
ארכיון
צילום: shutterstock
צילום: דלית שחם
תפוקת פרי ההדר נותרה דומה
צילום: דלית שחם
מומלצים