לא כוחות / על הדרבי התל אביבי
מעולם לא חזיתי במשחק כל כך חד צדדי, גם לא בתקופות הטובות של סיני-שאבי-טורק באייטיז או בשיאים של נמני-זוהר-דריקס בניינטיז. מכבי הגדילה את הפער מקריית שמונה. הפועל? עוררה רחמים. רז שכניק מסכם את הדרבי הצהוב
את השירות בצה"ל עשיתי בסטי"ל בשם אח"י חיפה, סער 2 מיושן. מדי פעם היו מגיעות למימי המזרח התיכון ספינות עצומות של צבאות שאינם דוברי עברית, משוכללות, מרתיעות, מעוררות קנאה. מהסיפון הקטנטן שלנו היינו מביטים בהם בפליאה משולבת בהערצה.
זו בדיוק התמונה ששטה לי בראש אתמול, ברבע השעה הראשונה של הדרבי. נושאת מטוסים אדירה וצהובה תוקפת גלים גלים סירת דיג אדומה וקטנה שמנווטת על-ידי שריף. למרות עזרה אינטנסיבית ומדהימה בפני עצמה להפועל באדיבות השופט אלי חכמון, זה פשוט לא היה כוחות.
ראיתי עשרות דרבים מאז שנות השבעים, אבל ברור שמעולם לא חזיתי במשחק כל כך חד צדדי לטובת אחת הקבוצות, גם לא בתקופות הטובות של סיני-שאבי-טורק באייטיז או בשיאים של נמני-זוהר-דריקס בניינטיז. הפועל עוררה רחמים, מתקשה לעבור את רבע המגרש, להחליף שלוש מסירות, מבלי להיתקל בחולצה צהובה זריזה.
אפילו אוהדי מכבי (בתצוגת עידוד נהדרת), עם כל השנאה - השלטים שקוראים לשחיטה ורצח לגמרי לא במקום - הרגישו ממש לא נעים. נדמה לי שזיהיתי גם על הפנים המשולהבות-תמידית של ערן זהבי וטל בן חיים תחושה של השתאות נוכח היריב הזעיר שממול, אחרת קשה להסביר את גילויי האבירות מול השער של אפולה אדל. לא כוחות, כבר אמרנו.
ועם כל זה, שוב הגיע שופט וגנב את ההצגה. אם לא הספיקה השערורייה של רועי ריינשרייבר המפוחד, המפוזר והנרפה בדרבי הקודם, הגיע חכמון והצליח להשכיח בקלות את קודמו. האיש
עמד בסמוך לאדל שהדף כדור מחוץ לרחבה, ואיכשהו לא ראה. גם אף אחד מהקוונים לא הפנה את תשומת ליבו. לאחר מכן הגיעו שני פנדלים ברורים למכבי מנגיעות יד ברחבה של הפועל - סחטיין ליכולת העצירה של סארי פאלח - אבל חכמון העדיף להחליק. חייבים לשאול למה זה קרה. לחכמון היה את המיקום, בוודאי את יכולת הראייה. האם זכרונות הדרבי המפוצץ האחרון הדהדו בראשו והרתיעו אותו מלשלוף אדום לאדל? האם הבחין גם הוא בחולשת הפועל ופשוט הפעיל את סעיף הרחמים שאינו קיים בחוקה? לא נורא, באיגוד השופטים בוודאי יגבו היום את תפקודו של חכמון. בכל זאת, הדרבי הגיע לסיומו החוקי וזו כבר הצלחה שמעל למשוער.
לשפוט את אלי כהן אחרי שבועיים זה לא חוכמה, אבל אפשר לדבר על פאקו. צריך להחמיא לבאסקי, שהפך את מכבי ת"א לקבוצה שממררת את החיים של היריבות ולא מאפשרת להן לנשום. צריך להחמיא לו גם על ההחלטה להאמין בניקולה מיטרוביץ', מהכוכבים הגדולים של העונה. מצד שני, יש תחושה שזו מכבי ת"א הרבה פחות מרהיבה לעומת השנתיים האחרונות, אולי גם כי חלק מהשחקנים שבעים, אולי כי אתמול הוא חסר את הברק של יצחקי ובדש ואולי כי זה פשוט האתוס של פאקו: סדר והקפדה על חשבון יצירתיות.
ערן זהבי היה פחות חד מהרגיל, אבל עשה המון תנועה ובכל פעם שהכדור היה ברגליים שלו עם הפנים לשער של הפועל, קרו דברים טובים. עדן בן בסט היה חלש מאוד, אבל הוא לא ממש אשם
. קשה מאוד לחיות בחוסר ודאות כל העונה, בנדידות בין הספסל למגרש. צריך לדבר גם על שרן ייני, השחקן הכי אנדרייטד של מכבי. זה לא מקרי שארבעה מאמנים, גרסיה, סוזה, פאקו וגם גוטמן, לא מסוגלים לוותר על ייני. המשחק של הצהובים הרבה יותר אינטליגנטי כשהוא על המגרש וחסרונו של הקפטן הורגש אפילו מול הפועל אשקלון. מגיע לו להניף עוד תארים וגם קצת יותר ריספקט מהאוהדים. בצד האדום, מעולם לא ראיתי את גילי ורמוט, כדורגלן מבריק והוגן במיוחד, כל כך חסר חשק. לאוהדים של הפועל מגיעות מילים טובות על עידוד נטו, בלי הלכלוכים המוכרים.
בסופו של דבר, זה היה דרבי נדיר שממנו כולם יצאו מרוצים, חוץ מהשופט. מכבי ניצחה והגדילה את הפער מקריית שמונה העקשנית, הפועל הפסידה בצורה מינורית והמשטרה העבירה ערב רגוע. מבט על הטבלה מספר שלצהובים יש יותר נקודות מהפועל ת"א ומכבי חיפה יחד. כמעט חסר שחר.
לפנייה לכתב/ת 
