ישראל תייצא גז לירדן ומצרים?

ועדת צמח אמנם אישרה ייצוא של עד 40% מכלל עתודות הגז של ישראל, 1,020 BCM - מיליארד מטר מעוקב של גז טבעי, אך למרות האישור העקרוני וההבנה של חשיבות הייצוא, גם מבחינה כלכלית עם הכנסה של 70 מיליארד דולר לקופת המדינה וגם בשל התרומה המכרעת למעמדה הגיאו-פוליטי והאזורי של ישראל, עדיין קיימים חסמים רגולטוריים שלא מאפשרים את הייצוא בפועל.

ירדן:

החוזה עם ירדן למעשה כבר נסגר סופית, וכאן ממש מדובר בהחמצה של הרגולציה הישראלית. כזכור, שותפויות הגז כבר חתמו על מזכר הבנות עם חברת החשמל הירדנית לייצוא של 45 BCM, לתקופה של 15 שנה, ובהיקף כספי מוערך של 15 מיליארד דולר. למעשה, עוד לפני החלטת הממונה על ההגבלים, שהכניסה את כל תעשיית הגז לעמדת המתנה, כבר נקבע תאריך למעמד חתימה חגיגי בבית הלבן, בחסות מזכיר המדינה ג'ון קרי בסוף חודש ינואר.

הרעיון המקורי של ייצוא גז ישראלי לירדן הועלה כבר בראשית שנת 2010 ומאז בתהליך ארוך של בניית אמון פעלו היזמים וממשלת ישראל בתמיכת ממשלת ארה"ב לקדם את ההסכם מתוך הבנה שחיזוק הקשרים הכלכליים בין ישראל ירדן ומצרים באמצעות חוזי הגז יכולה להעניק נדבך נוסף ל'ציר המתון' במזרח התיכון. 

לדברי השליח מיוחד ומתווך בענייני אנרגיה מטעם מחלקת המדינה בוושינגטון, עמוס הוכשטיין, "אנחנו מאמינים שהגילויים בישראל צריכים להיות הזדמנות לטפח רמה חדשה של שיתוף פעולה בין המדינות באזור - ירדן, מצרים, הרש"פ, טורקיה וקפריסין. זו יכולה להיות הזדמנות להגביר ביטחון, להרחיב את השגשוג והיציבות לכל מי שפועל באזורים האלה".

ירדן מצידה זקוקה נואשות לגז ישראלי הזול כיוון שהיא ממשיכה לצבור חובות גדולים בשל עלויות האנרגיה אדירות שנובעות מהפסקת הגז ממצרים. לדברי שר האנרגיה הירדני, "ההסכם עם ישראל עתיד לחסוך 1.5 מיליארד דולר בשנה לירדן", זאת לאחר שהממשלה הירדנית כבר צברה חובות בהיקף של 10 מיליארד דולר, כאשר המשך השימוש בדלקים יקרים יגדילו את חובות הממלכה ואף עלולים לסכן את יציבות המשטר.

מצרים:

 השוק המצרי עתיד להיות 'לקוח העוגן' של מאגרי הגז הישראליים. שותפויות הגז נובל אנרג'י והשותפויות מקבוצת דלק חתמו על 3 מזכרי הבנות לאספקת גז לשוק המצרי. העובדה שמצרים, שעד לא מזמן ייצאה גז מישראל, עתידה לייבא גז ממנה, היא לא פחות ממדהימה.

למצרים עתודות גז מוכחות של 2,000 BCM, כפול מעתודות הגז הישראליות, אבל שורה של החלטות רגולטוריות (קיצוץ במכסות הייצוא, הטלת פיקוח על מחירי הגז ועוד) הובילו לכך שמצרים נמצאת כיום בבוררות בינ"ל מול ענקיות אנרגיה כגון בריטיש גז ובריטיש פטרוליום, ולמרות הפוטנציאל האדיר, חברות האנרגיה הבינ"ל מסרבות להמשיך להשקיע בפיתוח השדות עד שתושג וודאות רגולטורית. התוצאה היא מחסור בגז שאפילו מוביל להפסקות חשמל יזומות במרכז קהיר.

כיום קיימים במצרים שני מתקני ענק להנזלת גז (LNG) ללא שימוש - אחד של חברת הענק בריטיש גז והשני של חברת יוניון פנוסה הספרדית ו-ENI האיטלקית. שותפות תמר עתידה הייתה לחתום על חוזה לייצוא של עד 70 BCM למתקן ההנזלה של יוניון פנוסה, למשך 15 שנה ובהיקף של עשרות מיליארדי דולרים.

במקביל, שותפות לוויתן קיימה מגעים מתקדמים עם חברת בריטיש גז לעסקת ענק לייצוא עד 105 BCM, בהיקף של מעל ל-30 מיליארד דולר ולמשך 15 שנה, אך גם החתימה על החוזים האלו מתעכבת לאור ההחלטה של נובל אנרג'י לחדול מהשקעות נוספות בתעשיית הגז הישראלית עד שתתבהר התמונה ביחס להליכים הרגולטוריים.

העסקה המעניינת ביותר בשוק המצרי, גם אם לא הגדולה שבהם, היא ייצוא גז לשוק המצרי המקומי עצמו - למפעלים ותחנות כוח, עסקה שנחתמה עם חברת 'דולפינוס' המצרית לייצוא של עד 17.5 BCM על פני 7 שנים. הטוויסט בחוזה הזה הוא השימוש באותו צינור שהוביל פעם גז לישראל, צינור הגז שנמצא בבעלות EMG המצרית וסבל מחבלות חוזרות ונשנות של גורמי טרור בסיני. כאן הכוונה היא לבצע 'הזרמה הפוכה' להשתמש באותו צינור קיים רק בכיוון הנגדי.

הרשות הפלסטינית וקפריסין:

החוזה הראשון עליו חתמה שותפות לוויתן הוא עם הרשות הפלסטינית, לאספקת 4.75 BCM לתחנת כוח שעתידה לקום בג'נין לתקופה של 20 שנה.

 מדובר אמנם בחוזה קטן מבחינת היקפי הגז והתמורה הכספית, אך מדובר בהסכם שיכול לעודד את הכלכלה ברשות הפלסטינית ולהוסיף מימד חיובי לקשר בינה לבין ישראל.

במקביל, עד השבוע שותפות לוויתן גם השתתפה במכרז לאספקת גז לאי השכן קפריסין. עם זאת, גם כאן, עיכובים רגולטוריים בזירה הישראלית מנעו את השלמת המכרז ועתה הקפריסאים ייאלצו לרכוש גז נוזלי במחירים של עד 20 דולר ליחידת אנרגיה – מחיר שגבוה במאות אחוזים מהמחיר של הגז שנמכר בארץ במחיר של 5.5 דולר ליחידה.

הכתבה בשיתוף איגוד תעשיות חיפושי הנפט והגז בישראל.