שתף קטע נבחר
 

בלי תקנים, בלי תקציבים. השפלה בחדר המיון

הפסוק מספר שמות מייצג את המתרחש בבתי החולים הממשלתיים: השיתו עלינו המנהלים תוכנית עבודה בלתי אפשרית, עינו אותנו - ולא הקשיבו לזעקותינו. פרופ' זאב רוטשטיין, מנהל שיבא, כותב על הבריאות הקורסת

"וירעו אותנו המצרים ויענונו, ויתנו עלינו עבודה קשה, וישימו עלינו שרי מסים למען ענותו בסבלותם.." (שמות, פרק א'). מילות הפסוקים הללו מספר שמות לא משים ממוחי בתקופה האחרונה, בכל מה שקשור למערכת הבריאות הציבורית בישראל. גם בלי להיות איש דתי, הפסוקים האלה משקפים הלכה למעשה את המתרחש כיום בבתי החולים הממשלתיים, ובעיקר בחדרי המיון המפוצצים והקורסים.

 

עדכונים שוטפים - גם בטוויטר של ynet

 

"וירעו" - השיתו עלינו תוכנית עבודה בלתי אפשרית לשנת 2015, שלפיה אין בתי החולים יכולים לקיים את עצמם ולתת שירות מינימלי ומכובד לבאים בשעריהם.

 

"ויענונו" - כל בתי החולים הממשלתיים סיימו את שנת 2014 על הקרשים עם צורך בסובסידיות על מנת שאיכשהו יצליחו להחזיק את הראש מעל המים. השנה התקציב הצטמק עוד יותר בעקבות חתימת ההסכם בין משרדי האוצר והבריאות, הסכם שהסיג לאחור את כל ההסכמים שהושגו בעקבות הסבל והמצוקה של שנת 2014.

עומסים בשיבא (צילום: עופר עמרם) (צילום: עופר עמרם)
עומסים בשיבא(צילום: עופר עמרם)

"ויתנו עלינו עבודה קשה" - חדרי המיון במדינת ישראל נחסמים פיזית על-ידי ציבור חולים גדול המבקש לקבל טיפול רפואי ממעט צוותים רפואיים, תשושים ונטולי אמצעים. והתוצאה: לא רק עבודה קשה, אלא גם השפלה רבתי.

 

"ויאנחו בני ישראל מן העבודה ויזעקו" - מה עוד צריכים להגיד הצוותים הרפואיים ומנהלי בתי החולים למקבלי ההחלטות ועדיין לא אמרו?! מכבסת המילים והפופוליסטיקה של הרגולטור חוזרות על עצמן כל אימת שהתמונה המצולמת מצביעה באופן חד על הזנחה מתמשכת ואי-נתינת תשובות ענייניות. "עומס עונתי" הוא תמיד תירוץ קלוש לנאקות מהשטח.

 

ואז, מעל כל אלה צץ ועולה מחדש הפסוק: "וישימו עליהם שרי מסים למען ענותו בסבלותם". פסוק כל-כך קולע למטרה הלא-מוצלחת של הקמת רשות אשפוז של בתי החולים הממשלתיים, שתבנה עוד חומה של בירוקרטיה ותייצר עוד משרות מיותרות של פקידים בתקציב לא מבוטל שיכול היה להביא מזור ללא מעט חולים.

 

למישהו יש ספק שתפקיד הרשות הוא "לענות" את אותם מנהלי בתי חולים, המעיזים לזעוק את זעקת עם ישראל כולו, אלה שהפכו לצנינים בעיני הרגולטור, הסובר שהם חזקים מדי ועצמאיים מדי וצריך לקצוב את כהונתם, ובין לבין גם לענות אותם בסבלותם.

 

ספר שמות מצביע גם על הגורם למצוקת בתי החולים הממשלתיים: "תבן אין לעבדיך ולבנים אומרים לנו עשו". איך בדיוק חושבים באוצר ובמשרד הבריאות שאפשר לקיים מערכת בריאות ראויה ומתקדמת ללא תקנים וללא תקציבים? כנראה שהלקח של בני ישראל במצרים נשכח. לא נותר לנו אלא לחכות למשה.

 

פרופ' זאב רוטשטיין הוא מנהל המרכז הרפואי שיבא, תל השומר

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: ירון ברנר
פרופ' זאב רוטשטיין
צילום: ירון ברנר
מומלצים