סיר הלחץ של חדרי המיון

חוסר ודאות ביחס למצב הרפואי, חוסר אונים, כאבים, צפיפות והמתנה ארוכה - אלו התחושות והרכיבים העיקריים שהופכים את חדרי המיון בישראל ל"סיר הלחץ" של מערכת הבריאות.

עוד בערוץ הדעות של ynet

שבויים בידי חברות הביטוח / מירב כהן

זגורי, אל תיגע לי בשואה / טל שביט

סיר הלחץ הזה מבעבע ורותח כל השנה בתת-התנאים הקיימים אך אדי הקיטור פורצים לכותרות ולתודעה במצבי אי-ספיקה קיצונית ובעומסים של מאות אחוזים ממספר המיטות הקיים. עומסים בלתי נתפשים אלו חוזרים על עצמם מדי שנה בעיקר בתקופת השפעת ויתר מחלות החורף, אך לא רק. וכשאלו הם התנאים הבסיסיים, מה הפלא שגם אם תקבלו בחדר המיון את הטיפול הרפואי ברמה הקלינית הטובה ביותר, רוב הסיכויים שגם אתם תצאו משם מתוסכלים, מאוכזבים וכועסים. כאן המקום להסיר את רעלת התמימות ולציין כי העומסים בחדרי המיון, כמו גם תנאי האשפוז השוררים כיום ברבים מבתי החולים הציבוריים, הם לא בגדר "גזירה משמיים" אלא תולדה של תעדוף פוליטי מכוון ותת-תקצוב קיצוני.

כך זה נראה בשבוע שעבר בבית החולים שיבא (צילום: עופר עמרם)

תפוסת שיא בסורוקה(צילום: הרצל יוסף)

הנתונים מעידים כי כל תושב שני בישראל פוקד את חדר המיון בממוצע מדי שנה. פנייה זו מהווה בדרך כלל את נקודת המפגש הראשונה של האזרח עם מערכת בתי החולים. מפגש ראשוני שכל כולו פרומו גדוש ומרוכז למה שצפוי לאותו מטופל שמצבו הרפואי מצריך אשפוז. וכידוע, אין הזדמנות שנייה לרושם ראשוני - מכאן שחוויה שלילית בחדרי המיון בהכרח משפיעה באופן ניכר על אמון הציבור במערכת הבריאות הציבורית. חוויה שלילית זו מתעצמת עת מגיע החולה לאחת ממחלקות האשפוז הכורעות תחת הנטל. אלא שגם כאן למזל תפקיד חשוב במשחק החיים. כמו בכל תוכנית ריאליטי, גם בבית החולים התחרות על מיטה בחדר גדולה. וכמספר "המתחרים" כך גוברים הסיכויים שתמצא את מקומך במיטה במסדרון או אי שם במבואה.

במציאות שנכפית על בתי החולים המונח "רפואת מסדרון" הולך מקבל משמעות אמיתית וחדשה. רפואה שלא ניתן להתייחס אליה כטובה ואיכותית, וזה מבלי שדיברנו על הפגיעה הקשה בפרטיות ובסודיות הרפואית.

הגיע הזמן לומר כי מבחינת הציבור הרב הבא בשעריהם של בתי החולים אין זמן לעוד המלצות או דיבורים. על מנת שאזרחי ישראל יזכו לשירות רפואי ציבורי יותר טוב, הגיעה העת למעשים, מעשים שבכוחם לשפר את תנאי האשפוז, ואפילו להציל חיים.

לצורך זאת יש לנקוט במגוון פעולות חירום מצילות חיים. ראשית יש לפעול באופן מיידי להעברת תקציבים משמעותיים, וכן לעדכן את מחיר יום אשפוז. במקביל, יש לפעול לעיבוי מקצועי של כוח האדם, תוך שילוב תקן קבוע של מומחים בגריאטריה בכל חדרי המיון. בדומה למערך המחשוב הקיים בבית החולים רמב"ם, יש להטמיע בכל בתי החולים מערכות שליטה וניהול הפועלות און-ליין ויודעות לזהות מיטות פנויות במחלקות השונות בכל רגע נתון.

כדי להקל על העומסים, ובדומה לאופן שבו נוהגות חלק מהמחלקות בבתי החולים השונים, יש לעודד מדיניות של שחרור מאושפזים כבר בשעות הבוקר. בנוסף, כחלק מהרצון לצמצם פניות מיותרות, וכפועל יוצא גם עומסים קריטיים בחדר המיון, על כלל הגורמים מוטלת החובה לחזק מקצועית את מוקדי החירום הקיימים, ובמקביל לפתח בפריסה ארצית מוקדי חירום נוספים. מוקדי חירום אלו יידעו לתת מענה אמיתי והולם למצוקות רפואיות, ולא כאלו שישמשו כמעין תחנת ביניים בדרך לחדר המיון. מוקדים אלו צריכים לפעול על-ידי צוות רפואי איכותי שמקיים קשר מקצועי רציף והדוק עם חדרי המיון.

עו"ד עדי ניב-יגודה, חבר בוועדת גרמן, מומחה למשפט רפואי, מרצה בבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל-אביב ובפקולטות למשפטים, בעל משרד עורכי דין בתחום רשלנות רפואית

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il