מסע בין פחמימות

שוטטות והליכה הם שני מושגים שונים שאצלנו בבית מסתיימים באופן דומה: באוכל. ההבדל ביניהם הוא שהליכה מתבצעת כשאנו לבושים בבגדי ספורט מנדפי זיעה, צועדים מהר וממוקדי מטרה לכיוון הארוחה שסוג האוכל שיוגש בה נקבע מראש. כשיוצאים להליכה ליפו, למשל, הכוונה אצלנו היא שהולכים לאכול חומוס ביפו. שוטטות לעומתה היא סיטואציה שבה מטיילים ללא מטרה ברורה, בבגדים נוחים כמובן, ובוחרים על הדרך ובאקראי היכן לשבת ולסעוד את ליבנו.

עוד מתכונים בערוץ האוכל:

• 16 השיפודיות הטובות בישראל
• סיר הסירים: קציצות וירקות כתומים
• שגעון של קציצה: 5 מתכוני המבורגר לא רגילים
  

עדכונים שוטפים גם בטוויטר של ynet  

בימים אלו של חורף קריר השוטטות חביבה עלי במיוחד. בשיטוט בוקר בתחילת השבוע מצאתי את עצמי ב"ד'ה באן", מקום קטן בצידי תחילת שוק הכרמל, חלק מהמתקפה האסיאתית והמשמחת על ארצנו (משמחת - חוץ מהעובדה שצ'ילי מתוק הפך להיות הקטשופ החדש).

הלחמניה כאן היא לב התפריט שהעניקו לו גם את שמו. היא מאודה וממולאת בכל מיני דברים טעימים: אני למשל הזמנתי אחת עם דג מוסר פריך שנצלה על הפלנצ'ה והשתלב מצוין עם הלחמנייה הרכה שמצדה הגיעה לצד סלט שורשים.

(צילום: רפי אהרונוביץ')

למנה עיקרית הזמנתי מרק ראמן, ארומטי שהיה כמו שראמן צריך להיות וחריף בדיוק במידה, עם ביצה חצי-עלומה בפנים שבושלה לדרגה הנכונה. הוא הוגש עם נתח פרגית צלוי שנפרס והוכנס למרק ברגע האחרון. כיף.

ד'ה באן. הלל הזקן 18, תל אביב

(צילום: רפי אהרונוביץ')

אוכלים בגינה שליד הקריה

ביום אחר מצאנו את עצמנו בקפה דובנוב התל אביבי, סמוך לקריה ולאבן גבירול. המקום מתהדר בגינה שבהחלט נעים לשבת בה ומגיש תפריט ביסטרו. איך האוכל? ההתחלה הייתה צולעת. מרק העדשים שבושל עם שורשי ירקות היה די אנמי בטעמו, כשאפילו הניסיונות להציל אותו עם מלח ,פלפל ולימון חי לא ממש עזרו. חבל.

עוד בראשונות: מנת נתחי דג פלמידה לבנה, דקיקים וכבושים קלות בשמן זית ועם בצל סגול ופלפל חריף שהיתה מוצלחת. ספגטי אליו אוליו בעיקריות היה עשוי כדת וכדין, כמו גם מנת הדג הדניס הצרוב עם פירה וירקות רטטוי. בסך הכל מקום נחמד.

דובנוב 8. דובנוב 8, תל אביב

(צילום: רפי אהרונוביץ')

במקום פופקורן

את ההפתעה הנעימה ביותר השבוע סיפקה מסעדה מסעדת פיאצה שליד כיכר דיזנגוף. תוך כד הליכה לכיון הכיכר לצפות בסרט ובעודי מתלבט עם עצמי האם לעצור בסביח פרישמן לסביח גבינה - פיוז'ן מופלא בשיאו! - או ללכת על פופקורן וחטיף מרס בקולנוע, ראיתי את המקום הזה. עץ הדר במרכז החלל הפתוח והתפאורה - איטלקית.

באופן שראוי לציון, את המים (מהברז) מגישים פה בבקבוק מהודר ואת הסודה מגישים בבקבוק אישי שמגיע עם מילוי ללא הגבלה מבר הסודה. רעיון נחמד.

(צילום: רפי אהרונוביץ')

בחרנו שתי מנות על בסיס אורז': ארנצ'יני, כדורי אורז עם גבינת מוצרלה שהיו עדינים בתיבול וטעימים עד מאוד, מצופים פרמזן שגורד כאטריות דקיקות עד שלרגע חשבתי שמדובר בשערות קדאיף. עוד לקחנו ריזוטו עם בורי - קרמי עם עם קוביות עגבניה ועוקץ עדין של שום פרוס כשהדג שנח מעליו היה צלוי כמו שצריך. אחלה מנה. מסביב ראיתי פיצות ששוות ביקור חוזר. רשמתי לפני.

פיאצה. דיזנגוף 99, תל אביב

(צילום: רפי אהרונוביץ')

רוסטביף במחבת עם רוטב חרדל, צלפים ואנשובי

קיצור דרך חביב עם רוטב עשיר שיוצר מנה שמתאימה לסוף שבוע.

שימו לב: הנתח צריך להיות אדום לחלוטין גם לאחר הצלייה הראשונית והפריסה בפנים - הוא מתבשל ממש רק כשהוא יפגוש את הרוטב.

המרכיבים ל-8 סועדים:

1.5 ק"ג סינטה בקר

מלח ים ופלפל שחור גרוס

30 גרם חמאה רכה

3 כפות שמן זית

לרוטב:

50 גרם חמאה

1/4 כוס שמן זית

1 כפות חרדל דיזון

מעט מלח ופלפל

2 נתחי פילה אנשובי, קצוצים דק

1 כפית צלפים גדולים קצוצים

מיץ מחצי לימון

3 שיני שום קצוץ

אופן ההכנה:

1. כשעה לפני ההכנה, מוציאים מהמקרר את נתח הסינטה, על מנת שלא יהיה קר מדי בצלייה.
2. מורחים על נתח הסינטה את החמאה, המלח, הפלפל ושמן הזית.
3. מחממים מחבת עמוקה או סוטז וצולים את הנתח השלם 3 דקות מכל צד. מנמיכים את החום, מכסים וצולים עוד 10 דק על כל צד. מוצאים ומניחים לבשר להתגבש כרגע שעה.
4. פורסים את הבשר לפרוסות בינוניות - שאמורות להיות כאמור עדיין אדומות מבפנים.
5. מכינים את הרוטב: יוצקים למחבת את השמן, מזהיבים קלות את השום ומוסיפים את האנשובי והצלפים. מערבבים ומטגנים כדקה.
6. מוסיפים למחבת חמאה וחרדל. מנמיכים את האש מוסיפים מלח ופלפל ומבשלים 4-5 דקות. מכבים את האש, מוסיפים את מיץ הלימון ומערבבים.
7. במחבת נקי צורבים שוב את פרוסות הבשר במעט מאד שמן. כאן ניתן להחליט באיזה דרגת הכנה תרצו. יוצקים את הרוטב מעל ומגישים.
   

הכתב היה אורח חשבון הבנק שלו. לאתר של רפי אהרונוביץ' , מייסטר בשר ובעל הטור מר בשר

(צילום: shutterstock)