ורמוט לא לבד: משמעון גרשון ועד ראובן עטר

ב-1974 עמדה מנצ'סטר יונייטד בפני סכנת ירידה ממשית לליגת המשנה. המחזור האחרון בעונה הפגיש אותה מול היריבה העירונית, מנצ'סטר סיטי. בין שחקני סיטי, שעבורם מדובר היה במשחק לפרוטוקול, נמצא אז הסקוטי דניס לאו. אותו לאו שבקיץ הקודם קיבל שחרור ממאמן יונייטד דאז, טומי דוקרטי, לעבור לקבוצה אחרת.

ומה קרה ברגעי הסיום כאשר התוצאה הייתה 0:0? דניס לאו, הוא ולא אחר, הכניע את קבוצתו לשעבר והוריד אותה לליגה השנייה. לאו עיכל את הרגע, לא חגג והזדהה עם הקבוצה היורדת. למרות שהיה זה כבר הסיבוב השני במעברו בין קבוצות מנצ'סטר, שערו של הסקוטי נחשב, בנסיבות שנוצרו, לאחד הרגעים המכוננים בהיסטורית המעברים של שחקן מקבוצה לקבוצה.

גילי ורמוט. נכנס לרשימה היסטורית(צילום: ראובן שוורץ)

אז לא, אין פה רמז לקראת העתיד לבוא בכל הנוגע להופעה של ורמוט באחד ממשחקי הדרבי הקרובים, אבל העסקה שנחשפה היום ב-ynet ספורט והדהימה את הכדורגל הישראלי נכנסה ללא ספק לרשימת "ההעברות הגדולות בהיסטוריה". אנחנו החלטנו לצלול במנהרת הזמן ולהיזכר בחמשת המעברים הבולטים מקבוצה לקבוצה בארץ, כל אחד וסיבותיו, ודירגנו אותם בסדר יורד. אתם מוזמנים כמובן להגיב בטוקבקים.

1.ראובן עטר (ממכבי חיפה להפועל חיפה, 1994)

היה זה הקיץ שאחרי האליפות הנחשבת כגדולה ביותר של מכבי חיפה, או לפחות לאחת הגדולות שבהן. הבחורים של גיורא שפיגל הציגו כדורגל מדהים, שהגיע לשיאו ב-0:5 מול מכבי ת"א בקריית אליעזר.

ביום שלאחר סיום העונה, התפרסמה ב"ידיעות אחרונות" ידיעה לפיה עטר עתיד לחצות את הכביש להפועל. הוא היה אמור להצטרף לפרוייקט של רובי שפירא ז"ל, שהביא במקביל מצרפת, מקבוצת קאן, את טל בנין ואחרי שרכש את רן בן שמעון ממכבי פ"ת.

עטר במדי מכבי חיפה. הוא גם לבש אדום (צילום: ראובן כהן)

למרות, ואולי דווקא מכיוון שהיה אהוד כל כך, יעקב שחר החליט לא לעצור אותו. עטר חצה את הכביש להפועל חיפה בהעברת שיא, בהיקף של 735 אלף דולר. שנתיים אחר-כך הוא הבקיע 21 שערים, שיא אישי במדי הפועל, אבל לא זכה עמה בתארים.

לאחר סיבוב בארץ, שכלל גם את בית"ר ירושלים, חזר עטר למכבי חיפה ב-1999. האוהדים לא נטרו לו טינה והניפו את תמונתו ביציעים גם בשנים הבאות. לפני שלוש עונות, כזכור, הוא גם זכה לקבל את מכבי חיפה כמאמן, אך לאחר תשעה מחזורים כושלים פוטר.

2. שמעון גרשון (מהפועל ת"א לבית"ר ירושלים, 2006)

שמעון גרשון, שגדל בהפועל ת"א והיה בה במשך כל הקריירה עד 2006, הודיע ביום אחד בהיר שהוא עוזב דווקא ליריבה השנואה מירושלים. משכורת של 400 אלף דולר לעונה, אופיינית בימי ארקדי גאידמק, עשתה את שלה ואותתה למי שסירב להתפכח עד אז כי במקרים רבים הכסף משחק תפקיד חשוב - ויכול לעבוד גם על שחקנים שנחשבים סמלים.

גרשון. מאייקון בבלומפילד למזומנים בטדי(צילום: אורן אהרוני)

הדבר הכעיס מאוד את אוהדי הפועל והעובדה שעזב לבית"ר ירושלים הפכה אותו בעיני רבים ללא פחות מבוגד. הבלם היה כמובן שותף לאליפות של בית"ר בשנה הראשונה, לדאבל בשנייה ולגביע בשלישית. על זה נאמר: הרוויח את משכורתו ביושר.

3. עודד וגדי מכנס (ממכבי נתניה והפועל ת"א למכבי פ"ת, 1984)

בעונת 1982/3, אז בהדרכתו של מוטל'ה שפיגלר ("נתניה ועוד 15"), שני התאומים לבית מכנס להטו במכבי נתניה. עודד הבקיע 26 שערים והוכתר כמלך השערים, בעונה שהסתיימה בתואר אחד מארבעה שאסף לאורך השנים כמבקיע המוביל. גדי, מצידו, עשה עבודה גדולה בהגנה. 

עודד מכנס. נטש את נתניה לטובת מכבי פ"ת(צילום: עוז מועלם)

בסיום העונה, גדי עבר להפועל ת"א ועודד נשאר בנתניה. ב-1984 חברו התאומים יחד במלאבס. כוח ההרתעה של נתניה עבר למכבי פ"ת, שנתנה כמה הצגות גדולות, כולל 17 שערים של עודד בשתי עונות. בעיר היהלומים, לעומת זאת, ההצלחה כבר לא שוחזרה.

4. יעקב חודורוב (מהפועל ת"א להפועל ר"ג, 1962)

העברתו של גדול שוערי ישראל בכל הזמנים מהפועל ת"א לר"ג לא היוותה סנסציה מאחר שכבר היה בן 35, אבל מהר מאוד התגלתה כמשמעותית ביותר. כשחודורוב בין הקורות, הפועל ר"ג עלתה מהליגה השנייה לראשונה וכעבור עונה כבר זכתה באליפות.

יעקב חודורוב. עבר מהפועל ת"א לר"ג - ולקח אליפות(צילום: ראובן שוורץ)

חודורוב ניצח על המפעל של המאמן דוביד שוויצר, שתמיד ידע להדביק את החלקים בפאזל. בעונת האליפות במכתש השוער האגדי אפילו הבקיע שער בלתי נשכח בכדור חופשי לרשת של הפועל טבריה, באחד המשחקים החשובים של ר"ג באותה עונה. אחרי הצלחתו בקבוצה, חודורוב היה יכול לפרוש בשקט. בכל מקרה, הוא היווה דוגמה לשוער שיכול לסחוף מועדון לא גדול לאליפות מרשימה במיוחד.

5. רן בן שמעון (ממכבי פ"ת להפועל חיפה, 1994)

עוד לפני העברת עטר ממכבי להפועל חיפה, קיבל מאמן הפועל דאז, אברהם גרנט, בדיוק את החיזוק שרצה: קפטן ובלם מכבי פ"ת, רן בן שמעון.

רן בן שמעון היום, בתור מאמן מכבי פ"ת. כשחקן הוא עזב אותה (צילום: אורן אהרוני)

לאחר מו"מ קשוח בין יו"ר פ"ת, אבי לוזון, לרובי שפירא, הוסכם כי בן שמעון יעבור לחיפה תמורת 450 אלף דולר. היה זה סכום פורץ דרך בכל הקשור להעברות בין שני מועדונים בארץ. בהמשך בן-שמעון התאקלם היטב בקבוצה מהכרמל, והיה הבלם המרכזי שלה באליפות היחידה שבה זכתה, ב-1999.

ההעברה שהתבטלה בגלל האוהדים

אהוד בן טובים (רצה לעבור לבית"ר ירושלים, 1979) היה דוגמה להעברה מתוכננת שעוררה תסיסה. בית"ר ירושלים חפצה במלך שערי בני-יהודה בכל הזמנים (166 שערים), אבל עבור האוהדים הכתומים היה זה מקרה בבחינת "ייהרג ובל יעבור".

ההפגנות של אוהדי השכונה הגיעו עד שער הגיא, יותר ממחצית הדרך בעלייה לבירה. בסופו של דבר האוהדים ניצחו, ובן טובים נשאר בבני יהודה.