משיכה קטלנית: זה מה שיפגע לכם הכי חזק בפנסיה

מה תהיה ההכנסה שלנו אחרי שנפרוש מהעבודה? אולי חלק מאתנו מאמינים כי יקבלו פחות או יותר את סכום המשכורת האחרונה שקיבלו במקום עבודתם, אולם המציאות רחוקה מכך.

• רוצה את החיסכון שלך? קנה כרטיס טיסה
• כך חתכה הפניקס את כספי הפנסיה ב-60% 
  

על פי מיטב התחשיבים וההערכות, חוסך בקרן פנסיה שהחל לעבוד בגיל 27 ופרש בגיל 67, עשוי לקבל במקרה הטוב כ-60% מהמשכורת האחרונה וזאת בהנחה שהופרשו לו כספים לחיסכון פנסיוני באופן מלא ולכל אורך שנות עבודתו, הוא לא משך כספים מהחיסכון אף פעם, התשואה בחיסכון היתה מעל הממוצע והוא שילם דמי ניהול נמוכים מהממוצע.

אם לא התקיימו התנאים הללו, סביר להניח כי הכנסתו בגיל 67 תעמוד על כ-50% ממשכורתו האחרונה טרם הפרישה ואף פחות מכך.

כאמור, כמה גורמים משפיעים במשך השנים על סכום הקצבה שנקבל, כשברקע לא ניתן להתעלם מכך שתוחלת החיים עולה, כלומר אותו סכום כסף שחסכנו במשך 30 שנה, פחות או יותר, צריך להספיק לנו ליותר שנים ממה שחשבנו קודם, בה בעת שגם איכות החיים עולה – ואנחנו רוצים להוציא יותר (הצריכה עולה).

כמובן, רצוי שנרוויח כמה שיותר במהלך השנים כדי שגם נחסוך יותר, אך מה לעשות שזה לא תלוי בנו. ואולם על הדבר שהכי משפיע על ההכנסה העתידית שלנו (חוץ מגובה המשכורת), מסתבר שכן יש לנו השפעה.

מה זה? מדובר במשיכת כספי הפיצויים במהלך עשרות שנות החיסכון, או לייתר דיוק - אי משיכת הכספים.

לאן הלכו 40% מהפנסיה שלכם?

הכספים שמפריש המעביד בכל חודש לטובת החיסכון הפנסיוני שלנו מחולקים לשניים – כספי גמולים וכספי פיצויים.

כמעט כל עובד שכיר, מכיר את חוק פיצויי הפיטורין המזכה אותו בשכר של חודש עבודה בגין כל שנת עבודה במקרה ופוטר או התפטר, בתנאים המזכים אותו בפיצויי פיטורין. אך רוב השכירים אינם מודעים לכך שבפועל, כספי פיצויים אלה מופקדים בתכנית הפנסיונית של העובד (קרן פנסיה, ביטוח מנהלים או קופת גמל ) ומהווים חלק מהותי מהפנסיה שלו.

בסופו של דבר כל הכספים הללו חוברים יחד לקצבה שנקבל בגיל הפרישה.

בכל שנה מושכים אלפים רבים של חוסכים שעזבו מקום עבודה או פוטרו, את כספי הפיצויים שלהם, ברוב המקרים מבלי לדעת שבמו ידיהם הם חותכים את הפנסיה שלהם ב-40% ואף יותר.

לדברי, שלומית יהב, מנכ"ל מכללת עדיף לביטוח ופיננסים, בחישוב פשוט לאורך ציר זמן העבודה, אם סך ההפקדות לקופה הפנסיונית עומד על 17.5% מהשכר החודשי ומתוכם 6% הם כספי פיצויים, הרי שלמעלה מ-34% מהפנסיה שלנו מקורם בכספי הפיצויים.

במקרה שסך ההפקדות לקופה הפנסיונית עומד על 19.83% ומתוכם 8.33% הם כספי פיצויים, הרי שכ- 42% מהפנסיה שלנו מקורם בכספי הפיצויים. כל זאת מבלי לקחת בחשבון רכישת כיסויים ביטוחיים שקרן הפנסיה רוכשת עבורנו, כגון נכות ושארים - למקרה מוות חלילה, כיסויים שמורידים מסכום החיסכון עוד קצת.

אם ניקח גם אותם בחשבון, הרי שהתרומה של כספי הפיצויים לפנסיה שלנו תהיה משמעותית עוד יותר.

הפרש של מיליון שקל בחשבון

אם עד כה לא השתכנעתם, אז הנה גם דוגמה מספרית להמחשה, המבוססת על נתונים שקיבלנו מאתר FeeX, העוסק בהשוואת דמי ניהול בחסכונות הפנסיוניים:

נדגיש מראש כי הנתונים להלן, כפי שנפרט, מציגים מצב אופטימאלי (בניגוד למה שכתבנו בתחילת הכתבה), רק לצורך המחשת ההפרשים בין מי שמשך כספים למי שלא, ולמעשה גודל החיסכון בפועל, נמוך מהמספרים (בין הייתר, לא נלקח בחשבון תשלום בגין כיסויים ביטוחיים, תוחלת חיים ואפשרות לפגיעה בתשואה במהלך השנים).

אדם החל להפקיד לפנסיה שלו בגיל 25. משכורתו הממוצעת עומדת על 9,000 שקל. סך ההפרשה החודשית שלו לפנסיה עומדת על 19.83% מהשכר, כאשר מתוך זה 8.33% לפיצויים.

* מקור: FeeX. הנתונים מבוססים על משכורת של 9,000 שקל (כפי שפירטנו לעיל) ודמי ניהול של 2% מההפקדות ו-0.25% מהצבירה

בהנחה שהוא מושך את כספי הפיצויים כל 5 שנים (נניח שהוא מחליף עבודה), הוא יגיע לגיל הפרישה עם חיסכון של 1.12-1.26 מיליון שקל ויקבל בגיל הפרישה קצבה שתנוע בין 5,670 שקל ל- 6,327 שקל, תלוי בגובה דמי הניהול שיגבו ממנו.

אם אותו אדם ימשוך את כספי הפיצויים רק פעם אחת – בגיל 30, הוא יגיע לגיל הפרישה עם חיסכון של 1.78-1.98 מיליון שקל, שיעניק לו קצבה של 8,954-9,957 שקל בחודש, גם כאן, תלוי בגובה דמי הניהול שיגבו ממנו.

ואולם, אם אותו חוסך לא ימשוך בכלל את כספי הפיצויים, לכל אורך החיסכון, הוא יצבור סכום של 1.96-2.14 מיליון שקל, שיעניקו לו קצבה חודשית שתנוע בין 9,873 ל- 10,782 שקל (תלוי בגובה דמי הניהול).

כך, אדם שמשך פעם אחת בלבד את הפיצויים בגיל 30, גרם לכך שיהיו לו כ- 1,000 שקל פחות בקצבת הפנסיה שלו, מדי חודש (סה"כ 200 אלף שקל פחות). אז מה המסקנה? אל תמשכו את הפיצויים ואל תהרסו לעצמכם את הפנסיה.