תשדירי התעמולה של שרף ונימני / פלג
התגרן והסוכן, בניגוד למפלגות, לא זקוקים לבחירות כדי לקבל זמן מסך. להם יש במה קבועה כדי לשווק את הסחורה ולדאוג לאינטרסים. הטור המלא - היום ב"ידיעות אחרונות"
המסחרה
נים-גרופ נגד טוברוק
הנורמה הזאת חוגגת אצלנו כבר כמה שנים: סוכנים, יחצ"נים ואינטרסנטים למיניהם משווקים את מרכולתם ודואגים למקורביהם, במסווה של דיון עיתונאי בטלוויזיה. אבל מה שקרה במוצ"ש שבר עוד שיא בחוסר אתיקה ובהיעדר בושה. שלמה שרף יצא נגד החתמתם של אלירן עטר ואיתי שכטר במכבי חיפה, מסיבותיו שלו, וחטף נזיפה מאבי נימני על כך שהוא אינטרסנט.
כן, לשמוע ולא להאמין. הסוכן נוזף במקורב, על כך שהוא מנצל את הבמה שניתנה לו כדי לקדם את ענייניו. שזה בערך כמו ששולה זקן תטיף לפאינה קירשנבאום בנושא זכות השתיקה.
הכל החל כשהמנחה, מאיר איינשטיין, פנה לנימני ושאל: "אבי, מה קורה עם שכטר?" הסוכן השיב בשם הסוכנות: "אם זה יסתיים מחר כמו שאנחנו רוצים, אז הוא יהיה במכבי חיפה". כאן נכנס לדברים מאמן העל של בית"ר טוברוק (שממנה הגיע אלון תורג'מן), והנה הדיאלוג המקצועי שהתפתח:
שרף: "אני לא יודע מי הם היועצי אחיתופל שמייעצים ליענקל'ה. לדעתי אסור לו היום להשקיע כסף ולהביא את השחקנים האלה. אין להם צורך להחתים לא את שכטר ולא את עטר".
נימני (פונה למנחה): "הוא לא רוצה שיביאו את עטר ושכטר, כי הוא דואג לאלון תורג'מן. אתה מבין? זה הסיפור שלו".
שרף: "הוא חלוץ יותר טוב משניהם ביחד".
נימני (בסגנונו המלומד): "לשם אתה חותר ובגלל שלא מתייעצים איתך, אז בגלל זה אתה הולך לכיוונים האלה".
שרף (בצעקות): "אתה שומר על השחקנים האלה, כי זה שחקנים שלך, ואתה צריך להרוויח כסף".
נימני: "אני לא שומר עליהם".
שרף (חוזר לתורג'מן): "אני לא שייך אליו יותר. הוא נמכר, הוא שייך למכבי חיפה".
נימני: "עטר ושכטר הם לא שחקנים שצריכים להוכיח את עצמם, הם שחקנים בעלי שם".
שרף: "תגיד לי, איזו יכולת גדולה גילה עטר שנותנים לו חוזה לשלוש וחצי שנים. על סמך מה?"
נימני: "עטר היה פה מלך שערים שלוש שנים ברציפות. שחקן נבחרת. מכבי חיפה בשנים האחרונות, כל הבעיה שלה
הייתה שהיא הביאה הרבה מאוד שחקנים בינוניים שלא איפשרו למכבי חיפה לעשות את קפיצת המדרגה. מכבי חיפה מתחילה עכשיו להביא, לאט לאט, שחקנים ישראלים בכירים".
שרף: "מדברים על היכולת שלו לפני שנתיים-שלוש. עטר זה השחקן שיסחוב את מכבי חיפה בליגה?"
עד כאן המופע, שהוצג בטונים גבוהים ובתנועות ידיים עצבניות. ככה זה בשוק. כל אחד מנסה להאדיר את הסחורה שלו, לעיתים במצגי שווא. עטר ממש לא היה מלך השערים שלוש שנים ברציפות. הוא היה פעמיים, עם הבדל של ארבע שנים ביניהן.
ושחקן נבחרת? עד היום רשם החלוץ שלוש הופעות בלבד (שתיים מהן במשחקי ידידות), כולן כמחליף. בסך הכל הוא שיחק במדים הלאומיים 67 דקות. ההופעה האחרונה הייתה לפני כשנתיים, אבל חלון ההעברות עוד מעט נסגר ולמי יש זמן להתעסק בקטנות. על תרומתו של עטר לחברה בישראל לא נרחיב הפעם.
לפני הבחירות לכנסת, המפלגות מקבלות זמן מסך של שבועיים בלבד למשדרי תעמולה. בשכונת הכדורגל שלנו, סוכנים ובעלי עניין מקבלים במה כל השנה כדי לדאוג לכיסים ולאינטרסים שלהם. למזלם, אותם הציבור לא בוחר, אבל השבוע לפחות למדנו שגם הם מתעצבנים כשמנסים לעבוד עליהם בעיניים במסווה של דיון ענייני. וכמה חבל שנימני לא ראה את התוכנית עד היום.
השערורייה
מנסדורף ופאר פוגעים בנבחרת
אם הייתה פה סמכות ספורט רצינית, שרה למשל, היא הייתה מקימה ועדת חקירה לבדיקת ההתנהלות של נבחרת הנשים בטניס. אילו בענף הזה היו אנשים אמיצים, שהישגים חשובים להם יותר מיחסים אישיים, הם היו מקימים קול צעקה ואולי אף פונים לבית המשפט.
דניז חזניוק, המדורגת 361 בעולם, לא נכללת בנבחרת שמשתתפת השבוע בטורניר גביע הפדרציה בהונגריה. למה? כי היא צ'ילבה של שחר פאר. גם שרי שטרנבך, המדורגת 595, לא בסגל. במקומן זימן הקפטן עמוס מנסדורף את קרן שלמה (רק 1,100 בעולם אבל ידידה ותיקה של שחר) ואת אלונה פושקרבסקי (1,148). הגיוני.
לפני כשלושה שבועות ביקשתי הסבר לתופעה ממנכ"ל האיגוד שלמה גליקשטיין, למה שנראה לכאורה כחשבונאות נטו. גליקשטיין טען שהדירוג אינו המדד היחיד ושיש גם עניין של "מארג חברתי".
אתמול הגיע העונש. פאר הפצועה לא שיחקה מול קרואטיה, חזניוק ושטרנבך נותרו בבית, ולהתמודדות מול הקרואטית אנה קוניו (99 בעולם) נשלחה שלמה, שמדורגת יותר מאלף מקומות מתחתיה. זה נגמר כצפוי בתבוסה מהירה ומביכה 6:3, 6:0. בזוגות השתיים שמדורגות באלפיון השני כבר הושפלו 6:0, 6:0, לתפארת מדינת ישראל. אבל שטויות, העיקר המארג החברתי.
הטור המלא – היום במוסף הספורט של "ידיעות אחרונות"