מכת בכורות: למה הגדול מתאהב בקטנה?
אם תתבוננו בזוגיות שלכם ובזוגות סביבכם, תראו שרוב הזוגות בנויים מאח בכור ואחות צעירה, או להפך. נדיר יותר למצוא שני אחים בכורים שמנהלים יחד זוגיות, ויש לכך סיבה
רוצים לדבר עם עורכי וכתבי ynet - כתבו לנו בטוויטר
העצמאי והנסיכה של המשפחה
לכמה מדענים בריטים היריבות הקיימת בכל משפחה לא הספיקה כנראה והם החליטו לערוך מחקר ולפרסם את המסקנות הנחרצות. ספויילר: בכורים? שכחו מההנחה שאתם הכי מצחיקים במשפחה, כי אתם לא! ואם נדמה לכם שזה משפיע רק על המרקם המשפחתי שלכם, תחשבו שנית - דינאמיקות משפחתיות משפיעות על הקשרים הזוגיים גם בהמשך החיים.
עכשיו בערוץ יחסים:
רוצה לצאת עם אחותי הקטנה? השתגעת?
ארבע אחיות וחתונה אחת. בינתיים
ילד סנדוויץ'? כנראה שתתקשה למצוא זוגיות
דמיינו את האחות הקטנה שמוקפת באחים הגדולים ורגילה לתשומת לב גברית בלתי פוסקת. מה קורה לאותה האחות בבואה לפגוש גברים למטרת יחסים רומנטית? האם היא תסתפק בסמס פעם ביום, תרצה לחלוק בעבודות הבית או תתנהג כמו נסיכה שהגבר שהכיר אותה צריך להודות על מזלו הטוב? כנראה שהאופציה האחרונה.
אז נכון שהתנהגויות אלה ניתנות לשינוי, ואחרי כמה ניסיונות גם "הנסיכה של המשפחה" תשנה את דרכה בשביל הבחור המתאים, אבל זה בהחלט לא יהיה טבעי לה. אז זה הזמן להכיר את הדפוסים המשפחתיים לפי סדר הלידה: המחקר הבריטי התמקד באחים הבכורים ובאחים הצעירים, מתוך הנחה שסדר הלידה במשפחה משפיע על אורח החיים, תגובות למצבים, התנהגות חברתית וכדומה. ואם המסקנות לא נראות לכם, אולי תתנחמו בעובדה שמדובר במחקר על בסיס דיווח עצמי. כלומר, מחקר המבוסס על מה מה כל אח/ות חושבים על עצמם, כך שניתן עדיין לומר שהם "חיים בסרט וזה לא נכון".
כך או כך, בסעיף ההומור, 46% מהאחים הצעירים בטוחים שהם המצחיקים של המשפחה, זאת לעומת 36% בלבד מהילדים הבכורים שחושבים כך. בסעיף הילד המועדף, 17% מהילדים הצעירים בטוחים שהם הבייבי האהוב של המשפחה, לעומת 10% מהילדים הבכורים שבטוחים שהם האהובים ביותר. בסעיף האחריות, הביטחון העצמי והאירגון, לא קשה לנחש שהבכורים שולטים בגדול, כאשר לא פחות מ-54% מהבכורים שבטוחים שהם מצטיינים בתחומים אלה, לעומת 31% מהצעירים (הסעיף עם ההפרש הגדול ביותר עד כה).
החוקרים נותנים לכך הסבר שקשור לא רק לסדר הלידה, אלא גם לגיל הילד - ברגע שאח קטן מצטרף למשפחה, תשומת הלב ההורית מתחלקת בין יתר הגורמים, והם אוטומטית מבקשים סיוע מהילד המבוגר יותר. הילד הבכור לומד דרך הדינמיקה המשפחתית שאין מישהו אחר מלבדו שיכול לסייע להורים, ושעם הגיל מגיעה האחריות, ומשכלל תכונות אלה בהמשך החיים.
העוזרים הקטנים של אמא ואבא
אחריות וכושר אירגון נשמעות כמו תכונות נפלאות, אבל כאן אני מגיעה לנושא הזוגיות – כי בהמשך החיים "העוזרים הקטנים של אבא ואמא" הופכים לאנשים מבוגרים, מכירים בני ובנות זוג ומשתלבים אוטומטית בתפקיד המוכר להם. אם תתבוננו בזוגיות שלכם ובזוגות סביבכם, תראו שרוב הזוגות בנויים מאח בכור ואחות צעירה, או להפך. נדיר יותר למצוא שני אחים בכורים שמנהלים זוגיות.
אין זה מקרי, והסיבה לכך היא שהאחים הקטנים, שהתרגלו להיות אלה שזקוקים לסיוע מההורים (כספי, רגשי וכדומה), יחפשו בן/ת זוג שניתן לסמוך עליהם ושיוריד מהם את העבודות שהם כל כך לא אוהבים לעשות, כמו: תשלום חשבונות, ניהול משא ומתן עם הפקיד בבנק או עם נציגת השרות של חברת הכבלים וכדומה. האחים הבכורים, לעומת זאת, לא מעוניינים לוותר על השליטה בענייני הכספים והבית, כי עבורם זה המגרש הביתי. הם שולטים בתחומים אלה מבטן ומלידה וסומכים לרוב על עצמם בלבד, כך שזוגות של בכור/ה עם צעיר/ה הם השילובים המוצלחים והטבעיים ביותר.
האם תמיד זה עובד? לא ממש. זוגיות טובה בנויה מגמישות, כלומר השפעה הדדית ותזוזה מהתבניות שאליהן התרגלנו מאז ומתמיד, והתאמה למסגרת המשותפת שנוצרת. אז תקלו אחד על השניה, תראו את האדם שמולכם ואת הצרכים שלו והזוגיות שלכם רק תצמח מכך.
בהצלחה!
הכותבת היא מטפלת זוגית ואישית.
לפנייה לכתב/ת 
