מסתמן: יוון תתמוטט כלכלית ב-25 בפברואר
שר האוצר היווני יאניס וארופאקיס נפגש היום (ה') בברלין עם עמיתו הגרמני, וולפגאנג שוובל, כאשר הזמן למשא ומתן הולך ואוזל עבור היוונים. עד סוף החודש עשוי ראש הממשלה היווני לעמוד בפני אפשרויות קיומיות: קבלת סיוע עם תנאים שהוא דחה בעקביות, או עזיבת גוש האירו
על רקע התנגדות הנושים של יוון לבקשת המדינה למימון מחדש של החוב שלה - הסירוב של ראש הממשלה היווני אלכסיס ציפראס לקבל הלוואות חילוץ נוספות עשויות להוביל למשבר מזומנים כבר בסוף החודש. כך אומרים שני אנשים המקורבים לנושא, בידיעה שדווחה בסוכנות הידיעות בלומברג.
לכתבות נוספות בערוץ כלכלה בעולם של ynet:
>>>רוצים לדבר עם עורכי וכתבי ynet? כיתבו לנו בטוויטר
על פי אחד המקורבים לנושא, הממשלה עשויה למצוא עצמה ללא מזומנים ב-25 בפברואר, אלא אם כן תוגדל המגבלה בסך 17 מיליארד דולר להלוואה לטווח קצר - שנקבעה על ידי שלישיית הנושים הרשמיים של יוון (הטרויקה - המועצה האירופית, הבנק האירופי המרכזי וקרן המטבע הבינלאומית). נציגים רשמיים במדינה העריכו לפני שלושה שבועות, כי יוון תצליח למשוך זמן עד לקיץ לפני שהמזומנים שלה ייגמרו.
מפגש טעון בין שרי האוצר
בפעמים הקודמות במהלך המשבר, יוון עמדה במחויבויות שלה על ידי הנפקה של אגרות חוב לטווח קצר לבנקים מקומיים, שהפכו להיות ערבונות מול הבנק האירופי המרכזי. כעת ציפראס מתנגד למגבלות של גישה זו.
היום (ה') נפגש שר האוצר יאניס וארופאקיס בברלין עם עמיתו הגרמני, וולפגאנג שוובל. זאת לאחר שנפגש אתמול גם עם נציגים של ה-ECB (הבנק המרכזי האירופי) בפרנקפורט. וארופאקיס אמר לאחר הפגישה עם שוובל כי "ביססנו קו תקשורת מצוין הנותן לי עידוד רב לעתיד". עם זאת, הפגישה הוגדרה כ"טעונה" ולא הניבה ככל הנראה, תוצאות חיוביות.
במהלך הפגישה אמר וארופאקיס, כי "מצבה של יוון כעת דומה לזה של גרמניה בשנות ה-30 של המאה הקודמת, לפני עליית הנאצים לשלטון". הוא הוסיף, כי "כשאני אחזור היום הביתה, אני אשוב למדינה שבה המפלגה השלישית בגודלה איננה מפלגה ניאו-נאצית, אלא מפלגה נאצית". ורופאקיס התייחס בדבריו למפלגת "השחר המוזהב", שקיבלה 6.3% מקולות המצביעים בבחירות שנערכו ביוון בחודש שעבר, והפכה בכך למפלגה השלישית בגודלה במדינה.
במסיבת עיתונאים משותפת, שהתקיימה לאחר הפגישה, אמר שר שוובל כי הם "הסכימו שלא להסכים". בתגובה אמר וארופאקיס: "מנקודת המבט שלי, אפילו לא הסכמנו שלא להסכים".
מגבלות לעירבונות
בהנפקה של הממשלה ביום רביעי האחרון, הראשונה מאז בחירתו של ציפראס בבחירות - הביקוש לאגרות חוב יווניות היו החלשות ביותר מאז תחילת המשבר. הדבר משתקףת בהוצאת הפיקדונות המסיבית מהבנקים היווניים, המשפיעה על המלווים - הבנקים היווניים הפסידו 15 מיליון אירו בפיקדונות בחודשיים שלפני הבחירות, שהם כ-9% מתוך כלל הפיקדונות.
מעבר לכך, ה-ECB מתקרב לסף שלו למימון הבנקים היווניים, שהגיעו למגבלה של 3.5 מיליארד אירו מבחינת סך אגרות החוב שה-ECB מקבל מהם בתור ערבונות. המפקחת הכללית של הבנק, דניאל נואי, כתבה למנהלי הבנקים וייעצה להם שלא להשקיע את הנזילות שלהם בנכסים שהבנק המרכזי לא יקבל.
על פי נציג של המדינות הנושות, המשבר מחמיר משום שהמאבק הצפוי מול הטרויקה גרם ליוונים רבים לעכב את תשלומי המסים שלהם. אחת הסיבות לכך היא הצעות המדיניות של ציפראס: במהלך קמפיין הבחירות הוא התחייב להחליף את מסי הנדל"ן במסים לעשירים ולהגדיל את סף מס ההכנסה. חלק מהיוונים, מתוך מחשבה שמס ההכנסה שלהם יפחת, הפסיקו לשלם באופן גורף. על פי נתוני משרד האוצר היווני, ההכנסה ממסים לא עמדה בתחזיות של הממשלה בפער של 1.3 מיליארד אירו בחודש דצמבר.
קופת המדינה של יוון מוכנה לקליטה של 641 מיליון אירו מדיבידנד של הבנק היווני המרכזי והחזר מההשקעה שלו באגרות חוב יווניות. לדברי הגורמים המקורבים לנושא, הממשלה יכולה גם לנצל לפחות 625 מיליון אירו במימון מחדש מול הבנק, אך אם אגרות החוב לא ייגדלו, גם מספרים אלו לא יספיקו על מנת לעמוד בהתחייבויות של סוף חודש מרס. לדבריהם, ללא עזרה מהבנק האירופי המרכזי, הממשלה תהיה במחסור של 4 מיליארד אירו.
על מנת להישאר נזילה, יוון צריכה שהטרויקה תגדיל את המגבלה בסך 15 מיליארד אירו - אותה יכולה יוון להנפיק באגרות חוב לטווח קצר. בנוסף, היא צריכה שה-ECB תגדיל את המגבלה בסך 3.5 מיליארד אירו על היקף האגרות שהיא מוכנה לקבל מיוון בתור ערבונות. ב-16 בפברואר צפויים שרי האוצר של האיחוד האירופי להיפגש בבריסל, כאשר המשבר של יוון עתיד להיות אחד הנושאים המרכזיים בדיונים.
לפנייה לכתב/ת 
