טיל בתפוצת נאט"ו: יחסי טורקיה-מערב במבחן
דילמה טורקית: על רקע רצונה לחזק את עוצמתה, פרסמה אנקרה מכרז לרכישת מערכות הגנה מטילים. תאגיד סיני זכה בו אך אז קמו האמריקנים על רגליהם האחוריות והתנגדו להכנסת "סוס טרויאני" לברית נאט"ו
אחת החולשות של הצבא הטורקי, על אף שהוא השני בגודלו בברית הצבאית הצפון אטלנטית (נאט"ו), היא שאין לו מערכות הגנה מפני טילים משל עצמו. כאשר עולה הצורך במערכות כאלו (והוא כבר עלה שלוש פעמים בהקשר של מלחמת המפרץ הראשונה והשנייה, וכן בעקבות מלחמת האזרחים בסוריה) נזקקת טורקיה לבקש הצבת סוללות פטריוט של חברות אחרות בנאט"ו.
"מגלים עולם " - מאמרים אחרונים:
קולע למטרה. רובין הוד, פינת עיראק-סוריה
/ פרופ' אורן ברק
מדינה בת 66 מחפשת מדיניות חוץ עם תכלית
/ פיקי איש שלום
רב-עומאן: הסולטן גוסס וקרב הירושה בדרך
/ יואל גוז'נסקי
ציון 6 בתעודה: האם ישראל מדינה מושחתת?
/ ד"ר דורון נבות
בינואר השנה, למשל, הגיעו סוללות פטריוט מספרד לטורקיה לאחר שהולנד הודיעה שהיא מוציאה את הסוללות שהיו מוצבות בטורקיה זה שנתיים. הטורקים מודעים לחולשה זו וכבר תקופה ארוכה בוחנים את האפשרות לרכישה ואף השתתפות בייצור של מערכות כאלו. במכרז שהוציאו הטורקים ב-2013 זכה תאגיד סיני (CPMIEC), אך חברות ברית נאט"ו ובראשן ארצות הברית יצאו נגד הזכייה. מאז נראה שהטורקים לא מצליחים להחליט אם להתקדם עם התאגיד הסיני או לא וכל הזמן דוחים את מועד ההחלטה הסופית בעניין.
הסינים הציעו מחיר זול ו"קנו" את הטורקים
בספטמבר 2013 פורסם שהתאגיד הסיני זכה במכרז. היתרון של ההצעה הסינית היה במחיר הזול (יש האומרים אפילו מחיר הפסד שהציעו הסינים רק כדי לתקוע טריז בברית נאט"ו), העובדה שהם הבטיחו לספק את המערכות בתאריך המוקדם ביותר (2017), והכי חשוב - הם היו הנדיבים ביותר בהסכמה לתנאי הטורקי של ייצור משותף ואף הסכימו להעברת טכנולוגיות בתחום.
בשנים האחרונות הטורקים מייחסים חשיבות רבה לפיתוח התעשיות הביטחוניות שלהם. הם מעוניינים להגדיל את היקף הייצור העצמי גם כחלק מהגברת העוצמה הטורקית וחיזוק מעמדה הבינלאומי, גם כדי להיות פחות תלויים בייבוא מערכות נשק מתקדמות מהמערב, וגם כדי להיהפך בעתיד ליצואני נשק משמעותיים. החברות האמריקניות שהשתתפו במכרז הטורקי לא היו מוכנות לתנאי של ייצור משותף ובעוד שהשותפות הצרפתית-איטלקית הייתה מעט יותר פתוחה לנושא זה, המחיר שדרשו האירופים נתפס כגבוה מדי.
הקונגרס נגד העסקה הטורקית-סינית
הקונגרס האמריקני אף העביר החלטה שלא יוקצו שום משאבים כספיים מצד ארה"ב על מנת לאפשר את ההטמעה של המערכות הסיניות עם המערכות המערביות. יתרה מכך, ארה"ב אף הטילה עוד קודם להחלטה הטורקית סנקציות על עסקות עם התאגיד הסיני בגלל הסיוע שניתן לטענתה על ידו לאיראן במאמציה לפיתוח נשק גרעיני.
העובדה שהטורקים שוקלים לקנות מערכות הגנה מפני טילים מסין בצירוף עם מה שנתפש כאי עמידה נחושה מספיק לצד המערב במלחמה בארגון "המדינה האיסלאמית" (דאעש) - כמו גם התמיכה הטורקית בחמאס והווטו על השתתפות ישראל בפעילויות של נאט"ו מאז אירועי המשט "מרמרה" לעזה - הובילו לקריאות בקרב מספר מובילי דעה במערב "לסלק" את טורקיה מנאט"ו.
במקביל החלו בטורקיה להתגבר הקולות הספקניים בדבר הנכונות האמיתית של חברות ברית נאט"ו לבוא לעזרת הטורקים בשעת צרה. יחד עם זאת, כפי שצוטט דיפלומט מערבי אנונימי על ידי פרשן טורקי, קולות אלו מבטאים רגשות של "תסכול" אך אם מסתכלים נכוחה על המצב - טורקיה נמצאת במיקום אסטרטגי, בקרבת רבים מהסכסוכים המרכזיים שהמערב מייחס להם חשיבות ואף מאוימת מהם, ולכן שני הצדדים זקוקים עדיין זה לזה.
נייר הלקמוס של יחסי טורקיה-נאט"ו
הטורקים ממשיכים להתלבט בנוגע לעסקה עם התאגיד הסיני. לאחרונה הוחלט לבקש מהחברות שהשתתפו במכרז של 2013 להציע הצעות מחודשות. יש הטוענים שלמעשה כל ההתעניינות הטורקית לכאורה ברכישת מערכות מסין היא רק אמצעי להפעיל לחץ על החברות המערביות להגמיש את התנאים שלהן, ושבסופו של דבר טורקיה תקנה את המערכות מהשותפות הצרפתית-איטלקית.
יחד עם זאת, במובנים רבים ניתן לראות את רכישת מערכות ההגנה מפני טילים כנייר הלקמוס של טורקיה ויחסיה עם ברית נאט"ו. אם תישמע לדרישות המערביות שלא לקנות מסין מערכות כאלו, ניתן לפרש את הדבר כביטוי לכך שטורקיה עוד מחשיבה מאוד את חברותה בברית נאט"ו ומתקשה לוותר על שותפות זו.
לעומת זאת, אם יילכו בסופו של דבר הטורקים עם הסינים, ניתן לראות בכך חיזוק לרצון של טורקיה בשנים האחרונות לנקוט במדיניות חוץ עצמאית ולהקטין את התלות שלה במערב. מה שברור הוא שבעוד שבעבר הייתה טורקיה מעוניינת לשתף פעולה עם ישראל בתחום של הגנה מפני טילים, ועל אף ההצלחות המרשימות של התעשיות הביטחוניות הישראליות בתחום זה, לאור המשבר ביחסים בין המדינות - הסיכוי לשיתוף פעולה בנושאים אלו נראה קלוש.
ד"ר גליה לינדנשטראוס היא עמיתת מחקר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS)
המכון ליחסים בינלאומיים ע"ש לאונרד דיוויס באוניברסיטה העברית בירושלים מפרסם בשיתוף פעולה עם ynet את מדור "מגלים עולם" שבו מופיעים מאמרי פרשנות ועמדה של חוקרים מרחבי העולם בתחום היחסים הבינלאומיים
לפנייה לכתב/ת 
