"נקודות בצבע": הרולטה של פארגו
גיא גודס מודאג מההגנה, אבל כדי שיחשוב מה הוא עושה כדי לצמצם עד כמה שניתן את התלות ברכז האמריקאי שלו. הצהובים לקחו 30 זריקות מחוץ לקשת, שיא של יותר מארבע שנים למועדון, ולא בטוח שזה מעודד. וגם: למה הנהלת מכבי חייבת להכניס את דווין סמית' וסילבן לנדסברג למרתף ולא לפתוח את הדלת עד שהשניים חותמים על הארכת חוזה?
בסיום הניצחון המשוגע של מכבי תל אביב על גלאטסראיי, גיא גודס התייחס לחוסר שביעות רצונו ממשחק ההגנה של קבוצתו. אין ספק שהוא צודק, אבל גודס חייב להיות מודאג הרבה יותר מכך שהעונה שלו תקום ותיפול על ג'רמי פארגו, וזה הוכח אמש בצורה הברורה ביותר.
הרכז האמריקאי אומנם נראה הרבה יותר טוב בטופ 16, אבל החסרונות שלו נשארו כפי שהם, ואמש כולם באבדי איפקצ'י יכלו היו לראות זאת.
בסוף כולם זוכרים את שלשת הניצחון הענקית של פארגו עם הבאזר בהארכה (חייך לספסל עוד לפני שהזריקה נכנסה), אבל מישהו זוכר את זה שפעם אחר פעם בדקות ההכרעה הוא פחד לחדור לסל על ג'סטין קרטר, זר בינוני מאוד, אבל כזה עם קצת פיזיות ואתלטיות, וגבוה מהרכז בחצי ראש? כנראה שפסיכולוגית זה השפיע עליו.
פארגו לקח זריקות קשות והחטיא, וכשניסה לחדור לסל איבד כדורים או לקח זריקות קשות. זה אמור להדליק נורה אדומה לגודס וכמובן חומר למחשבה ליריבות מכבי בהמשך.
17 הנקודות של הרכז הם אומנם מספר יפה, אבל כשזה מגיע ב-3/9 ל-3 ו-6/17 מהשדה זה כבר נראה פחות אסתטי. פארגו שלא ירד מ-6 אסיסטים למשחק בטופ 16 מסר בטורקיה רק שלושה כאלה, וגם איבד חמישה כדורים.
דווקא אחרי משחק כזה ברור לכל שמכבי חייבת עוד גארד יוצר או כזה שיכול לשלוט ולקחת החלטות נכונות במאני-טיים כשפארגו פחות בפוקוס. לא פלא שגודס דיבר במסיבות העיתונאים האחרונותף או יותר נכון רמז לכיוונו של גל מקל שקבוצות NBA מסיבות מוזרות לא חושבות לתת לו אפילו חוזה ל-10 ימים.
כמות הזריקות הגדולה של פארגו מחוץ לקשת מסמלת בדיוק את הטקטיקה עימה הגיעה הצוות המקצועי של מכבי למשחק. הצהובים לקחו לא פחות מ-30 זריקות לשלוש, הכמות הגדולה ביותר שלקחה מכבי ת"א ביורוליג מאז ה-18 בנובמבר 2010 בניצחון הביתי על פרוקום הפולנית 58:99.
בכדורסל אין ואקום
את הקלישאה שרשומה למעלה לא המציאו מאמנים בארץ, אבל אין מה לעשות, היא נכונה. קרלוס ארויו ו-ולדימיר מיצוב הם שניים מתוך שלושת השחקנים הבולטים העונה בגלאטסראיי (יחד עם זוראן ארצג). בהיעדרם יכול להיות שאלופת אירופה חשבה שהיא מגיעה לטיול יחסית קל באיסטנבול.
משום מקום הגיחו שני הווטרנים הטורקים. אינני זוכר מתי בפעם האחרונה אנדר ארסלן קלע 20 נקודות ושיחק 40 דקות (שיא קריירה ביורוליג). סינאר גולר ניסה להשלים את החסר עם 13 נקודות שעזרו מאוד. ומי בכלל זכר שארויו ומיצוב פצועים?
במכבי לעומת זאת כולם בריאים ובכושר טוב, בעיקר דווין סמית' וסילבן לנדסברג שממשיך להרשים. אם אני דני פדרמן, אני מכניס את המתאזרח לאחד החדרים האפופים בהיכל ולא מוציא אותו משם עד שהוא חותם על הארכת חוזה, כי בקצב הזה לא רק שהפועל ירושלים תרדוף אחריו בקיץ, אלא גם הקבוצות הגדולות ביבשת.
משחק שלישי ברציפות שלנדסברג קולע בדאבל פיגרס ביורוליג (שלא נדבר על הליגה שם הוא עושה בערך מה שהוא רוצה), ומשחק רביעי בטופ 16 שהוא מסיים בדו ספרתי. הישראלי/אמריקאי תורם בשלב הנוכחי 10.3 נקודות ב-41.2 אחוז לשלוש, מה שהופך אותו לנשק עוד יותר קטלני שלא מסתמך רק על אתלטיות בחדירות לסל אלא גם על זריקות ממרחק.
עם כל הכבוד ללנדסברג, יש שחקן אחד במכבי שמתאים למועדון כמו כפפה אל היד. דווין סמית' בעונתו הרביעית במועדון מנפק את מספריו הטובים בקריירה ביורוליג עם כמעט 16 נקודות למשחק, 6.7 ריבאונדים
, 58 אחוז ל-2 ו-18.1 במדד, מספרים של פרנצ'ייז פלייר.
הפורוורד כבר לא ילד, ויחגוג באפריל 32, ולא מן הנמנע כי האישה והבנות כבר לוחצות על חזרה לארה"ב. אתמול הוא החזיר את את מכבי במו ידיו 4:59 דקות לסיום הרבע השלישי כשלוח התוצאות באיסטנבול הראה 39:49 לגלאטסראיי.
מאותו רגע, הפורוורד שהיה בינוני עד לאותן דקות העלה את רמת המשחק שלו וסגר 24 נקודות (5/8 ל-3), 4 ריבאונדים, 4 אסיסטים ו-27 במדד. עד כמה שסמית' יציב העונה יעיד הנתון הבא: ב-14 הופעות ביורוליג העונה, הוא ירד רק פעמיים מדו ספרתי, ורק פעם אחת סיים עם מדד חד ספרתי.
לפנייה לכתב/ת 
