יותר מחצי מהבטחות ממשלת נתניהו לא מומשו
תוכנית דיור לאומית, צמצום תאגידי המים ואפילו שילוב ילדים עם אוטיזם. הבטחות אלו ואחרות נותרו על הנייר. כך עולה מדו"ח המרכז להעצמת האזרח. באופן לא מפתיע, יש קשר ברור בין אורך כהונת הממשלה ליכולתה לממש הבטחות והחלטות
שבועות ספורים לפני הבחירות לכנסת ה-20 בחן המרכז להעצמת האזרח מה עשו שלוש הממשלות האחרונות עם הבטחותיהן לציבור שניתנו בעת הקמת הממשלה. מתוצאות הבדיקה עולה כי רק 42% מההחלטות שהופיעו בקווי היסוד של ממשלת נתניהו האחרונה מומשו, בהשוואה ל-67% מההחלטות שמומשו בממשלת אולמרט. עוד עולה שחלק ניכר מההחלטות בממשלה ה-32 בראשות נתניהו זכו להשלמה ולטיפול בממשלה ה-33 שלו.
רוצים לדבר עם עורכי וכתבי ynet? כתבו לנו בטוויטר
הנתונים הללו נכללים בדו"ח מקיף של מכון המחקר של המרכז להעצמת האזרח, עמותה שקמה במטרה לחזק את המשילות ויכולת הביצוע של הממשלות והכנסת בישראל. הדו"ח סוקר את מידת מימוש ההצהרות הביצועיות שעמדו בבסיס קווי היסוד וההסכמים הקואליציוניים ערב הקמת הממשלות החדשות. הדו"ח בדק את ביצועי שלוש הממשלות האחרונות: הממשלה ה-31 בראשותו של אהוד אולמרט, והממשלות ה-32 וה-33 בראשותו של בנימין נתניהו.
על פי הדו"ח, ממשלת נתניהו הנוכחית נכשלה בביצוע 15 החלטות ליבה שעמדו בבסיס כינונה, ובראשן יישום תוכנית הדיור הלאומית ומינויו של משה כחלון ליו"ר רשות מקרקעי ישראל. החלטה נוספת שהייתה החלטת ליבה בעת הקמת הממשלה היא כינונו של חוק הלאום, שלא נחקק והיה אחד הגורמים המרכזיים לפירוק הממשלה. גם ההבטחה לצמצם את מספר תאגידי המים נותרה על הנייר, הסדרת משק הגז והאנרגיה תקועה וההליכים הבירוקרטיים נמשכים. אפילו ההצעה לשלב ילדים עם אוטיזם בקהילה עברה רק בקריאה טרומית. עם זאת הממשלה כן הצליחה ליישם כמה החלטות, כמו חוק המשילות, חוק הווד"לים לקיצור הליכי בנייה והעברת החלטה של מתן שירותים לניצולי השואה.
הממצאים המרכזיים שעולים מהדו"ח מצביעים על כך כי שלוש הממשלות האחרונות בישראל התקשו ליישם את הבטחותיהן לציבור הבוחרים. מרבית ההחלטות שיושמו נרשמו בממשלה ה-31 בראשותו של אולמרט.
הנתונים מדגימים קשר ברור בין אורך כהונתה של הממשלה לבין יכולתה לממש הבטחות והחלטות. מהממצאים עולה כי ההליכה המוקדמת לבחירות בממשלת נתניהו האחרונה - הקצרה ביותר מבין הממשלות שנבחנו בדו"ח - פגעה באופן קשה ביישומן של החלטות. ממשלה זו פעלה במשך 624 ימים בלבד וההספק שלה היה בהתאם - יושמו רק 11 החלטות ליבה מתוך קווי היסוד. ממשלה זו גם עומדת במקום האחרון בבחינה יחסית, עם יישום של 42% בלבד מהחלטות אלו.
לשם השוואה, הממשלה הקודמת בראשות נתניהו משלה 1,448 ימים - כמעט פי 2.5. ממשלה זו הצליחה ליישם 45 החלטות - שהן 64% מההחלטות הביצועיות שהיוו את קווי היסוד להקמת הממשל - החלטות שעמדו בלב ההסכמים הקואליציוניים בעת הקמתה. ממשלת אולמרט, מנגד, כיהנה במשך 1,123 ימים, וקיבלה 36 החלטות במסגרת קווי היסוד וההסכמים הקואליציוניים, ומימשה על פי הדו"ח 67% מהן.
בממשלת אולמרט הבטיחו עם הקמתה, בין היתר, שהממשלה תפעל להעלאת אחוז החסימה ל-2.5% ותבחן חלופות לשינוי שיטת המשטר ושיטת הבחירות, ושסיעות הקואליציה יפעלו להשלמת חוקי היסוד או לקביעת חוקה מוסכמת. כל ההבטחות הללו לא בוצעו, אך חלק מההחלטות זכו לטיפול דווקא בממשלות ה-32 וה-33 בראשות בנימין נתניהו.
ממשלת נתניהו הקודמת לא הצליחה לבצע 25 מההחלטות שקיבלה עם הקמתה, כמעט 40% מכל ההחלטות, בהן כאלו הנוגעות במישרין לחיזוק המשילות: שינוי חוק יסוד משק המדינה והגדלת מספר הח"כים התומכים בהצעת חוק תקציבית פרטית, ועוד.
מנכ"ל המרכז להעצמת האזרח, תומר לוטן, מסר: "הממצאים משקפים בעיקר את חולשת הביצוע של הממשלות האחרונות בישראל, שהופכת לכישלון של ממש כאשר מדובר בממשלות קצרות שמתקשות לשרוד לאורך זמן. החלטנו ללכת על שורות תחתונות, תהליכים שהתחילו ונתקעו ספרנו כהחלטות שלא יושמו. ניתן לראות שאחוזי הביצוע של ההחלטות נמוכים גם כאשר מדובר בתחומי הליבה, בנושאים המרכזיים שהממשלה העמידה בלב הבטחותיה".
לדבריו, "מעקב ובקרה אחר יישום ההחלטות לאחר שהתקבלו זוכה לתשומת לב נמוכה יחסית. כמו שאנחנו בוחנים את ביצועיו של רכב לפני רכישתו, כך עלינו לבחון גם את ביצועיהם של נבחרי הציבור שלנו לפני שאנחנו משלשלים את הפתק בקלפי, ולא רק לדון בשאלה אם הם קיבלו החלטות טובות - אלא אם הצליחו לממש אותן באמת".