איפה כתוב שהחיים שלנו שייכים לאלוהים?
האם יש לכך ראיה מן התורה? ומי קבע שחיינו הם אך פיקדון? יאיר שאל, הרב אייל ורד חוזר עם תשובה
שאלה:
האם יש איזושהי ראיה מהתורה שהחיים של בני האדם שייכים לאלוהים, ונמסרו לנו אך ורק כפיקדון? (יאיר, מרכז).
תשובה:
שאלה גדולה שאלת, ויש הרבה מה להאריך בה. ננסה לגעת בקצרה. מצד אחד, אנחנו אמונים על כך שהאדם הוא יצור בוחר, והבחירה החופשית שלנו היא המקור למצוות, לשכר ולעונש. אך לבחירה הזו יש גבולות, יש לה מסגרת. החיים שקיבלנו הם אכן פיקדון בידינו, ואנחנו מהווים סוג של שומרים: שומרים להוציא את הכוחות והכשרונות שקיבלנו אל הפועל, באופן שיביא ברכה, ויקדם את העולם מבחינה מוסרית ופנימית. באופן שיוליד טוב ולא רע.
<< לכל השו"תים במדור החדשו"ת >>
אנחנו בוחרים האם ללכת בדרך "עץ החיים", על פי ה"עצות" שנותנת לנו התורה (הזוהר הקדוש קורא למצוות - "עצות"), ובכך לחיות את החיים כאן בעולם הזה בצורה מתוקנת וראויה – או חס ושלום לא ללכת בדרך זו. לבחירה בדרך הטוב והחיים, קוראת התורה - "ובחרת בחיים". כל בחירה אחרת היא כאמור אפשרית, אך מהווה סוג של מעילה בפיקדון שהופקד אצלנו.
הרי לך דברי המדרש על העניין, ודומני שהם מדברים בעד עצמם:
"וכיוון שבא (התינוק) לאוויר העולם, בא מלאך וסטרו על פיו ומשכחו כל התורה כולה, שנאמר 'לפתח חטאת רובץ', ואינו יוצא
משם עד שמשביעין אותו, שנאמר: 'כי לי תכרע כל ברך, תישבע כל לשון'. כי לי תכרע כל ברך - זה יום המיתה, שנאמר: 'לפניו יכרעו כל יורדי עפר'. 'תישבע כל לשון' - זה יום הלידה, שנאמר 'נקי כפיים ובר לבב, אשר לא נשא לשווא נפשי ולא נשבע למרמה'. ומהי השבועה שמשביעין אותו? - תהי צדיק ואל תהי רשע! ואפילו כל העולם כולו אומרים לך - צדיק אתה, היה בעיניך כרשע, והווי יודע שהקדוש ברוך-הוא טהור, ומשרתיו טהורים, ונשמה שנתן בך טהורה היא, אם אתה משמרה בטהרה – מוטב, ואם לאו - הריני נוטלה ממך". כל טוב (משיב: הרב אייל ורד).
- לבירורים ושאלות אפשר לפנות למענה הטלפוני של צהר בענייני בהלכה. ימים א'-ה', בין השעות 19:00-23:00, בטלפון 1-800-200-377.