מהביטחון ועד לכיס שלנו. אפקט נאום נתניהו
מערכת היחסים הרעועה בין הנשיא לראש הממשלה, המבוכה בקהילה היהודית, השגריר הישראלי ששמו עליו "איקס", סכנת ביטול הווטו, הסיוע הביטחוני - והפגיעה בהיי-טק ובמקומות העבודה. איך התפתח המשבר ומה צפוי בעתיד הנראה לעין אם לא ישוקמו היחסים?
נאומו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בקונגרס ב-3 במרס, שבועיים לפני הבחירות לכנסת ה-20, עורר סערה שכבר הובילה להיעדרותו של סגן הנשיא ג'ו ביידן, החרמת הנאום בידי סנאטורים והרחבת הקרע העמוק בין וושינגטון לירושלים, בין נתניהו לנשיא ברק אובמה.
רוצים לדבר עם עורכי וכתבי ynet? כתבו לנו בטוויטר
ביבי חביבי // החדש של נוי אלוש // רק ב-ynet
עם התערערות היחסים בין ישראל לארה"ב, מהן ההשלכות הצפויות ואלה שכבר נראות בשטח מבחינה מדינית, ביטחונית וכלכלית ועלולות לפגוע אנושות במערכת היחסים ארוכת השנים בין בנות הברית? פרופ' איתן גלבוע, מומחה ליחסי ארה"ב-ישראל מאוניברסיטת בר-אילן, ודני הלפרין, לשעבר הציר הכלכלי בוושינגטון, מנסים לספק את התשובות.
המישור המדיני: השגריר ה"מחוסל" וסכנת הווטו
פרופ' גלבוע מצביע על כמה השפעות שכבר נתנו את אותותיהן במערכת היחסים בין המדינות. "חלה החמרה נוספת ביחסים בין אובמה לנתניהו, נוצר שבר עם המפלגה הדמוקרטית וישנה מבוכה גדולה בקרב הקהילה היהודית, שרובה תומכת בדמוקרטים".
גם הלובי הפרו-ישראלי בוושינגטון נפגע. "אם עכשיו נוצר משבר בין הרפובליקנים לדמוקרטים ויש הסתייגויות בקהילה היהודית, הלובי הישראלי, עם כל ההשפעה שהייתה לו עד עכשיו, נפגע ולא יוכל למלא את תפקידו", מסביר גלבוע.
אחת ההשלכות החמורות קשורה למעמדו של שגריר ישראל בארה"ב, רון דרמר, שאפילו ננזף בשבוע שעבר על-ידי צירים דמוקרטיים. לדברי גלבוע, מעמדו של דרמר בוושינגטון הוא בגדר "מחוסל". "הבית הלבן וכך גם מחלקת המדינה האמריקנית 'שמים עליו איקס'. שגריר ללא נגישות לבית הלבן ולמחלקת המדינה לא יכול למלא את תפקידו", דברי גלבוע, שהתייחס גם לנושא האיראני ואמר כי גם בנושא זה נגרם כבר נזק. "איראן מסתכלת בהשתאות אחר קריסת מעמד ישראל".
פרופ' גלבוע מעריך שלא התרחש כאן נזק בלתי הפיך לטווח ארוך, ומציע לנתניהו, כמו רבים אחרים, להימנע מהופעה בקונגרס. "אחת החלופות היא לנסוע לוושינגטון ולהסתפק רק בנאום בוועידת איפא"ק ובפגישות אישיות עם מנהיגי הקונגרס, חלופה שצירים יהודיים הציעו לדרמר וליו"ר הכנסת יולי אדלשטיין בשבוע שעבר".
"חלופה נוספת היא שנתניהו ייקח את יצחק הרצוג איתו וכך ינטרל את כל ההשלכות וההאשמות בדבר תרגיל פוליטי פנים-ישראלי, תרגיל בחירות. חלופה שלישית היא לדחות את הנאום והביקור עד לאחר הבחירות. הסיכוי שהמו"מ עם איראן יניב הסכם עד סוף מרס הוא קלוש ובלאו הכי הקונגרס כבר החליט שידון ויחליט בנושא סנקציות חמורות יותר כלפי איראן רק לקראת מרס. נתניהו יכול לנאום יומיים אחרי הבחירות וכך יוכל לרדת מהעץ הגבוה ולהשיג באופן טוב יותר את התוצאה שבה הוא מעוניין", מסביר גלבוע.
לדבריו, אובמה ונתניהו סובלים מחוסר יכולת לתקשר ולעבוד ביחד. "ראש ממשלה אחר ונשיא אמריקני אחר והתמונה תהיה שונה לגמרי. אם נתניהו ייבחר מחדש, לאובמה יש עוד שנתיים בשלטון ואז יכולות להיות בעיות חמורות", כך גלבוע.
בעיה נוספת היא הסתכלות האמריקנים על לסכסוך הישראלי-פלסטיני ורצון הרשות ואבו מאזן לפעול נגד ישראל בבית הדין הבינלאומי בהאג. הכוח האמריקני במועצת הביטחון מנע הרבה מאוד מבוכות לישראל בדמות הטלת וטו. כעת גם זה נמצא בסיכון. "אם המשבר הזה יימשך, ארה"ב עלולה שלא להטיל וטו. גם ככה מצבנו המדיני קשה, ובלי תמיכה אמריקנית הוא יהפוך לבלתי אפשרי".
לנושא הווטו אומר גם דני הלפרין כי הקונגרס יכול בעקיפין לחוקק חוקים שיפריעו לשיתוף הפעולה באו"ם, אבל החלטה על וטו במועצת הביטחון מתקבלת על-ידי הנשיא. בעיה נוספת היא התייחסות האירופים לישראל. "מדינות אירופה ידידותיות פחות לישראל. ברגע שארה"ב תגיד לאירופים שהם יכולים ללחוץ על ישראל, מצבנו יהיה הרבה יותר קשה", מסביר הלפרין.
המישור הביטחוני: יש סכנה לאבד 3 מיליארד דולר?
הפיתוחים הישראליים במערכת הביטחון מגיעים ברובם מתקציב שמספקת ארה"ב. יותר משלושה מיליארד דולר בשנה ליתר דיוק. לדברי פרופ' גלבוע, כבר היו מקרים שבהם ארה"ב עצרה את אספקת הנשק. "כשהיו מאבקים בין ממשלת ישראל לממשל אמריקני, היו מקרים של השהיית אספקה, אי-קיום דיונים בבקשות רכש, צמצום שיתוף הפעולה האסטרטגי והמודיעיני. אלה יהיו ההשלכות אם נתניהו ישוב לקדנציה נוספת".
"זהו הסיוע הגדול ביותר שארה"ב נותנת למדינה כלשהי בעולם", מסביר גלבוע. "המשך המשבר יכול לגרום להקטנת הסיוע או לגרום לעיכובו. חלק גדול מכיפת ברזל ומערכת החץ הם במימון אמריקני. מטוסי ה-F35 שאנחנו הולכים לקנות – 'חתיכה' אחת עולה בסביבות 150 מיליון דולר".
לנושא מתייחס גם הלפרין, שאומר שהסיוע לישראל נקבע בעיקרון על-ידי הקונגרס, ובפועל הממשל לא יכול לפגוע בו גם אם האווירה נינוחה פחות. עם זאת, יש לממשל אובמה דרכים לסכל את הסיוע. "אם הממשל הוא באווירה עוינת לישראל, זו לא בעיה להגיד שהזמנה X או הזמנה Y מתעשייה מסוימת לא עונה לקריטריונים מסוימים, ובזה הקונגרס לא יכול להתערב", מסביר הלפרין.
"הסיוע הביטחוני הולך לרכש", הוא מוסיף. "הממשל תמיד יכול לספק תירוצים לא לספק משהו שישראל רוצה אף על פי שהכסף זמין. תמיד הממשל יכול, אם הוא רוצה, לשים מקלות בגלגלים".
המישור הכלכלי: סכנת הסנקציות
פרופ' גלבוע צופה שמדינות אירופה ירגישו חופשיות יותר להפעיל על ישראל לחץ כלכלי ומדיני כדי שישראל תנהל משא ומתן עם הפלסטינים לפי התפיסות האירופיות. "באירופה קיימת תנועה שלמה של חרמות נגד ישראל. מעמדה של ישראל בעולם ועוצמתה תלויים בתמיכה האמריקנית. ככל שהתמיכה מצטמצמת, גם יכולותיה של ישראל מצטמצמות. מי שרוצה לפגוע בה, יהיה לו קל יותר לעשות זאת".
במישור אחר, מסביר דני הלפרין, הממשל האמריקני אולי לא מעורב בעניינים הכלכליים היום-יומיים, אך הוא מעורב ביכולתן של חברות ישראליות לרכוש חברות אמריקניות. "בארה"ב יש גוף בין-משרדי שצריך לאשר רכישות כאלה. גוף כזה יכול להיות פתאום יותר או פחות קפדן", מסביר הלפרין.
בטווח הרחוק מאוד, מסביר הלפרין, המשק הישראלי יכול להיות מושפע מהתערערות היחסים בין ישראל לארה"ב. בטווח הקרוב יותר זה יכול לקרות מחר. "אם אירופה תחריף את הקו כלפי ישראל, וזה יכול לקרות מהמון סיבות, אז ברור שזה ישפיע על המשק הישראלי. כמו שאם יש בעיות ברוסיה, זה משפיע על ייצוא הפלפלים מהערבה. אנחנו חיים בעולם גלובלי, וכמדינה שתלויה בסחר החוץ שלה, ברור שאם יש אווירה לא ידידותית כלפי ישראל, לא בארה"ב אלא באירופה, זה ישפיע גם על המשק הישראלי".
ואיך זה ישפיע עלינו האזרחים? הפגיעה המשמעותית עלולה להיות בענף ההיי-טק ומשם הדרך למיתון סלולה. "זה לא מהיום למחר, אבל זה תהליך שאם מתחילים אותו, לא נדע לאיזה מדרון חלקלק נוכל להגיע. אני שומע מאנשי עסקים שרואים כל מיני ניצנים של הסתייגויות והתחמקויות. זה כבר קורה וזה יחמיר מאוד אם ארה"ב תקטין את תמיכתה בישראל", טוען פרופ' גלבוע. "משם האזרחים ירגישו זאת באובדן מקומות עבודה".
לפנייה לכתב/ת 
