תהפוך הורה ללא אימוץ: "יום שמח לקהילה"
אחרי מאבק ארוך התבשרה מ' כי היועץ המשפטי לממשלה ממליץ להכיר בה כהורה לילד שהביאה לעולם בת זוגה ש'. "זה ציון דרך עבור כל זוגות הקהילה שחולמים ילד, מביאים ילד וחווים את ההליך יחד", אמרה האם הלא-ביולוגית
ביבי חביבי // החדש של נוי אלוש // רק ב-ynet
רוצים לדבר עם עורכי וכתבי ynet? כתבו לנו בטוויטר
אם בית המשפט יקבל כצפוי את עמדתו של היועץ, תוכל מ' להירשם כהורה במשרד הפנים לאחר מאבק של יותר משנה. הבשורה הגדולה עוד יותר היא לנשים במצב דומה של מ': פנייה מצדן לבית המשפט תוביל לקבלת האישור המיוחל בתוך זמן קצר בלבד.
מ' ובת זוגה זה כמה שנים ש' מכירות היטב את הליך האימוץ. בפעם הקודמת, לפני כשלוש שנים, הייתה זו מ' שילדה וש' נאלצה לעבור הליך אימוץ של יותר משנה, כולל שיחה חודרנית עם עובדת סוציאלית שנדרשת כדי לאשר את הליך האימוץ. לדבריה, "יותר משנה אתה ממתין כדי להיות מוכרז כהורה רשמי, זה מכניס תחושה של חוסר ביטחון, אתה נקשר לילד, אתה מגדל אותו מגיל אפס ובמשך תקופה ארוכה מתנוסס מעליך סימן שאלה".
השתיים מספרות על מקרה שבו זוג שהכירו ונקלעו לסיטואציה דומה נפרדו אחרי חמש שנים. "האם הלא-ביולוגית נשארה בחרדה, שהילד שהיא גידלה מגיל אפס ייתכן שלא יירשם תחת שמה והיא לא תוכל לגדל אותו, והיא למעשה תלויה בחסדי בת זוגה".
מ' וש' נישאו מחוץ לישראל, נרשמו במשרד הפנים כנשואות, וחתמו ביניהן על הסכם לחיים משותפים וצוואות הדדיות. למרות זאת הן נדרשו בפעם הקודמת להליך אימוץ, והפעם להליך משפטי ארוך שעומד כאמור לפני סוף חיובי. "אם בית המשפט יקבל את העמדה, אז בעוד שנה יהיה לנו ילד נוסף שש' תלד, יהיה משהו משמעותי מאוד שמכירים בי כאימא של הילד מתחילת הדרך, משהו משמעותי עבור כל האימהות במצב הזה", אמרה מ'.
את בנם המשותף, שעומד במרכז הדיונים בבית המשפט לענייני משפחה, ילדה ש' לפני שנה וארבעה חודשים. לדברי ש', "זו אבן שירדה לי מהלב, זה ביטחון, אחרי שנה וארבעה חודשים בהליך משפטי ואי-ודאות. הבנתי מעורכת הדין שלאחר לידת הילד תתבקש האם הלא-ביולוגית להגיש מסמכים, ותוך שמונה ימים בהתאם לעמידה בקריטריונים היא תקבל אישור חוקי והבן יירשם על שמה".
ש', האם הביולוגית שנדרשה כאמור להליך אימוץ בעת לידת הבן הראשון של הזוג, תיארה את הסיטואציה הקשה: "שנה ומשהו שאתה מגדל ילד שלך, ומבחינה חוקית אין לך שום מעמד חוקי בנוגע אליו". על שיחת הטלפון שבה בישרה לה עורכת הדין על עמדת היועץ המשפטי סיפרה ש' כי "היא התקשרה אלינו ובדיוק אכלנו גלידה, לא ממש שמענו וכל הגלידה נמסה מרוב התרגשות".
"מתחילת הדרך להירשם כהורים רשמיים"
מ' אמרה עוד כי "זה משמח, זו הקלה, וזה ציון דרך עבור כל זוגות הקהילה שחולמים ילד, נכנסים להריון, מביאים ילד, חווים את ההליך יחד. יש משהו משמעותי מאוד, רשמית והווייתית, בכך שמתחילת הדרך שניהם גם יירשמו יחד כהורים רשמיים".
ח"כ מרב מיכאלי (המחנה הציוני) אמרה בתגובה: "אני מברכת על עמדתו של היועץ המשפטי. ההחלטה להחליף את הליך האימוץ בצו הורות הוסכמה על גורמי הממשלה הרלוונטיים לפני כשנה, במסגרת דיונים על הצעת חוק שהגשתי בעניין, שאושרה בוועדת שרים לחקיקה ונחסמה על ידי הבית היהודי. אך העמדה חלקית בלבד. צו ההורות צריך להינתן ללא תסקיר. רק כך יימחק הפער בין המציאות, שבה האם הלא-ביולוגית היא האם בפועל של הילד, לבין ההכרה המשפטית בהורות".
היועץ המשפטי וינשטיין ציין בעמדתו כי "דרך המלך שקבע המחוקק היא במתן צו אימוץ, אך במצבים דוגמת אלה שהובאו בהליך זה אין עוד מקום להתנגד שבית המשפט ינקוט מסלול של 'צו הורות פסיקתי'". ההסכמה של וינשטיין הותנתה בכמה תנאים, לשם
טובת הילד: קיום קשר זוגי במשך 18 חודשים לפחות, כולל משק בית משותף; בני הזוג הם בני יותר מ-21 ותושבי ישראל; שלא חלפו 90 יום מהלידה, ושהבקשה נתמכת בתצהיר בדבר היעדר הרשעה בעבירות אלימות או מין חמורות. כמו כן נדרשים תסקיר או בדיקה מצד משרד הרווחה. מ' וש' עמדו בכל התנאים הללו.
לדברי עירא הדר, מומחית לענייני הקהילה הגאה המייצגת את בנות הזוג בעתירה, "לפני עשור הובלתי לתקדים שבו בית המשפט העליון הכיר בהורות משותפת של לסביות באמצעות אימוץ. מאז ניתנו מאות צווי אימוץ במשפחות גאות, אבל האימוץ הפך מתסכל. זהו הליך ארוך ופולשני, שמתאים לצירוף ילדים זרים למשפחה, אך לא לזוגות של לסביות שמגדלות את ילדיהן יחד מרגע הלידה". לדבריה, מצב זה הביא לכך שבשנה האחרונה "נאבקנו להחליף את האימוצים בצווי הורות, הם מהירים ופשוטים יותר. בתחילה המדינה התנגדה, ולשמחתי היועמ"ש סוף-סוף הסיר את התנגדותו, ובכך ביטא את מחויבות המדינה להכיר במגוון סוגי המשפחות ולהקל על ההכרה בהורותן המשותפת של לסביות על ילדיהן".
לפנייה לכתב/ת 
