"ישראל צריכה להתמקד בחינוך ולצמצם הביורוקרטיה"
הנה סדר היום שמציע ה-OECD לממשלה החדשה: העלאת רמת החינוך, הגדלת התעסוקה אצל חרדים וערבים, וצמצום נטל הביורוקרטיה. המטרה: הגברת פיריון העבודה הנמוך בישראל. כדי לשפר את רמת החיים מציע הארגון להגביר את התחרות בשוק המזון, ולאמץ מדיניות שמעודדת תעסוקה
בעוד שהמפלגות המתמודדות במערכת הבחירות מפרסמות מצעים כלכליים המבטאים את השקפת עולמן וסדר העדיפויות שהן רואות לנכון לקדם, פרסם היום ארגון ה-OECD דו"ח שבו הוא מפרט מהם הנושאים שכלכלניו סבורים שיש לטפל בהם על מנת שרמת החיים בישראל תעלה.
לכתבות נוספות בערוץ כלכלה של ynet:
- ה-OECD יוצא למאבק בתאגידים
- OECD: הפערים החברתיים בשיא של 30 שנה
- שיעור העוני בישראל - השני בגובהו ב-OECD
>>>רוצים לדבר עם עורכי וכתבי ynet? כיתבו לנו בטוויטר
התמונה העולה מהדו"ח שונה למדי מזו המשתקפת בדיון הפוליטי בישראל. במטה הארגון בפריז סבורים כי הנושאים העיקריים שהממשלה הבאה צריכה לטפל בהם הם רמת החינוך והיקף התעסוקה אצל חרדים וערבים, ונטל הביורוקרטיה המקשה על פתיחת עסקים.
"העלאת רמת החינוך וקידום צעדים להעברת אנשים מרווחה לתעסוקה, בהתמקד על הקבוצות הפגיעות ביותר באוכלוסייה, יגדיל את פוטנציאל הצמיחה של המשק הישראלי", נכתב בדו"ח. "יותר תחרות ופחות ביורוקרטיה בעסקים יגבירו את הפריון". בארגון מציינים כי בעוד שרמת ההכנסות בישראל עולה בשנים האחרונות ומביאה לצמצום הפער בינה לבין מדינות אחרות החברות בארגון, רמת הפריון לעובד (תוצר לשעה) דווקא יורדת והפער בין ישראל לשאר החברות בארגון מתרחב.
ב-OECD מציינים כי על ישראל למקם בעדיפות עליונה את שיפור תוצאות מערכת החינוך העל יסודית. "ההישגים החינוכיים בישראל חלשים", נכתב בדו"ח, "בעיקר בקרב תלמידים במגזר הערבי. כמו כן, נושאי ליבה חילוניים אינם נלמדים במערכת החינוך החרדית".
בארגון מציינים כי השקעות ממשלתיות במערכת החינוך הערבית סייעו לצמצמם את הפער בין הישגיהם של תלמידים יהודיים להישגיהם של תלמידים בערבים בשנים האחרונות, אך מעירים גם כי ישנה עוד כברת דרך לעבור בתחום זה. המלצת הארגון היא להמשיך להגדיל את ההשקעות במגזר הערבי עד שמספר התלמידים למורה ישתווה לרמה המקובלת באוכלוסייה הכללית ולהתנות תקצוב של מוסדות חינוך חרדיים בלימודי ליבה.
"להסיר את הפיקוח על מחירם של רכיבי יסוד"
נושא נוסף שממליצים בארגון ה-OECD להעלותו לראש סדר העדיפויות הוא הביורוקרטיה שמקשה על פתיחת עסקים. בארגון ממליצים לממשלה להמשיך לפשט ולקצר הליכי רישוי עסקים ולהסיר את הפיקוח מעל מחירם של רכיבי יסוד במוצרים. הנושא השלישי שמוזכר בדו"ח כראוי לטיפול דחוף ומיוחד הוא היעדר התחרותיות בענפי התשתיות, ובפרט בשוק האנרגיה.בארגון מציינים לרעה את העובדה שניסיונות הממשלה לערוך רפורמה במשק החשמל הסתיימו בכישלון, לאחר שמשרד האוצר וועד העובדים של חברת החשמל לא הצליחו להסכים על היקף הפיצויים שיינתנו לעובדי החברה בתמורה להסכמת העובדים לביצוע הרפורמה, וקוראים להמשיך לערוך רפורמות בענף זה כמו גם בענפי התחבורה והמים.
הדו"ח מכוון זרקור לשני נושאים נוספים, שעל הממשלה לטפל בהם על מנת לשפר את רמת החיים במדינה. האחד הוא העלאת שיעור המועסקים במשק, על ידי הקמת מערך השמה ממשלתי, הגברת האכיפה של חוקי עבודה ומעבר למדיניות רווחה המעודדת תעסוקה; השני הוא הגברת התחרותיות בשוק המזון, על מנת להוריד את רמות המחירים בענף זה. "הקיפאון המשמעותי בפיקוח על ענף המזון - הבא לידי ביטוי במכסים גבוהים, במחירים מפוקחים ובסובסידיות חקלאיות מעוותות - גורמים לתחרות חלשה ומחירים גבוהים", נכתב בדו"ח.
הארגון מציין לטובה את יישום המלצותיה של הועדה להגברת התחרותיות ("ועדת הריכוזיות"), אשר קבעה הפרדה בין בעלות על נכסים פיננסיים משמעותיים לבעלות על נכסים ריאליים משמעותיים וצמצמה את גודלן של הפירמידות בשוק ההון לשתי שכבות. בעקבות יישום המלצות הוועדה, הסיר הארגון את נושא הטיפול בריכוזיות במשק מרשימת הנושאים שיש להעלות לסדר היום הכלכלי בישראל.
שגריר ישראל ב-OECD: זרקור על חלקים מטרידים
שגריר ישראל במטה הארגון, כרמל שאמה-הכהן, אמר בתגובה ל-ynet: "הדו"ח כולל בשורות טובות ומשמחות ולצידן גם ביקורת והמלצות על החלקים הפחות מלבבים בכלכלה ובחברה הישראלית. בתמונה הכללית כלכלת ישראל מצמצמת פערים במונחי תוצר אל מול 17 המדינות המובילות בארגון וכן מציגה שוק עבודה הולך ומשתפר בהרבה מובנים.
"בתוך התמונה הכללית החיובית מציב הארגון למדינת ישראל זרקורים ממוקדים על חלקים לא מלבבים וחלקם אף מטרידים כשבחלקם מזהה הארגון טיפול ראוי ואף תוצאות וחלקם האחר מציב את ישראל בתחתית הדירוג בארגון".
לדברי השגריר, "הארגון שם דגש ובצדק על הביורוקרטיה והרגולציה הכבדות והמכבידות על פעילות ויעילות המשק ובפרט על היזמות העסקית והגדלת היצע הדירות. המטרה של כולנו היא להפנים את ההערות וההמלצות הלא פשוטות באותה מידה של התשבוחות ולפעול כך שכמה שיותר הערות יהפכו בדו"ח הבא לתשבוחות".
לפנייה לכתב/ת 
