עכשיו בישראל: הטכנולוגיה החדשה לניתוחי קטרקט

14 מיליון ניתוחי קטרקט מתבצעים מדי שנה בעולם - כשהצפי לשנת 2020 הוא על 32 מיליון ניתוחים. מדובר בניתוח השכיח ביותר והבטוח ביותר, וללא ספק בעל תרומה משמעותית לשיפור איכות החיים.

רוצים לדבר עם עורכי וכתבי ynet? כתבו לנו בטוויטר

זאת בעיקר מעצם העובדה שעין עם ירוד (קטרקט) סובלת מעכירות הגורמת להפרעה בראייה הכוללת: ירידה בחדות הראייה, הילות, סינוורים ופוטנציאל להחלפה תדירה של המספר במשקפיים.

בהיעדר טיפול, התופעה מחמירה עם הזמן וכתוצאה מכך קטרקט היא הסיבה השכיחה ביותר לעיוורון בעולם. רק בישראל מבצעים מדי שנה כ-55,000 ניתוחי קטרקט. מנתונים סטטיסיטיים עולה כי 4 מתוך 10 אנשים מעל גיל 70 יסבלו מקטרקט בדרגה כזו או אחרת מעבר לעשור שישי לחיים.

עוד כתבות בערוץ בריאות העין

למה נוצר קטרקט? המדריך השלם לטיפול

 א' - ת': המדריך למרכיב עדשות המגע המתחיל

המכשיר החדשני לניתוח הקטרקט(צילום: יח"צ)

קפיצה טכנולוגית במהלך הניתוחי

בעשורים האחרונים טכניקת הניתוחים לקטרקט עשתה קפיצת מדרגה משמעותית, והתפתחה מביצוע ניתוח בשיטה הידנית - בה מוצא גרעין העדשה כיחידה אחת דרך חתך גדול - לשיטת הפאקו (הפקואמולסיפיקציה) בה מבוצע חתך זעיר בקוטר של כ-2-3 מ"מ בעין.

במהלך הניתוח מוצאת העדשה העכורה, ובמקומה מושתלת עדשה תוך עינית מלאכותית.

מדובר בטכנולוגיה שהוכנסה לשימוש בארה"ב ובאירופה לפני שנתיים באמצעות מכשיר הנקרא Centurion (סנטוריון) של חברת בריאות העין האמריקנית "ALCON". אתמול (ב') נערך טקס חגיגי להשקתו הרשמית במרכז הרפואי לגליל.

לפני כחודש הוא הגיע למרכז הרפואי לגליל וכבר נערכו באמצעותו כ-200 ניתוחי קטרקט, מסביר ד"ר צבי סגל, מנהל מחלקת העיניים במרכז הרפואי לגליל.

המכשיר מאפשר לרופא המנתח שליטה מקסימלית בעת ביצוע הניתוח. יש בו מנגנון בקרה הנקרא Active Fluidics השומר על יציבות במקטע הקדמי של העין נגד תנודות לאורך כל שלבי הניתוח, כך שהרופא המנתח יכול לבצע את הניתוח בביטחון.

כמו כן, המכשיר מאפשר למנתח לבצע את הפרוצדורה תוך שימוש מופחת באנרגיה, ויכול להתממשק למכשירים נוספים המשפרים משמעותית את תוצאות הניתוח.

ד"ר סגל מסביר כי השוני המהותי בניתוח באמצעות המכשיר הוא אכן רמת הבטיחות של המכשיר עבור המטופל. "המכשיר מאפשר לנו לשמור על העין כאיבר סגור, מונע תמט ובריחה של נוזלים מהעין, וכך מונע פגיעה ברקמות בעין במהלך הניתוח. בעיקר מדובר בשמירה על הקופסית האחורית של העדשה - דבר שעלול להתרחש בניתוח "רגיל".

הוא מוסיף כי ככזה, הניתוח באמצעות המכשיר הוא גם מהיר יותר, נטול כאבים, נעשה בהרדמה מקומית ומקנה שיפור בראייה והחלמה מהירים יותר.

מה צופן העתיד לניתוחי הקטרקט?

הניתוח, כאמור, הוא בעל אחוזי הצלחה גדולים מאוד, ובאופן כללי הרפואה מכוונת משאבים רבים לקידום ושכלול הענף הזה, בעיקר בשל העובדה שבהיעדר טיפול, התופעה מחמירה עם הזמן ועלולה לגרום לאבדן ראייה הדרגתי ועד עיוורון.

לדברי ד"ר סגל, "המקרים שמובאים לטיפול באמצעות המכשיר הזה הם ללא ספק גם מקרי הקטרקט הנפוצים, אבל בוודאי המקרים המורכבים יותר. חשוב לדעת כי ככל שקטרקט בשל יותר, הוא עלול לגרום לנזק חמור יותר לעין. היות שהטיפול במכשיר כרוך בהפעלת אנרגיה נמוכה יותר כלפי העין, הפגיעה בתאים מסוימים בקרנית, למרות שמדובר בירודים מורכבים וקשים, מינימלית בזכות המכשיר".

מגמת השיפור בניתוחי הקטרקט יגבירו בעתיד הקרוב גם את מספר השתלת העדשות התוך עיניות המתקדמות (רב-מוקדיות ואקומודטיביות) שייתנו מענה מענה לראייה לכל הטווחים. "כיום במרבית הניתוחים משתילים עדשות חד מוקדיות המתאימות לטווח ראייה אחד. אני צופה שבעתיד, הניתוח ייתר את הצורך במשקפיים במקרים רבים", מסכם ד"ר סגל.