חובש מד"א יילד את אשתו - בדרך לבית החולים
רועי שכטר מתנדב במד"א מאז גיל 16 והוא חשב שראה כבר הכל, אבל לזה הוא לא ציפה: אשתו כרעה ללדת בדרך לבית החולים, והוא נאלץ ליילד אותה. "רק אחרי שהתינוקת היתה בידיי, קלטתי מה קרה והתחלתי להתרגש", הוא מספר ל-ynet
ב-20 השנים בהן הוא מתנדב במד"א רועי שכטר כבר טיפל בפצועים ואפילו קיבל כמה לידות. אך דבר לא הכין אותו למה שקרה באמבולנס לפני עשרה ימים, כשבדרך לבית החולים החלה אשתו בלידה פעילה והוא יילד אותה בעצמו בקור רוח מופתי. מיילדת קיבלה את פניהם בפתח בית החולים, כשהתינוקת כבר בידי האם.
סמוך לשעה 10 בבוקר התקשר שכטר למוקד מד"א ירושלים והודיע לחבריו לתחנה כי דפנה, אשתו, נתקפה בצירים וכי הם נמצאים ברכבם הפרטי בדרכם לבית החולים הדסה עין כרם.
רוצים לדבר עם עורכי וכתבי ynet? כתבו לנו בטוויטר
עוד חדשות בריאות:
בגיל 18 עידן התעוור - אך לא ויתר והתגייס לצבא
מזל טוב: הגבר הזקן בעולם חוגג 112
במוקד מד"א נחלצו מיד לעזרתו של חברם ושלחו אמבולנס שיסייע לרועי בתהליך לידת בתו החדשה. הפאראמדיק שהוזנק למקום היה חברו הקרוב של שכטר ושכנו, פאראמדיק מד"א אוהד פורת.
סמוך לבית החולים התגברו הצירים והלידה החלה. שכטר, שהחל בקבלת הלידה ביקש מפורת לעצור את האמבולנס ויילד את אשתו בסיועו של חברו הטוב.
.jpg "משפחת שכטר. רועי, דפנה והתינוקת (צילום: דוברות מד\"א)")
"אשתו של חובש יולדת עם צירי לחץ"
"נסעו ברכבנו הפרטי לבית החולים הדסה עין-כרם כאשר באמצע הדרך אשתי הרגישה שהלידה מתחילה", משחזר שכטר. "מיד התקשרתי למד"א וביקשתי לחבור עם אמבולנס, תוך כדי הפינוי לבית החולים הצירים הפכו להיות תכופים יותר ויותר ותוך מספר דקות מצאתי את עצמי מיילד את אשתי".
"קיבלנו קריאה על רכב פרטי בדרכו לבית החולים תחת הכיתוב 'אשתו של חובש, יולדת עם צירי לחץ'", מספר פורת. "מיד קפצנו לתוך האמבולנס ונסענו לכיכר הכניסה לבית החולים על מנת לסייע לזוג.
"עם ההגעה למקום זיהיתי מיד כי מדובר בחבריי הטובים רועי ודפנה. העלתי אותם במהירות לאמבולנס, בעוד חובש נוסף מחנה את רכבו של רועי. דקות ספורות לפני שעצרנו בכניסה, רועי שם לב כי הראש של הילדה כבר מתחיל לצאת ושחייבים לבצע את הלידה באמבולנס. רועי לא איבד את העשתונות ויילד את אשתו כאשר אני נמצא לידו ומנסה לתמוך ולעזור".
זו אינה הלידה הראשונה בה משתתף שכטר, כנהג אמבולנס, חובש מתנדב וותיק במד"א, כך שהוא זכר היטב לפעול על פי הפרוטוקול המקובל. "שמרתי על קור רוח ועשיתי מה שצריך", הוא מספר. "ניסיתי לנתק את עצמי מהקרבה ולשכוח לכמה דקות שמדובר באשתי ובבת שלי. רק אחרי שהתינוקת כבר היתה בחוץ, קלטתי שזו הילדה שלי שבאה לעולם ואז החלה ההתרגשות".
האמבולנס הגיע לפתח חדר הלידה, שם קיבלה את פניהם מיילדת, כשהפעם התינוקת היתה כבר בידי האם. השתיים הועברו להמשך השגחה במחלקת יולדות, ושוחררו לביתם כעבור מספר ימים. לתינוקת, וגם לאבא - שלום.
לפנייה לכתב/ת 
