דו"ח: 850 תלונות על עינויי שב"כ, 0 חקירות

מתוך 850 תלונות של נחקרים בשב"כ בדבר עינויים לא נפתחה ולו חקירה אחת. כך על פי ארגון רופאים לזכויות אדם. ממסמך שהגישה המדינה לבג"ץ בתשובה לעתירה של פלסטיני מהגדה, שטוען כי עונה בחקירתו, עולה כי ב-2014 הוגשו פי ארבעה תלונות יותר מ-2012, בידי נחקרים במתקני שב"כ בטענה שעונו בחקירתם.

עדכונים שוטפים - גם בטוויטר של ynet

העתירה נדונה בשנתיים האחרונות בבג"ץ בעניינו של פלסטיני תושב הגדה, שהיה חבר חוליית חמאס שביצעה פיגוע בישראל ותכננה פיגועים נוספים. הוא עבר במשך חודשיים חקירה אינטנסיבית שלטענתו כללה גם עינויים כגון מניעת שינה, מניעת גישה לשירותים, תנוחת צפרדע, טלטול, רעש, בידוד בצינוק, השפלות ואיומים.

את התלונה הגישו הוועד נגד עינויים ורופאים לזכויות אדם לממונה בירור תלונות נחקרי שב"כ (מבת"ן) במשרד המשפטים, הגוף האמון על בקרה של שב"כ. הארגונים דרשו שתיפתח בדיקה מקדמית שבסופה יוחלט אם יש מקום לחשדות. אם התשובה חיובית, התיק מועבר לפרקליטות לבחינת הגשת כתב אישום. העתירה לבג"ץ הוגשה משום שלא התקבלה החלטה בעניינו במבת"ן במשך שנה וחצי.

מתשובת המדינה עולה כי ב-2014 התלוננו פי שניים נחקרים לעומת 2013, ובשנה זו התלוננו פי שניים נחקרים ביחס ל-2012. שנת 2014 לוותה באירועים ביטחוניים קשים שבה יצא צה"ל למבצע ''שובו אחים'' בגדה המערבית ולמבצע "צוק איתן" ברצועת עזה, ובמהלכם נעצרו מאות פלסטינים, מרביתם אנשי חמאס שנחקרו בין היתר במתקני שב"כ.

עלייה דרמטית במספר הנחקרים יכולה להעיד גם על עלייה במספר התלונות, אולם 2013, שגם בה נרשמה עלייה דרמטית במספר התלונות, הייתה שקטה יחסית מבחינה ביטחונית.

בארגון רופאים לזכויות אדם מדגישים כי בכל מקרה עינויים אסורים על פי הדין הבינלאומי, וגם בישראל ישנן הגבלות חמורות על השימוש בהם, למעט במקרים של חשודים המוגדרים "פצצה מתקתקת". אז, למשך זמן החקירה יש חשיבות מכרעת במטרה למנוע פיגועי טרור.

מהארגון נמסר כי מבין 850 תלונות שהוגשו למבת"ן עד היום, לא נפתח ולו תיק חקירה אחד לצורך הגשת כתב אישום. לדבריהם, מדובר בהוכחה לכך כי בישראל לא מתקיימת כלל אכיפה של תלונות על עינויים.

"הבדיקות המקדמיות על תלונות של נחקרים לא מסתיימות בזמן סביר ומתארכות לכדי שנים. לכן אי-אפשר לדעת אם צריך לפתוח בחקירה פלילית, ובפועל מבין מאות בדיקות לא נפתחה אפילו חקירה אחת", אומרת עו"ד עדי לוסטיגמן, המייצגת את התובעים בבג"ץ יחד עם עו"ד באנה שוגרי בדארנה. "אני אפילו לא מדברת על העמדה לדין אלא רק על פתיחת חקירה פלילית. התוצאה של זה היא שישנה חסינות דה פקטו לחוקרים גם מבלי שתהיה להם חסינות בחוק. הם כבר יודעים שהבדיקה המקדמית אף פעם לא תסתיים".

משירות הביטחון הכללי נמסר בתגובה לטענות כי הארגון ועובדיו פועלים במסגרת החוק בלבד ונתונים לפיקוח וביקורת פנימיים וחיצוניים, לרבות של מבקר המדינה, פרקליטות המדינה, היועץ המשפטי לממשלה, כנסת ישראל ובתי המשפט בכל ערכותיהם עד לבית המשפט העליון. "העצורים לחקירות שב"כ מקבלים את מלוא הזכויות ההומניטריות שהם זכאים להן על פי דין, ובכלל זה טיפול רפואי, פגישות עם עורך דין וביקורים של הצלב האדום. כל תלונת עצור מועברת ישירות ומיידית לממונה על בדיקת תלונות נחקרים בפרקליטות המדינה – משרד המשפטים ומטופלת על ידה", נמסר. עוד הדגישו כי החלטות באשר לאופן הטיפול בתלונות וכן באשר לנקיטת הליכים נוספים על בסיס ממצאי הבדיקות מתקבלות ממשרד המשפטים. 

ממונה בירור תלונות נחקרי שב"כ במשרד המשפטים הסביר כי כל תלונה נבדקת ביסודיות על ידו ולאחר מכן על ידי גורמים בכירים במשרד המשפטים. "פתיחה בחקירה פלילית מותנית בקיומה של תשתית ראייתית המצדיקה זאת, בהתעלם משיקולים שרירותיים או מרצון 'לייפות' נתונים סטטיסטיים. גם כשהוחלט שתלונות אינן מצדיקות חקירה, לעתים נקטו בעקבותיהן צעדים משמעתיים או הופקו לקחים אופרטיביים".

עוד מסר: "ברוב המקרים הנחקרים בשב"כ נאשמים בעבירות טרור, ועל כן עלול להיות להם אינטרס להעלות נגד חוקריהם טענות בנוגע לאופן חקירתם, טענות העשויות לסייע להם לכאורה במשפטם הפלילי. לפיכך, בחינת התלונות מחייבת משנה זהירות ולרוב מחייבת גם חיפוש אחר ראיות נוספות, מלבד התלונה. בחלק נכבד מהמקרים יש ראיות המאפשרות לבחון את מהימנות התלונה, אלא שלא ניתן לחושפן בפני המתלוננים מטעמי ביטחון".