החוק שמשנה את הליך הגירושים: טוב או רע?
עוד כמה חודשים ייכנס לתוקף החוק שמחייב פתיחת הליך גישור לפני הגשת תביעת גירושים. האם כך תיחסך התדיינות משפטית מכוערת, או שהפרצות שנותרו ינוצלו לרעה? ואיך יטפלו עובדים סוציאלים מעטים בכל הפניות שיגיעו?
אחד מכל שלושה זוגות נשואים מתגרש. הנתון העגום הזה מבהיר כי חוק חדש, שייכנס לתוקף בחודש ספטמבר הקרוב ועתיד לשנות את כללי המשחק של הליכי הגירושים, ישפיע על רבים מאוד - בקרוב זוגות שירצו להתגרש לא יוכלו להגיש תביעה לבית משפט או לרבנות לפני שיעברו הליך יישוב סכסוכים ביחידות הסיוע, שיימשך 90-60 יום, בעלות של 500 שקל.
עדכונים שוטפים - גם בטוויטר של ynet
המטרה שראו המחוקקים לנגד עיניהם הייתה לחייב את בני הזוג לנסות ליישב את הסכסוך בדרכים חלופיות, כדי ליצור בסיס להמשך הידברות ישירה ולכיבוד הסכמים. עורכי הדין לענייני משפחה מתנגדים למהלך וטוענים כי מדובר בחוק פופוליסטי שעבר במחטף: "ספק אם מערכת יחידות הסיוע שליד בתי המשפט ערוכה להתמודד עם נטל כזה".
עד היום בני זוג שרצו להתגרש יכלו לגשת כל אחד מהם לבית משפט לענייני משפחה או לרבנות ולהגיש תביעה מכל סוג שהוא (גירושין, מזונות, אפוטרופסות, רכוש ועוד). החוק החדש לא מאפשר זאת, ומחייב הליך מקדים והגשת בקשה "ליישוב סכסוך" ביחידות הסיוע בבית המשפט לענייני משפחה.
על פי החוק החדש, עם הגשת הבקשה נפתח הליך מקדמי שאליו יוזמנו בני הזוג במטרה להגיע להבנות והסכמות בדרך של גישור. הזוגות יוזמנו לארבע פגישות מהו"ת – מידע, היכרות ותיאום – ביחידות הסיוע, ושם יאובחנו על ידי אנשי מקצוע, לרוב עובדים סוציאליים, ויינתנו להם ייעוץ והדרכה תוך ניסיון להגיע לפתרון והסכמות. אם ההליך יישא פרי, תמליץ יחידת הסיוע להפנותם ליישוב הסכסוך בדרך חלופית או להפנות את בני הזוג לדיון משפטי. אם נכשל הגישור יוכלו בני הזוג בסיומו להגיש כתבי תביעה ולנהל הליך משפטי.
"אין מענה לקרע האמוציונלי"
ד"ר רונן דליהו, יו"ר הפורום הארצי לדיני משפחה של לשכת עורכי הדין ומומחה בדיני משפחה, מברך על הניסיון לעודד פתרון סכסוכים מחוץ לכותלי בית המשפט, אולם התריע כי הוא מחייב הכנת תשתיות ותקציבי ענק כדי להרחיב יחידות סיוע לעובדים סוציאליים ועורכי דין, "אבל שום דבר לא נעשה. התקציבים לא אושרו וספק רב אם זה יקרה. בלתי אפשרי שכל תיקי המשפחה יעברו ליחידות הסיוע".
עו"ד איימי בכור, המתמחה בדיני משפחה, התריעה כי מדובר בפגיעה בזכות חוקתית. "לכל אדם זכות להגיש תביעה. אי-אפשר לכפות על אדם הליך הידברות. למשל, גבר נבגד לא מוכן לשבת עם אשתו בחדר - איך יאכפו את החוק לגביו? יש השלכות אמוציונליות בתיקי משפחה, אנשים זקוקים לזמן שישמעו אותם. בטופס יישוב סכסוך אסור לטעון טענות. החוק לא נותן מענה לקרע".
עו"ד שני ליבמן מצביעה על בעיה נוספת: "החוק אוסר על ייצוג על ידי עו"ד בהליך הגישור ובגירושים, כלומר עורך דין לא יכול לייעץ להם. כך יגרמו להתייקרות משמעותית של ההליך לשני הצדדים, שייאלצו לשלם גם לעורך דין מייעץ כי בלעדיו באמת לא כדאי להיכנס להליך כזה, וכן לעורך דין שמנהל לבסוף את הגירושים. ההליך יהפוך סבוך עוד יותר".
עו"ד אלינור ליבוביץ התריעה כי "בגלל האיסור לפנות לבתי המשפט, תופעות כמו הברחת נכסים או ריקון חשבונות בנק משותפים – בלתי ניתנות לעצירה אלא בהתערבות בית המשפט. כאשר בית המשפט מתערב – מדובר במאבק גירושים לכל דבר ועניין".
החוק מחטיא או מסייע?
עו"ד אמיר זבולון הוסיף: "החוק מאפשר למנוע הגשת תביעות למשך 85 יום בטרם יתקיים דיון. מצב זה יכול לגרור אישה למשך זמן רב בטרם תוכל לבקש מזונות זמניים עבור ילדיה אם הבעל ינטוש את הבית".
ע', שנמצא בהליך גירושים, הזהיר: "אם החוק היה קיים עכשיו זה היה מקל עליי מאוד. יכולתי לסגור את חשבונות הבנק המשותפים שלנו, להוציא משם את כל הכספים בלי שתהיה לה אפשרות להתנגד, למכור את הדירה שרשומה על שמי – וכך למעשה להביא לכך שהגירושים יהיו הרבה יותר קצרים, כי לאשתי לא היה כסף לממן עורכי דין להיאבק בי".
גם מ', שמתגרש בימים אלה, הסביר כי החוק מחטיא את המטרה. "מי שרוצה להתגרש ונוטה לפתח מאבק מכוער לא ישנה את מנהגו, גם אם ייכפה עליו גישור. זה רק יכול לגרום להארכה מיותרת של הסכסוך שמוביל לסבל בעיקר לילדים". לדבריו, "אשתי הייתה נלחמת בי בכל מקרה, שום מגשר ושום יחידת סיוע לא היו מונעים את זה".
עו"ד ליאן קהת הסבירה: "כיום יחידות הסיוע מונות בעיקר עובדים סוציאליים חסרי כל הכשרה לטפל בסכסוכים כלכליים. עומס רב ייפול על המערכת בבת אחת והחוק יפספס את מטרתו".
"עורכי דין מגלגלים מיליונים"
ח"כ מרב מיכאלי (המחנה הציוני), מיוזמי ההצעה, הסבירה כי היא נועדה למנוע אלימות שרווחת היום בסכסוכי משפחה ובהליכי גירושים בפרט, ולמנוע פגיעה בילדים. "עד היום כאשר מבקשים להתגרש ברירת המחדל היא תביעה בבית המשפט או בערכאה דתית. בשוק שמגלגל מיליוני שקלים, עורכי הדין יכולים להמליץ לבני הזוג לפתוח את ההליך בהגשת בקשה ליישוב סכסוך, אבל הם ממעטים להמליץ עליה בגלל אינטרס כלכלי". היא חוזה כי החוק יצמצם את מספר הגירושים בישראל וימזער את הנזק שנגרם לכל בני הבית.
י' שנמצא בהליך גירושים חיזק את דבריה: "אילו היו מחייבים אותנו להתגשר לא היינו מגיעים לסכסוך כזה. הסכסוך הלך והעצים בגלל שנאלצתי להגיב לתביעות שהיא הגישה נגדי. נאלצתי להכפישה בחזרה. בדיעבד, לא הייתי צריך להיגרר לכך אם היו מאפשרים לנו להתגרש בדרכי שלום".
המגשרת ועורכת הדין מיכל פיין, שניסחה את החוק בהתנדבות: "אסור לאפשר למקרים הפתולוגיים לכפות את השלכות ההתנהגות שלהם על כל האוכלוסייה. צריך לתת את הדעת על אותן משפחות הנגררות בעל כורחן לסחרור של התדיינות משפטית מכוערת ולעתים אכזרית, ולאפשר להן לבחור דרך אחרת".
החוק הוא מיזוג של הצעת חוק ממשלתית ושלוש הצעות חוק פרטיות. חברות הכנסת שולי מועלם (הבית היהודי) ועליזה לביא (יש עתיד) הניחו נוסח דומה להמלצות ועדת שנהב. הח"כים מיכאלי ויריב לוין (ליכוד) הניחו הצעה מפורטת ליישוב סכסוכי משפחה בדרכי שלום, שרובה הגדול התקבל בחוק הסופי.
החוק עבר כהוראת שעה ויהווה פיילוט למשך שלוש שנים. שר המשפטים יידרש לדווח לכנסת על ביצועו.
לפנייה לכתב/ת 
