הכירו: השיטה שתגרום לילד שלכם לנסות מאכלים חדשים
הילד שלכם אוכל מגוון מצומצם של מזונות? לא מוכן לטעום טעמים חדשים? לחץ חברתי יכול לפעול גם לטובתנו. מחקרים מראים שאכילה חברתית יכולה לגרום גם לילדים סרבנים לנסות מאכלים חדשים
"אתמול הבן שלי אכל סלט טחינה כשהתארח לארוחת ערב אצל חבר", מספרת בהתרגשות אמא של אחד המטופלים שלי. בדרך כלל בנה לא מוכן לטעום מאכלים חדשים, והמגוון התזונתי שלו מצומצם מאד.
רוצים לדבר עם עורכי וכתבי ynet? כתבו לנו בטוויטר
האמא אמרה שחששה כי בנה יחזור הביתה רעב, והופתעה כאשר שמעה שאכל מהטחינה. כששאלה אותו מה גרם לו לאכול, ענה כי לא היה לו נעים מהחבר שממש התלהב מהמנה ועודד אותו לנסות, וכי כולם טבלו את הפיתות בתוך הטחינה כחלק מהארוחה.
"מה דעתך על טחינה?" היא שאלה, "תהיה מוכן לטעום גם אם אכין בבית?". "אולי", ענה הילד.
<<כל החדשות, הטורים, המדריכים והכתבות בעמוד הפייסבוק של ynet הורים >>
עוד כתבות על תזונה בערוץ הורים :
לא נוגע בעגבנייה: כך תתמודדו עם ילדים סרבני אכילה
מלחמות האוכל: להכריח את הילד לטעום?במקום ממתקים: כך תגרמו לילדים לאכול פירות
לחץ חברתי יעיל יותר מלחץ הורי
מה גרם לילד לאזור אומץ ולטעום מזון שבדרך כלל הוא נמנע ממנו? אחת הסיבות להימנעות ממזונות מסוימים נובעת מהקשרים והחוויות שהילד משייך לצבע, לצורה, לריח או למרקם של המזון. יתכן ואותו ילד אכל בעבר מאכל דומה לטחינה, למשל סלט חומוס טחון גס.
המרקם של סלט החומוס לא עשה לילד טוב ואפילו דחה אותו. מאותו רגע, כל מאכל בצבע דומה המזכיר חומוס, לא התקרב אל הפה של הילד, אפילו לא לטעימה והתנסות.
במסגרת הביתית קיימים יחסי כוחות ידועים בין ההורים והילד. בצורה גלויה או סמויה, מופעל לחץ על הילד מצד ההורים לטעום מזונות שהם מעבר למסגרת המזונות המועטים שלו.
ישנם מחקרים המראים את ההשפעה שיש לאכילה חברתית על המגוון התזונתי של הילדים. אנחנו יכולים לראות השפעה זו גם כאשר הילד מוכן לטעום במסגרת הגן מאכלים שאינו אוכל בבית.
לחברים יש השפעה רבה על הילד, לפעמים אפילו יותר מאשר לגננת. לדוגמא, אם הגננת תאכל סלק, אך ילדים בעלי השפעה חברתית יגידו בקול "אני לא אוכל סלק, זה מגעיל אותי", ישנו סיכוי רב שילדים ששקלו לטעום מהסלק ימנעו מכך.
המארח קובע את הכללים
"כשאני מזמינה חברים אלינו לארוחת ערב ומגישה מגוון מזונות, ההשפעה היא הפוכה" ממשיכה ומספרת האמא "החברים מוכנים לאכול רק מה שהבן שלי אוכל".
בביתו הילד מרגיש ביטחון רב יותר, הוא המארח וקובע את החוקים ולכן האורח הוא זה שיאמץ את הכללים של בן הבית.
יחד עם זאת, אם ארוחת הערב תכלול פסטה ברוטב עגבניות, והאורח יתלהב ויגיד "איזה כיף, אני אוהב פסטה ברוטב עגבניות. חבל שאמא שלי לא מכינה לי כל יום", יתכן שגם המארח, שאוכל בדרך כלל רק פסטה לבנה, יסכים לטעום.
לא להעמיס על הילד
לרגע נדמה כאילו הפתרון פשוט: לקבוע עם הורים אחרים, שהילד יתארח אצלם פעם בשבוע ויהנה מתפריט שמכיל מאכלים שלרוב אינו אוכל. אבל למרבה הצער, זה לא יעבוד.
ישנו סיכוי רב שהצפה של מזונות חדשים תגרום לילד לחרדה ואף להיסגר ולהימנע מהארוחה, אולי יאמר שאינו רעב או אפילו יבקש לחזור הביתה למקום הבטוח שלו.
אפשר להשתמש בהשפעת חברים במינון מתאים. מדי פעם לארגן ארוחה אצל חברים, לשים לב שבארוחה ישנם מזונות שהילד אוהב, מלבד המזונות החדשים עבורו, כך שגם אם לא יטעם מהמזונות החדשים, לא יצא רעב מהארוחה.
אם הילד התנסה במזון חדש מחוץ לבית, הציעו לו לבקש את המתכון כך שתוכלו ביחד להכינו בבית ממש כמו שטעם ואהב. ערכו עם הילד קניות בסופר להכנת המאכל, הכינו אותו ביחד והגישו אותו בדרך שהוא בוחר.
אחרי שהילד אכל מזון חדש, אל תלחצו עליו לטעום ממנו בבית, אל תעלבו אם הילד לא אוכל ואל תגרמו לו לנקיפות מצפון. החשוב ביותר זה להיות סבלניים, לכבד את הילד על הבחירות שלו ולתמוך בו במאמצים שהוא משקיע במסגרת הקשיים שלו.
הכותבת היא דיאטנית לילדים ייעוץ באמצעות הסקייפ להורים של ילדים בררני אכילה
לפנייה לכתב/ת 
