הרובוט והאדם שבפנים
735 קבוצות בגילאים שונים, יחד עם אלפי מורים מתנדבים ומדריכים יתחרו בתחרות הרובוטיקה הבינלאומית של עמותת FIRST ישראל. אחד מהמשתתפים הוא תומר, תלמיד בן 17 שאובחן כבעל תסמונת אספרגר והצליח כנגד כל הסיכויים להיות כמו כולם
תחרות הרובוטיקה הבינלאומית של עמותת FIRST ישראל יוצאת לדרך ואיתה 55 נבחרות בתי ספר תיכוניים מרחבי הארץ 380 נבחרות בכיתות ד'-ט' ו-300 קבוצות בגני חובה. אלפי תלמידים, מורים, הורים, מדריכים ומתנדבים יתכנסו בהיכל מנורה לתחרות הרובוטיקה הגדולה בישראל ב-10-11 במארס. בין אלפי המשתתפים בלט תומר. בן 17.5 מקבוצת עמק חפר שהדהים את הוריו בכך שעשה דבר אחד: הביע אמפתיה.
רובוטים צהובים
תומר אובחן עם תסמונת אספרגר המסווגת כאוטיזם עם תפקוד גבוה בגיל 10, ומאז מספרים הוריו שמוליק ומיכל, זו הייתה דרך מלאת מהמורות. על אספרגר אולי שמעתם בתוכנית פלפלים צהובים שם דמותו של הילד עומרי אוחיון לוקה בתסמונת המאופיינת בכישורים קוגנטיביים גבוהים מאוד לצד כישורים חברתיים שכמעט ואינם קיימים, או כפי שהגדיר אותו אחיו שחר, "עיוור חברתי".
אחד התסמינים של אוטיזם בכלל ואספרגר בפרט, הוא הקושי להביע רגשות ולהזדהות עם רגשותיהם של אחרים. אמו מיכל מספרת "כששחר היה בן 7, הוא היה משחק עם דיאבולו (צעצוע שזורקים לשמים ותופסים עם חוט הקשור לשני מקלות) ולאחר שזרק אותו לשמיים, חטף אותו בראש ובכה מכאבים. תומר הסתובב ליד ולא התייחס למצוקה שלו."
בדרך שלו
בתוך תחומי העניין הצרים האופיינים ללוקים בתסמונת, מצא תומר שלווה בתכנות ומתמטיקה. ובתחילת כיתה י' המחנכת שלו ראתה בתחרות FIRST הזדמנות עבורו וסיפרה לו על כך. תומר החליט שהוא הולך להצטרף, ולמרות חששות ההורים עשה זאת. "חששנו מכיוון ששאר התלמידים מורגלים בעבודת צוות, כישורים חברתיים לא היו קיימים אותה תקופה", אומר שמוליק אביו. "אבל הם קיבלו אותו כמו שהוא, לא עשו לו הנחות, תיקנו אותו כשהיה צריך, ושיבחו אותו כשהגיע לו".
FIRST נוסד מתוך מטרה "ליצור עולם שבו צעירים חוגגים טכנולוגיה ומדע. עולם שבו צעירים חולמים להיות גיבורי מדע וטכנולוגיה" כך אמר דין קיימן, מייסד הפעילות הבינלאומית. פעילות FIRST בישראל נוסדה על ידי אביהו בן –נון ובשיתוף עם הטכניון, וכעת זוכה לתמיכת משרד החינוך ובשנת 2013 הוכרזה כתכנית הקדם אקדמית המובילה של הטכניון.
"לפני שנה היה חורף קר מאוד ובזמן חנוכה נערך ערב גיבוש שבמהלכו ישנו הילדים בסדנה", מספר שמוליק. עד אותו זמן לא חשבו שתומר, שלא יוצא לטיולים ארוכים יותר מיום, לא ישן מחוץ לבית ולא הולך לבד ברחוב, ישן עם אחרים בסדנה. "תומר החליט לנסות בכל זאת, ובאמת לא קיבלנו טלפון במהלך הלילה אך ב-7 בבוקר הטלפון צילצל ובצד השני תומר, מספר שהוא עומד בחוץ מ-5 בבוקר בגשם, כי הוא לא רצה להעיר את שאר הילדים. הוא נשאר בחוץ עד 9 בבוקר." בצורה טבעית, רבים מתמקדים בעובדה שהוא עמד בחוץ בקור במקום להישאר באזור השינה. אך לראשונה תומר זיהה את הצרכים של אחרים והתחשב בהם על חשבונו, וזה עבור ההורים נחשב ניצחון כביר.
העתיד שבדרך
חודשי ההכנה לקראת התחרות, ההתמודדות עם חברי הקבוצה, עבודת הצוות, השמחה שבניצחון והאכזבה שבהפסד, כולם היו מנת חלקו ושל הקבוצה. תומר מעיד על הקשיים בכנות רבה: "היה מקרה בתחרות בוושינגטון שבה הרובוט לא עבד. בעבר הייתי נשבר מבפנים ומתפרק, אבל הצלחתי להתמודד עם זה. לנצח בכבוד ולהפסיק בכבוד. המסגרת מאוד עזרה לי להתקדם חברתית."
הוריו זוקפים את מלוא הקרדיט לעמותת FIRST ישראל, ולאלי ברק מנהל קבוצת הרובוטיקה שלא עושה הנחות לאף אחד. בכך הוריו שהתחילו את הדרך עם הרגשה ש"במקרה הטוב הוא יסתדר לבד" עתה נושמים לרווחה, כי נראה שלתומר יש אחרי הכל, עתיד אמיתי.