שתף קטע נבחר
 

טיפול נמרץ לרפואה הציבורית

יותר חולים בוחרים ברפואה פרטית והחולים עדיין שוכבים במסדרון. מי שמבקשים את אמוננו בקלפי צריכים להתחייב לטפל במצב העגום

הדו"ח האחרון שפרסם בנק ישראל על מערכת הבריאות המחיש במספרים את התופעה שחולים ומטופלים כבר חוו על בשרם: עיקר ההשקעות במיטות ובמכשור רפואי עבר מזמן מהמדינה אל גורמים פרטיים. מערכת הבריאות כיום היא כמו מועדון לילה שמפלה בין אנשים לפי צבע עורם, אך מבלי להזדקק לסלקטור גברתן. די בכך שתתקיים הפליה בין אנשים על סמך יכולתם לשלם. מי שיכול, הולך לרפואה פרטית. השאר מחכים פה במיון.

 

עוד בערוץ הדעות של ynet

סכנת חיים בבתי החולים / ליאוניד אידלמן

זה לא הגלידה פיסטוק, זה הדיור הציבורי / דני גיגי

תורים עצומים במיון. זה המצב בשיבא  (צילום: עופר עמרם) (צילום: עופר עמרם)
תורים עצומים במיון. זה המצב בשיבא (צילום: עופר עמרם)
 

נדמה שאפילו הפוליטיקאים שומעים עכשיו לרגע את אנחתם השקטה של החולים. השאלה היא, האם הם באמת מקשיבים. ממשלות ישראל לדורותיהן, מרכז-ימין או מרכז-שמאל, כולן יחד הביאו את מערכת הבריאות שלנו לשפל חסר תקדים ואילו הרפואה הפרטית משגשגת.

 

עדיין לא הגענו לתחתית. עדיין אפשר לומר בבטחה שמטופל עם התקף לב יקבל את הטיפול הטוב בעולם, בלי קשר למצבו הכספי. הבעיה היא, שבאותו זמן, בחדר המיון הסמוך עוד זקן עני ימות מסוכרת כרונית לא מטופלת, עוד ילד נכה לא יקבל עזרה, עוד חולה ישכב במסדרון ועוד מרפאה פרטית תיפתח במרכז העיר המבוססת, בזמן שהחולים בפריפריה משוועים לשירותים. והכול נובע מסדר העדיפויות הבעייתי שעליו הצביע בנק ישראל באומץ.

 

קופות החולים ובתי החולים כבר התרגלו לתפקד במציאות גירעונית, שבה האוצר אינו מעביר להם את התקציבים הנחוצים על מנת לספק שירותי בריאות נאותים. הפתרונות שמצאו לשמירה על איזון תקציבי רק מוסיפים לכרסום במערכת הבריאות השוויונית: גבייה נוספת של תשלום מהמבוטחים כ"השתתפות עצמית", הקמת חברות ביטוח רפואיות פרטיות תחת התחפושת של "ביטוח משלים" ופגיעה בשירותי הבריאות הציבוריים הבסיסיים במתכונת שהופכת את השירותים בתשלום לכמעט הכרחיים.

 

לרגע קצר אחד אזרו הקופות אומץ ועתרו לבית המשפט בטענה שתקציבן נשחק במשך שנים ארוכות. בית המשפט נעתר לתביעתן והורה לתקן את התקציב. רגע אחר כך קנה אותן האוצר בפרוטות, וההישג המשפטי התקדימי התפוגג ושקע בשכחה.

 

אין זה נכון לומר שהרפואה הציבורית היא לעניים ואילו הפרטית לעשירים. רוב הציבור נמצא איפשהו באמצע. אותה שכבת ביניים שבעבר צרכה את הרפואה הציבורית התרגלה שלא להאמין לה ופנתה לרפואה הפרטית. אנחנו משלמים שוב ושוב תשלום כפול ומשולש על השירותים שכבר שילמנו עליהם במסינו.

 

נציג האוצר שכיהן בוועדת גרמן לעתיד הרפואה הציבורית הדגים חשיבה האופיינית לכלכלנים. אם נייקר את הביטוח המשלים ואת מרכיב הבחירה, אמר, ודאי פחות אנשים יבחרו לקנות אותו. אלא שאנשים אינם מכונות רציונליות. הם חרדים לגורלם ולכן יוציאו יותר מכספם הפרטי כדי לבחור רופא ולקצר את ההמתנה בתור. רעיונות אלה גורמים לכולנו להשחית מילים בוויכוחים עקרים על "רפורמה" בשעה שהקופות הציבוריות הולכות והופכות דומות יותר לחברות מסחריות.

 

לאיש מלבד הארגונים החברתיים אין די אומץ לומר את האמת - יש לבטל את הביטוח המשלים שהיה טעות היסטורית. יש להפריד בין קופות החולים לבתי החולים הפרטיים. אין צורך להטיל מגבלות על תיירות המרפא, צריך להוציאה לחלוטין מבתי החולים הציבוריים, שכן עצם קיומה שם מעודד השחתת מידות באופן יומיומי.

 

מי שמבקשים כעת את אמוננו בקלפי צריכים להראות לנו שהם לא יתנו למערכת הבריאות להמשיך ולהידרדר. עליכם להתחייב להוסיף תקציבים למערכת הציבורית, להתחייב לתוספת קבועה של 2% לתרופות חדשות, להתחייב לקצר תורים ברפואת הקהילה, להתחייב לקצץ את הביטוחים המשלימים, ולהעביר משאבים משם חזרה אל הרפואה הציבורית. אין צורך לחכות לדו"ח הבא של בנק ישראל.

 

רמי אדוט הוא ראש תחום הזכות לבריאות באגודה לזכויות האזרח בישראל

 

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: הרצל יוסף
תפוסת שיא במיון בסורוקה
צילום: הרצל יוסף
רמי אדוט
מומלצים