סכנת חיים בבתי החולים

כמו פריחת החצב בספטמבר, כמו היורה באוקטובר-נובמבר ופקקי התנועה הבאים בעקבותיו, מחלות החורף מתפרצות בחודשים האופייניים להן - וחדרי המיון עולים על גדותיהם, בכרוניקה ידועה, מוכרת וכואבת.

השנה, המצוקה קשה מנשוא: בחלק מחדרי המיון נאלצים הפונים להמתין עד עשר שעות לטיפול רפואי. התפוסה בחדרי המיון מגיעה לכ-200%, עומסים כבדים נרשמים במחלקות הפנימיות, וגורמים לצפיפות ולדוחק. אין כאן רק פגיעה בכבוד המטופלים ובזכויותיהם - זו סכנה של ממש לבריאותם ואף לחייהם.

עוד בערוץ הדעות של ynet

זה לא הגלידה פיסטוק, זה הדיור הציבורי / דני גיגי

העומס בסורוקה (צילום: הרצל יוסף)

לא, איננו מדברים על משהו חריג או בלתי צפוי. זו אינה מוטציה מפחידה של נגיף השפעת, זה אינו אסון טבע. החולה במסדרון של היום משלם את מחיר חוסר התכנון מראש וההימנעות ארוכת השנים מתקצוב הולם של מערכת הבריאות.

זה שנים מתריעה ההסתדרות הרפואית בישראל על מצבה ההולך ומידרדר של מערכת הבריאות בישראל בכלל - ועל מצוקתה הגוברת של מערכת האשפוז בפרט, ובכלל זה מחלקות המיון.

בעיית האשפוז מתחילה כבר בקיץ, כשהתפוסה במחלקות הפנימיות עולה על 90%, לעומת כ-70% במדינות ה-OECD. מיטת האשפוז צריכה "להמתין" לחולה ולא החולה למיטה. לא ניתן להבטיח זאת כששיעור מיטות האשפוז בישראל הוא מהנמוכים בעולם, ועומד על 1.9 מיטות לאלף תושבים. גם עמדות הטיפול בחדרי המיון (המחלקות לרפואה דחופה) חסרות ובגדול. הנתונים ברורים: על פי תקן משרד הבריאות, יש כיום בישראל 0.14 עמדות לרפואה דחופה בלבד לכל אלף נפש - כחצי מהממוצע במדינות ה-OECD, שם עומד התקן על 0.26 עמדות לאלף נפש.

מאחורי כל עמדת רפואה דחופה עומדות תשתית פיזית ורפואית תומכות הדורשות שנים של תכנון והקמה. ובעיקר, סביב כל מיטה ניצב צוות רופאים ואחיות שאותם יש להכשיר בתהליך ארוך שנים. הרופאים שיטפלו במי שיפנו לחדר המיון בשנת 2020 אמורים היו להתחיל השנה את השלב הקליני בלימודי הרפואה שלהם. החולה הממתין כיום 10 שעות במיון משלם את מחיר הכשל המוחלט של המתכננים מלפני עשור ועד היום.

ההוצאה לבריאות במדינת ישראל עומדת על 7.5% מהתמ"ג לעומת כ-10% באירופה. ההשקעה בבריאות לנפש עומדת על 2,300 דולר לשנה, לעומת 3,500 דולר לנפש בממוצע במדינות ה-OECD. בשני העשורים האחרונים שחקו ממשלות ישראל בהתמדה את סל שירותי הבריאות: הן נמנעות מעדכונים המתחייבים על מנת לענות לגידול האוכלוסייה ולהזדקנותה, כמו גם להתפתחויות טכנולוגיות ולעלייה במחירי הבריאות. הגירעון המצטבר מאז חוקק חוק ביטוח בריאות ממלכתי עומד על 9.8 מיליארד שקלים. סכומים אלה נדרשים לא על מנת להרחיב את מסגרת השירותים - אלא פשוט על מנת לעמוד בהוראות החוק האמור להבטיח רפואה זמינה ושוויונית לכל.

בתוך השיח החברתי והכלכלי המלווה את הבחירות, הגיע הזמן לדרוש מהמפלגות המתמודדות תשובה ישירה לשאלות הנוגעות לעתיד שירותי הבריאות במדינת ישראל. תוספת של 9 מיליארד שקלים בשנה לבסיס התקציב של משרד הבריאות, לרבות מיליארד שקל לקיצור תורים והוספה של אלף מיטות אשפוז הן בבחינת צורך חיוני. שאם לא כן, מערכת הבריאות לא תפשיר מהקפאת עידן החורף.

ד"ר ליאוניד אידלמן, יו"ר ההסתדרות הרפואית בישראל

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il