אבסורד בחב' החשמל: המבקר יקבל מהמבוקר

אסיפת בעלי המניות של חברת חשמל (חח"י), המורכבת מנציגי המדינה ומיעוט בעלי מניות היסטוריים, התכנסה לפני מספר ימים כדי להטמיע מנגנון בונוסים חדש עבור בכירי החברה המועסקים בחוזים אישיים. לפי מנגנון התגמול החדש שהטוותה רשות החברות הממשלתית בניהול אורי יוגב, יוענק לבכירים בסוף כל שנה בונוס בגובה של עד שש משכורות בהתאם לביצועיהם.

לטורים אורחים נוספים בערוץ כלכלה :

• החשמל הוזל ב-10%: יכול להיות שזה רע?
• קפיטליזם חדש: ימי הביניים, גרסת גוגל
• כך AIRBNB יהפוך את כולנו לפרילנסרים
  

>>> רוצים לדבר עם עורכי וכתבי ynet? כיתבו לנו בטוויטר

הביצועים ימדדו לפי מפתח שישקלל הערכת ממונים ועמידה ביעדים מוגדרים מראש. ברשימת הבכירים שמועסקים בחוזים אישיים ישנם שמונה עובדים: היו"ר, המנכ"ל, סמנכ"ל כספים, גזבר, סמנכ"ל רגולציה, היועצת המשפטית ומבקרת הפנים. בקרוב יצטרף לרשימה גם מנהל משאבי אנוש ובעתיד, בדרך של "זחילה מקובלת" כמיטב המסורת בחח"י יתכן שיצטרפו גם מנהלי אגפים ובכירים נוספים.

רשות החברות ונציגי הממשלה תמכו כאמור בהעלאת השכר. לא ברור כמה בעלי מניות מיעוט קיימים בחח"י והיקף נוכחותם באסיפות בעלי המניות דל. מדובר בתוספת שכר של 50% לשכר השנתי הנוכחי. בונוס של שש משכורות שנתיות משפיע כמובן גם על הפנסיה, עלות השכר וביטוחי המנהלים. חשוב גם לזכור שמצבה הפיננסי של חח"י בכי רע והיא בעלת גרעון של עשרות מיליארדי שקלים.

יפתח רון טל, יו"ר חברת החשמל, יזדקק להערכת הדירקטוריון שהוא מכהן בו כיו"ר לאישור הבונוס. המנכ"ל יזדקק לאישור של רון טל ומנהלי האגפים יזדקקו לאישור המנכ"ל שעמדו ביעדי עבודתם. אבל מבקרת הפנים והיועצת המשפטית, שחייבות להיות "שומרות הסף" ומומחיות לניהול תאגידי תקין, יקבלו בונוס באישור האנשים שאותם הן צריכות לבקר ולבדוק - וזו כבר ממש בדיחה תפלה. כך נוצרת מול עיננו שרשרת אינטרסים מוצהרת, אפילו גסה, לפיה היועצת המשפטית והמבקרת יקבלו תוספת שכר אם יעמדו ביעדים - ואחד מהיעדים עלול להיות, לכאורה, לא להטיל ביקורת חריפה מדי.

מלכתחילה, השכר הממוצע של בכירי חברת החשמל, לפני הבונוסים, מכובד. לפי דיווחים, רון טל קיבל שכר חודשי של 75,885 שקל בשנת 2013. שאר הבכירים נהנו משכר של 62,000 עד 67,000 שקל. המנכ"ל אלי גליקמן קיבל ב-2013 שכר חודשי ברוטו בהיקף 71,871 שקל, כאשר עלות השכר לחח"י עמדה על 96,464 שקל. אגב, את 2013 סיימה חברת החשמל בהפסד נקי של 936 מיליון שקל.

יו"ר דירקטוריון חברת החשמל, יפתח רון טל(צילום: מאיר אוחיון)

לאיש לא ברור מדוע בכלל מגיע בונוס לבכירי חברת החשמל? ההנהלה לא מגיעה להידברות עם הוועד, שעושה בחברה כברכושו. נעזוב את החשמל חינם וניזכר בנפוטיזם בחח"י ובשכר ממוצע לעובד של 23,000 שקל. נזכור את שביתות הפרא ללא התראות, את השירות הבינוני לצרכן, את הסירוב לחבר לרשת ההולכה יצרני חשמל פרטיים ובעיות רבות נוספות. לפיכך, לא ברור מדוע למישהו בחח"י מגיע בונוס של שקל בודד ומהן הסיבות, אם בכלל יש כאלו, לשלם תוספת של 6 משכורות לבכירים. והכל מגיע מכספנו, צרכני החשמל.

השאלה הבוערת יותר היא מדוע הממשלה מאשרת בקלילות מפתיעה תוספת שכר מכובדת. האם החשבת הכללית באוצר הסכימה למהלך? האם יו"ר רשות החברות הממשלתיות אורי יוגב מבין שמדובר בחברה שגוררת הפסדי עתק? אולי הבונוס לבכירים מיותר לחלוטין? בניהול תאגידי תקין, כלל הברזל הוא להתנהג כ"אזרח הוגן". אסור שקידום מטרותיהם (ושכרם) של העובדים יהיה במקום או חופף להגשמת מטרות הארגון עצמו. חברה שמאזנה גרעוני והיא מפסידה - חברה שמשלמת כבר שכר הגון וסביר למנהליה - לא צריכה להעניק להם בונוס של עד כשש משכורות לכל שנה.

ואם החליטו להעניק בונוס, שהוא כאמור בעצם תוספת של כ 50% לשכר השנתי, מי יקבע את הקריטריונים לעמידה ביעדים? היו"ר למנכ"ל וזה למבקרת הפנים? מדובר בהליך תאגידי לא תקין בלשון המעטה. כיוון שאנו עוסקים בכסף ציבורי, הגיע הזמן להפסיק את הזילות בפיזורו. לכל תעלול צריך להיות גבול, גם כשמדובר בחברת החשמל.

הכותב הוא מרצה בביה"ס סרנת לניהול במרכז ללימודים אקדמיים. לשעבר נציב שירות המדינה והממונה על השכר באוצר