עמותות הסיוע: "לא נחתום על הקוד האתי"

עמותות הסיוע הגדולות בתחום המזון מסרבות לאמץ את הקוד האתי שהממשלה מבקשת להחיל עליהן בניסיון להבטיח התנהלות תקינה ושמירה על פרטיותם וכבודם של מקבלי הסיוע. הרקע לסירוב, כפי שנחשף ב-ynet בחודש שעבר, הוא העובדה שהממשלה קיצצה 58 מיליון שקל מתוך כ-60 מיליון שלגביהם התחייבה לצורך רכישת סלי מזון לנזקקים.

רוצים לדבר עם עורכי וכתבי ynet? כתבו לנו בטוויטר

בפגישה שנערכה אתמול (ג') בירושלים בין מנהלי העמותות הגדולות לבין השופטת איילה פרוקצ'ה, שעמדה בראש ועדה ממשלתית לניסוח הקוד האתי, הבהירו ראשי העמותות שהם מסרבים להחיל אותו על עצמם משום שהסכום שאליו התחייבה המדינה קוצץ באופן דרמטי.

ועדת פרוקצ'ה הוקמה ב–2012 ביוזמת שר הרווחה דאז משה כחלון והמרכז לאתיקה בירושלים. מטרתה הייתה להגדיר כללי התנהלות ראויה של עמותות המזון במישור הניהול הפנימי כמו גם ביחסיהן עם גורמים חיצוניים, בהם מקבלי הסיוע במזון, אמצעי התקשורת, תורמים, גורמי השלטון ועוד. לפני כחצי שנה הגישה הוועדה את מסקנותיה לשר הרווחה לשעבר מאיר כהן.

חלוקת מזון בעמותה לנזקקים(צילום: ג'ורג' גינסבורג)

בדו"ח של ועדת פרוקצ'ה הודגש כי הסדרת נורמות אתיות לעמותות המזון אינה מהווה תחליף לאחריות המדינה לדאוג לקיום הנזקקים בכבוד במדינת ישראל. אולם כך או אחרת, מנהלי העמותות "לקט ישראל" ו"לתת" סירבו לקבל אותו.

מנכ"ל עמותת "לקט ישראל", גידי כרוך, טען בתום הפגישה כי "מעמידים אותנו במצב אבסורדי. מצד אחד ועדה שהוקמה על ידי שר בממשלה דורשת מאיתנו להוציא לפועל כללים שנוסחו ונכתבו על ידה. מצד שני, המדינה עד היום לא נתנה לנו ולו שקל אחד בכדי לממן את פעילותנו, ומה-60 מיליון שהובטחו לנו לפני שנים ראינו רק אבק. הצעתי שיטרחו וימצאו מקורות מימון ליישום הכללים הללו עבור העמותות שלנו,

שכן את הכסף שלנו – שאותו אנחנו מגייסים מתורמים במאמצים רבים – אנו מפנים למען המטרה שלשמה הוקמנו: הצלת מזון למען אלה הזקוקים לכך".

ערן וינטרוב, מנכ"ל ארגון לתת: "קוד אתי הוא נושא ראוי, ועל כן פיתחנו והטמענו קוד אתי לעמותות המזון כבר לפני חמש שנים. אין לנו ספק שגם הקוד של ועדת פרוקצ'יה יכול לתרום לנושא. אבל לתפיסתנו, יהיה זה אתי וראוי יותר שהממשלה הבאה תקצה תחילה תקציב רב-שנתי להקמת מיזם לאומי לביטחון תזונתי ותתמוך בחלוקת המזון לנזקקים דה-פקטו. רק אז תהיה לה לגיטימציה גם ליישם קוד אתי משלה".

רן מלמד, סמנכ"ל עמותת ידיד שהשתתף בפגישה, הציג עמדה שונה. "צודקות עמותות המזון הגדולות בדרישתן שהמדינה תקיים, סוף סוף, את מחויבותה ומדיניותה המוצהרת בשנים האחרונות להקצות סכומי כסף ראויים וניכרים לתמיכה בפתרונות של בעיית הביטחון התזונתי בין השאר באמצעות חלוקת מזון".

"עם זאת", טען מלמד, "אני סבור כי על העמותות להודיע לממשלה כי הן מאמצות את עקרונות הקוד האתי, אך את הטמעתו בשטח יבצעו עם העברת התקציבים כפי שהובטח. בשנה האחרונה נזרקו לפח מיליוני שקלים המיועדים לחלוקת מזון בשל התנהלות בירוקרטית שגויה ומאכזבת. אני מקווה כי השנה תבוא על פתרונה שאלת התבחינים לחלוקת הכספים. על הממשלה לזכור כי הרעבים אינם יכולים לחכות יותר לסיום עבודת המשפטנים".

על פי דו"ח הביטוח הלאומי, כ-532 אלף משפחות (18% מהמשפחות בישראל) ו-755 אלף ילדים סובלים מאי-ביטחון תזונתי.