פולחן המין של אנשי הערבה הקדמונים
אבנים בדמות איברי מין נשיים, צלמים הקבורים באדמה ומסמלים מוות, בתים מיניאטוריים שבתוכם "רוחות האבות": הצצה לחיים הרוחניים של שוכני המדבר, לפני 8,000 שנה
אבנים בדמות איברי מין נשיים, צלמיות בדמות גברים ונשים, מצבות - ואפילו "רוחות". כל אלו ועוד נמצאו באזור הערבה, במהלך מחקר שאותו הוביל הארכיאולוג ד"ר עוזי אבנר. 102 אתרי פולחן מהתקופה הניאוליתית התגלו באזור של 12 קמ"ר בהרי אילת, וחלקם מכילים סממנים פאליים.
רוצים לדבר עם עורכי וכתבי ynet? כתבו לנו בטוויטר
עוד בחדשות
תיעוד נדיר: חיילים מוקפצים ל"נוהל הפשטה"
?What's the rush / החדש של נוי אלוש
"שר האוצר הסקסי" משגע את אירופה
הממצאים, שמתוארכים ללפני 7,000 עד 9,000 שנה, התגלו על ההרים, מקום שאינו אופייני לאתרים עתיקים. באזור נמצאו מצבות אבן - בודדות, זוגות ואף שביעיות. חלק מהמצבות התגלו כשהן מחוררות, לאחר שקדחו בהן דבר הדומה לעין, וכולן ייצגו אלים או קבוצות של אלים. לאזור הובאו מאות אבני גיר, חלקן מחוררות באופן טבעי, וגם להן היה ערך סימבולי.
אחד הממצאים המעניינים ביותר הוא הצלמים שצורתם צרה והם מייצגים גברים, וצלמיות האבן - רחבות ומייצגות נשים. גובהן של הצלמיות כ-10 ס"מ והצלמים לעומתן גבוהים יותר - בין 20 ל-46 ס"מ. גם הצלמים וגם הצלמיות מייצגים את האבות הקדמונים של אותם מתיישבים בערבה, לפני כ-8,000 שנה.
חלק ממאות הצלמים והצלמיות שהתגלו נותרו בצורה הטבעית של האבן ולא עובדו על ידי הניאוליתים, הם נבחרו על פי צורתם שדומה לבן אנוש. לרובם מעין צוואר שפוסל באמצעות הקשה, אצל מעטים מהם עובד כל שטח הפנים.
ד"ר אבנר, מומחה בארכיאולוגיה מדברית במרכז המדע ים המלח והערבה, הוסיף כי בסך הכול התגלו במהלך המחקר 349 אתרי פולחן - מרביתם בהרי אילת, נוספים בערבה התיכונה ומעטים בהר הנגב. בנגב כולו ידועים כ-30 אתרי מגורים מהתקופה הניאוליתית.
הוא סיפר ל-ynet כי ממצא נוסף היה אבנים מעובדות בצורה של איבר מין נשי, שככל הנראה מסמלות פוריות. משוער כי גם הצלמים מכילים סממנים פאליים. פרט לכך נמצאו מתקנים דמויי עציץ הבנויים בתוך הקרקע ובתים מיניאטוריים, שבתוכם נעוצות אבנים צרות. אלו ייצגו כנראה גם כן את האבות הקדמונים. דגמי בתים כאלו ידועים כמקומות של "רוחות האבות".
בסקר אתרי הפולחן נמצאו גם צלמים שקבורים באדמה, לעתים עם ראשם למטה, המסמלים כנראה מוות. "באתרים האלה יש שילוב של סמלי פריון ומוות - שילוב מאוד אופייני לפולחן האבות בחברות מסורתיות", הוסיף ד"ר אבנר על ממצאי המחקר, שפורסם לאחרונה בכתב העת המדעי "מתקופת האבן".
הוא הסביר כי על פי "פולחן האבות", הנפטר אינו עוזב את המשפחה, אלא ממשיך להיות חבר בה כרוח - הנפטרים מוזמנים לארוחות ולחגים, לוקחים חלק פעיל בחיי הקהילה ודואגים לשגשוגה, גם אחרי מותם. "המיוחד באתרי הפולחן שהתגלו הוא המיקום שלהם, הכמות שלהם ופרטי האבן. כך אנחנו יכולים להציץ לעולם הרוחני של אנשי המדבר", סיכם הארכיאולוג.