תושבי גבעת אולגה במלחמת הישרדות: "מפחדת לעבור במדרגות, שיכורים ישנים שם"
האשפה עולה על גדותיה, התשתיות הרוסות ובלילה משתלט הפחד. יעקב לוי, גמלאי, בנה חומה ליד ביתו לאחר ששיכור זרק בקבוק על אשתו שהעירה על הרעש: "אני מגדל כלב גדול, איתו אף אחד לא יתקוף אותי"
"התושבים פה מיואשים, מי שהיה יכול לעזוב - עזב". הדברים הללו של משה ויסר מוועד שכונה ד' בגבעת אולגה הם אולי העדות הנאמנה ביותר על מה שהתרחש בעשורים האחרונים במקום שהפך לסמל ישראלי להזנחה פושעת. "יש פה צינורות מים חשופים ומטפטפים, בורות במדרכות, לכלוך והזנחה של שנים, והעירייה לא רוצה לעזור לנו. היא טוענת שזה שטח פרטי". התושבים פרצו בעצמם שביל מהבניינים אל תחנות האוטובוס, ועל פינוי אשפה מסודר ושיטור יעיל שישים סוף לתחנות הסמים הם עדיין חולמים. "האמת - אין לי כוח לשכונה הזו, אם היה לי כסף הייתי עפה מפה", אמרה בייאוש תושבת המקום.
עוד בסדרת ישראל תחתית של ynet
בעתיד מגדלי יוקרה, בהווה זנות והימורים. עולם שלישי בתל אביב
חי בדירה בלי שירותים. פני העוני בחיפה
עוני בבאר שבע: אין תקווה בשכונה ד'
"ילדי הלילה" של קריית משה ברחובות
צדקה תציל ממוות: העוני בבני ברק
ממערב לכביש החוף שוכנת שכונת גבעת אולגה בחדרה שהוקמה בשנת 1949 ויש לה היסטוריה ארוכה של הזנחה. בשנות ה-50 הושיבו בה עולים מצפון אפריקה, ובשנות ה-90 התחולל בה שינוי דמוגרפי כאשר עולים מברית המועצות לשעבר הגיעו לשכונה, והם מהווים כיום כרבע מהתושבים. בעקבות העלייה מאתיופיה נוצרו בשכונה גם ריכוזים של בני העדה. כיום גבעת אולגה היא השכונה השנייה בגודלה בחדרה, ומונה 12,500 תושבים.
אחת הבעיות המרכזיות בשכונת גבעת אולגה ד' היא ההזנחה של התשתיות וניקיון השטחים הפרטיים. האדריכל שתכנן את השכונה בנה שיכוני רכבת ארוכים וביניהם מדשאות רחבות וגינות נוי לרווחת התושבים. כיום הגינות והמדשאות שוממות, מלאות לכלוך, הזנחה וצמחייה פראית.
משה ויסר מוועד שכונה ד' מספר כי חלק גדול מתושבי השכונה חיים מקצבאות רווחה ואין להם כסף או אנרגיה להתמודד עם שיפוץ מסיבי שאמור לבוא מכיסם. לפי החוק היבש, השטח המוזנח בין בנייני המגורים הוא אכן שטח פרטי, וחובת הטיפוח והניקיון מוטלת על הדיירים. אבל הדיירים עסוקים במלחמת הישרדות אישית ולא מסוגלים לטפל בשטח הגדול. התוצאה היא הזנחה מתמשכת.
ברחוב החלוץ בגבעת אולגה התחילה הפריחה האדומה של פרגים, ולא מדובר בשמורת טבע עירונית, אלא בשטח הפקר בתוך השכונה. בחורף יש שם בוץ טובעני ובקיץ קוצים ונחשים. נאריק אלייאב, פעיל חברתי מקבוצת "האורות של גבעת אולגה", מספר כי אין ועד בית בשיכונים, אף אחד לא מחליף נורה שנשרפת ואיש לא מטפל בנזילות המים הרבות בשכונה. "יש פה פח אחד לחמישה בניינים. האשפה נערמת לגובה ואף אחד לא יודע מתי העירייה מפנה את הזבל. העירייה מזניחה את השכונה וזה חבל".
לתושבים יש טענות גם על העלייה בפשיעה והירידה בביטחון האישי. אלייאב מספר כי בשעות הערב משתלטים טיפוסים מפוקפקים על חדרי המדרגות ועל חדרי האשפה והגז, ומנהלים שם עסקים לא-חוקיים. שיכורים ועבריינים מטרידים את התושבים ואת הילדים, שחוששים לצאת מהבתים בשעות הערב.
גנט מרת, דיירת ברחוב החלוץ, מוטרדת מאוד מהמצב ודואגת לילדים שלה כשהם יוצאים לחצר או חוזרים הביתה בשעות הערב. "בלילה הכול חשוך. אני מפחדת שמישהו יתפוס אותם, ייתן להם משהו לשתות, יתקוף אותם, ידרדר אותם. אני יוצאת לעבודה כל יום בחמש בבוקר ומפחדת לעבור בחדר המדרגות. ישנים שם אנשים שיכורים והם פתאום מתעוררים ומתחילים להציק". דיירת נוספת, עובדת עירייה שפוחדת להזדהות, לקחה אותנו לסיבוב בתחנות הסמים של השכונה. "אני רואה מהחלון של הבית את הפנסים. אנשים באים, לוקחים, חוזרים. כולם יודעים ושותקים".
"שיכור זרק בקבוק על אשתי"
יעקב לוי, גמלאי, עבר לגור בשכונה עם אשתו לפני כמעט 40 שנה. הוא זוכר ימים טובים וכיצד שיחק כדורסל במגרש הצמוד לביתו. היום המגרש הרוס ושרוף, ללא עמודי סל וללא תשתית. יעקב מספר ששיכורים ועבריינים הציקו לו ולאשתו. לאחר שהיא העירה לשיכור שהרעיש בלילה והוא זרק עליה בקבוק, יעקב החליט לבנות חומה פרטית שתפריד בין הבית שלו לבין המגרש הנטוש. "אני מגדל כלב גדול, הוא נותן לי ביטחון. עם הכלב הזה אף אחד לא יתקוף אותי".
שרון חיה עמר, אם חד-הורית לשני ילדים, מתפרנסת מקצבה של הביטוח הלאומי, וגרה בדירת עמידר מתפוררת בת שני חדרים שהיא קנתה ב-70 אלף שקל. "אחרי שיורדות ההלוואות, המשכנתה והמים אני נשארת לחיות עם 2,000 שקל וזה ממש קשה. הילד שלי בנבחרת בית הספר בכדורגל ואין לי איך לקנות לו נעליים חדשות. אם אימא שלי לא הייתה עוזרת לי, לא הייתי שורדת".
שרון מספרת כי העירייה מתכננת לשנות את הסטיגמה השלילית של גבעת אולגה ורוצה להחליף לה את השם ל"חדרה מערב". מעבר לחצר של שרון הולכת ונבנית בימים אלה שכונת היוקרה החדשה של גבעת אולגה - עין הים, והיזמים בונים בה מגדלי פאר. שרון ותושבים נוספים מספרים כי היזמים של השכונה החדשה מתכננים להקים חומת הפרדה בין השכונות. כל הגורמים ששאלנו הכחישו שיש כוונה כזו, אבל דברי התושבים הממורמרים, שבטוחים שזה הולך לקרות - מעידים יותר מכול על תחושות הניכור והייאוש.
העירייה: "ערכנו מבצעי ניקיון"
ממשטרת מחוז חוף נמסר בתגובה: "הטענות המועלות בכתבה אינן מתיישבות עם המציאות בשטח, ולראיה לא התקבלו תלונות מצד תושבי השכונה כמתואר. מאז הקמת מערך השיטור העירוני בחדרה ניכרת עלייה משמעותית
בנוכחות והבולטות של השוטרים והפקחים בכל העיר, ובתוך כך גם בגבעת אולגה".
עיריית חדרה סירבה להעביר נתונים על כמות הפונים ללשכת הרווחה בגבעת אולגה ועל החתך הסוציו-אקונומי של השכונה, לטענתה מטעמים של צנעת הפרט. לגבי הניקיון בשכונה נמסר בתגובה: "העירייה ערכה מבצעי ניקיון והתמקדה בעיקר באזור אולגה ד', מתחמי אלי כהן, אזורים וכדומה, שבוצע באופן חריג גם בחצרות הבתים המשותפים (אף על פי שמדובר בשטחים פרטיים). זאת במטרה להביאם למצב מיטבי שממנו יוכלו התושבים לשמור על ניקיון סביבתם, וחבל שאינם עושים זאת".
לגבי תשתית מים נמסר מהעירייה: "מתוך התחשבות בתושבי השכונות האמורות נחתם בשנה שעברה הסכם בין עיריית חדרה לבין תאגיד המים והביוב 'מי חדרה', להקמת קרן להחלפת תשתיות מים וביוב בתחום רשת המים הפרטית ובשטחי הרכוש המשותף בבנייני הדיור הציבורי. התושבים התבקשו למלא טפסים ולהשיבם לעירייה, אך רובם טרם עשו זאת עד היום. מול תושבים שמילאו והשיבו את הטפסים הפרויקט מתקדם וכבר החלו העבודות".
לגבי מגרשי ספורט נמסר: "במסגרת מדיניותו של ראש העיר צביקה גנדלמן לחיזוקה של שכונת גבעת אולגה, מבצעת העירייה עבודות לשיפוץ ושיקום מגרשי הספורט בשכונה. בשלב ראשון מתבצעות העבודות ב-4 מגרשים, שבעקבות הזנחה מתמשכת של שנים רבות הגיעו למצב של הרס אשר מנע מהתושבים ליהנות מהשימוש בהם. המגרשים המשופצים: המגרש ברחוב החלוץ צמוד לספרייה החדשה; מגרשי קט רגל בשיכון אזורים, מגרש כדורסל, אף הוא באזורים; מגרש ספורט הצמוד למתנ"ס. במגרשים אלה מבוצעות עבודות מקיפות, הכוללות ריבוד, החלפת מתקנים (עמודי סל, שערים וכדומה), התקנת גדרות, ברזיות, צביעה ועוד".
לגבי השקעה כללית בשכונה נמסר כי "העירייה משקיעה תקציבי עתק בגבעת אולגה, הן בתשתיות חדשות והן בשדרוג תשתיות ותיקות. בנוסף לשיפוץ האולם המרכזי במתנ"ס; פתיחת גן מדע, מוזיאון מדע ופארק המדע בטכנודע; עבודות השתלבות עם כביש 2; עבודות פיתוח בשדרות בגין; הקמת גני ילדים ושיפוץ המגרשים, מבצועות עבודות שוטפות לשיפור חזות השכונה, כולל ריהוט רחוב, שלטי תנועה ומעברי חצייה מהבהבים על בסיס סולארי, צביעת ארונות הסעף, הצבת עשרות לוחות מודעות למניעת הדבקה פירטית הפוגעת במראה השכונה, ועוד".
לפנייה לכתב/ת 
