החקלאים קורסים: "מבצעי הרשתות וחוסר המנהיגות במדינה מחסלים אותנו"
התחרות ברשתות השיווק וקריסת הכלכלה הרוסית הובילו לצניחת מחיר הירקות. החקלאים בדרום ובצפון מזהירים מסגירת משקים והפסקת הגידולים: "זו קטסטרופה. המדינה שכחה אותנו, הרשתות מנצלות אותנו"
ישראל גולשת למיתון, והחקלאים הם מהראשונים שמרגישים זאת על בשרם. מצוקת החקלאים עקב התחרות בין הרשתות הקמעונאיות, שחתכו את מחירי הירקות, הובילה אותם להתבטא בחריפות ולהזהיר מפני הפסקת הגידולים בשנה הבאה ואף סגירת המשקים שלהם.
רוצים לדבר עם עורכי וכתבי ynet? כתבו לנו בטוויטר
"בשבוע שעבר מכרתי פלפל ועגבנייה ב-10 אגורות", סיפר החקלאי יעקב יוסוף והזכיר כי עלות הייצור לק"ג היא 3.5 שקלים: "אין לנו תמורה בעבור הגידולים". דבריו שלו ושל רבים אחרים נאמרו על רקע המדד השלילי ביותר זה כמעט עשור - ירידה של 0.9% בינואר - מדד שעלול לסמל את כניסת ישראל למסלול של מיתון.
| שם המוצר | מחיר ממוצע בשקלים, החודש | מחיר ממוצע בשקלים, בשנה שעברה |
| כרובית 1.2-1 ק"ג א' | 2.60 | 3.95 |
| לוף 10-7 ס"מ א | 4.50 | 6.45 |
| לפת קוטר 90-70 מ"מ | 3.20 | 2.85 |
| מלפפון | 3.75 | 4.00 |
| סלק ק' 85-60 סוג א' | 2.00 | 4.50 |
| עגבניות חממה | 2.20 | 4.45 |
| עגבניות שרי אשכולות | 7.40 | 7.85 |
בנתיבות נמכרו ירקות ב-10 אגורות לק"ג. באזורים אחרים נמכרו עגבניות, כרוב ובצל בשני שקלים לק"ג. כל אלו הובילו, לטענת החקלאים, למצב הזה. לפי נתוני משרד החקלאות, בחלק מהירקות ירדו המחירים בכ-50 אחוזים לעומת השנה שעברה. לשם השוואה, בפברואר אשתקד מכרו סיטונאים ק"ג עגבניות חממה ב-4.80 שקלים וכיום המחיר הממוצע עומד על 2.60 שקלים לק"ג. חברות סיטונאות ששייכות לרשתות קמעונאיות מוכרות גם במחיר של 1.5-1 שקלים לק"ג.
יוסוף, בן 45 ממושב רנן בדרום, מגדל עגבניות, פלפל ותפוח אדמה. ברשותו 80 דונם חממות ובתי רשת ו-400 דונם של גידולי תפוח אדמה. לדבריו, הקשיים הם בעיקר המחירים וחוסר היענות מצד המדינה לסייע. "מחירי המים גבוהים ועומדים על 2.5 שקלים לקוב מים, תשלום לעובדים זרים, היטלים, בירוקרטיה ועובדים ישראלים שלא מוכנים לעבוד. לזה מצטרפים המבצעים ברשתות וחוסר המנהיגות במדינה שלנו שפשוט מחסלים אותנו", האשים יוסוף.
הוא המשיך ואמר כי "המדינה לא עושה דבר כדי להקל על החקלאים. אין מנהיגות שתקום ותייצר מנגנון שיגן עלינו, כמו למשל מחיר מינימום. החקלאות היא הפרנסה שלנו. אני, אבי ואחי מתפרנסים מזה". החקלאי הוותיק מספר כי בעיה נוספת היא הייצוא שנפגע עקב קריסת הכלכלה ברוסיה, לשם מייצאת ישראל בין 30 ל-40 אחוזים מהתוצרת החקלאית. "בעבר הייתי מייצא לחו"ל, אבל זה לא כלכלי", מסביר יוסוף. "אם הייצוא טוב, אז גם פה טוב, אבל בגלל המשבר ברוסיה הכול בקריסה. ברגע שלא מייצאים לשם, אז החקלאים מהערבה מייצאים לישראל ואז יש ירידה רצינית במחירים".
חלק מחבריו של יוסוף כבר סגרו את משקיהם עקב המשבר, וכעת הוא חושש שגורלו יהיה זהה. "כל פעם אני שומע על חקלאי נוסף שנקלע למשבר כלכלי, סוגר את המשק או שמעקלים לו חשבון או רכוש. אתה לא יודע מתי זה ייפול עליך", אמר.
"אמרתי לילדיי שיעופו מפה, לא מוכן שיחיו כמוני"
מוטי מזרחי, בן 51 ממושב גבע כרמל שבמועצה האזורית חוף הכרמל, עובד בחקלאות מאז שהשתחרר מהצבא. מזרחי מזהיר שמחירי הירקות ישנו כיוון ויהיו גבוהים הרבה יותר, דבר שיוביל לקריסת החקלאים. "אלה שיישארו לא יצליחו לספק את כל התצרוכת, אז המחירים יעלו", אומר מזרחי.
כחלק משותפות עם בני משפחתו, מזרחי מעבד כ-200 דונם במושב ובמושב צרופה הסמוך של גידול פלפלים, מלפפונים וחצילים. "אני עושה חקלאות טוב ואוהב את זה. גם בעוד שנתיים או שלוש אמשיך לעבוד בענף. אני לא רוצה להתבכיין, אני חי מחקלאות לא רע, אבל אני לא רוצה שכל כמה חודשים תיפול עלינו גזרה נוספת שתוריד אותנו על הברכיים".
לדברי מזרחי, שלושה מרכיבים מרכזיים גרמו למשבר הנוכחי. "האחד הוא שנת השמיטה", מסביר החקלאי הוותיק. "אחרי 60 שנה, שבהן התירה הרבנות לרכוש סחורה מ'היתר מכירה' (מכירת הקרקע למי שאינו יהודי, א"ר) או ממצע מנותק (גידול שאינו מחובר לאדמה, שבה אסור לגדל, א"ר), השנה החליטו גופים רבים להשתמש בסחורה חקלאית מיובאת או שגודלה בירדן ובשטחי הרשות הפלסטינית".
הבעיה השנייה, לטענת מזרחי, היא עלות העובדים הזרים. "על-פי החוק, אסור לחקלאי להוריד ממשכורתם את עלות המחיה. למעשה, ההחזר היחיד שהם מקבלים הוא של 150 שקלים, אך ההיטלים והמסים המוטלים על החקלאים רק הולכים וגוברים".
גם מזרחי, כמו קודמיו, מציין את השוק הבינלאומי כאחד מהגורמים לקשיי החקלאים, ובעיקר את צניחת הרובל הרוסי. הוא מוסיף כי רשתות השיווק מנצלות את המצב. "הן עושות כל שביכולתן כדי לשלם לחקלאים את המחיר הנמוך ביותר שהן יכולות", הוא מסביר. "פתאום טוענים שהפלפלים גדולים מדי או נתפסים על איזה כתם בירק כדי להוכיח שהסחורה איכותית פחות והמחיר עליה נמוך יותר".
מנגד, שמוליק מזרחי, אף הוא מגדל ירקות במושב גבע כרמל, מאשים דווקא את חבריו החקלאים במצב הקשה. "הפוליטיקאים שאנחנו שולחים לכנסת בכלל לא חושבים עלינו. כולם יודעים להגיד מי יהיה שר הביטחון ומי יהיה שר האוצר, אבל אף אחד לא אומר מי יהיה שר החקלאות. אני לא מאשים אותם אלא דווקא את עצמנו, שלא השכלנו להתאחד ולהוות כוח משמעותי, אפילו יותר מחברת חשמל, שלה יש אצבע על השאלטר, אבל לנו יש את היד על צלחת האוכל שעולה על השולחן. מה יקרה אם הצלחת הזו לא תהיה יותר", הזהיר.
שמוליק אינו אופטימי ואמר שהחקלאים יקרסו אם לא יפעלו כגוף אחד. "ההורים שלנו התחילו בזה ונאחזו באדמה בציפורניים. אנחנו נמשיך את דרכם כדי שהמדינה הזו לא תהיה כולה בניינים ובטון. אמרתי לילדים שלי שיעופו מפה, שיילכו ללמוד ויעסקו בדברים אחרים. אני לא מוכן שימשיכו לחיות כמוני. מהיום שנכנסתי לחקלאות, לא היה לי יום אחד של חופש".
"מייצר בשני שקלים ומוכר בשקל"
גורם בכיר בענף החקלאות הזהיר בשיחה עם ynet בסוף השבוע מפני קריסה טוטלית של מחירי הירקות. "או שהרבה משקים ייסגרו או שחקלאים יבואו לסוחרים ולרשתות ויגידו להם 'בואו קחו את העסקים שלנו, נהיה אריסים שלכם'. אם המדינה לא תסייע, בשנה הבאה המחירים יעלו", אמר הגורם.
מרדכי פרג בן ה-65 לא זוכר מתי בפעם האחרונה הוא לא עבד בשדה. פרג, גם כן ממושב רנן, מגדל עגבניות. בעבר הוא גידל ירקות נוספים, אבל נאלץ להצטמצם. "המצב פשוט קטסטרופה", הוא מספר. "עולה לי שני שקלים לייצר ואני מוכר בשקל. כל הזמן מפסידים".
גם לדברי פרג, למדינה חלק מרכזי במצב. "המדינה פשוט שכחה את החקלאים. כל מה שלא נעשה, הגידולים לא משתלמים", כך החקלאי שמסביר גם את הבעיה בעקבות חוסר היענות של צעירים אחרי צבא לעבוד בענף. "אין דור המשך. צעירים משתחררים מהצבא ולא מצטרפים למשק המשפחתי. זה לא מעניין אותם".
גם איתי גל, חקלאי מהערבה, הצטרף לטענות עמיתיו למקצוע. "אין כרגע ממשלה שיכולה להתוות מדיניות לגבי המצב. אין שום אג'נדה לפתור את הבעיה ולחשוב איך לתת גיבוי לחקלאים. מלחמת העולם של רשתות השיווק שמורידות מחירים ועלויות המים שלא מכסות את הייצור באות בסופו של דבר על חשבון החקלאי".
הוא הוסיף כי "אם לא תהיה רגולציה ומכסי הגנה, לא נתקדם לשום מקום. מצד אחד מביאים סחורה מבחוץ בגלל השמיטה בשביל מגזר מסוים ומצד שני אף אחד לא שומר על המגזר שלנו. מבחינתי, שמחיר העגבניה או הפלפל יהיה אחיד כל השנה על המדף, אבל באיכות ראויה. שלא ישחקו על הגב שלנו".
שאול גוטמן, מגדל פלפלים בערבה, הבהיר בראיון לאולפן ynet כי ירידת המחירים לא משקפת במאומה את המצב האמיתי. "קריסה זאת פחות או יותר המילה לתאר את מה שקורה בענף. המדינה צריכה לרצות שנמשיך להיות פה, ואם מקבלי ההחלטות לא יתעשתו ויבינו שיש כאן מצב חירום, אז נצטרך לחפש מקום אחר".
לפנייה לכתב/ת 
