להסתיר את הכיפה, להיות יהודי בדנמרק
שנים היו היהודים שותפים פעילים בחברה, בכלכלה ובפוליטיקה של דנמרק. אבל הפיגוע בבית הכנסת הוא רק שיאה של הידרדרות ארוכת שנים בתחושת הביטחון, עם בוא אלפי המוסלמים מהמזרח התיכון: הכיכר על שם ישראל הוצנעה, אנדרטה רוססה בצלבי קרס ויש מקומות שאליהם כבר לא נכנסים עם כיפה
אבטחה גדולה הוצבה אמש (יום א') סביב מוסדות יהודיים ברחבי דנמרק. התקשורת הדנית מדווחת שבבית הכנסת הגדול בקופנהגן, שבו אירע אתמול הפיגוע שבו נרצח דן אוזן, הוצבו לא פחות מ-40 שוטרים. נוכחות גדולה של המשטרה נצפתה גם במוסדות יהודיים אחרים, וכך צפויים להימשך הדברים גם בתקופה הקרובה.
עוד חדשות בעולם :
- ר"מ דנמרק: זו לא מלחמה בין איסלאם למערב
- לקור העז ב-NY אפקט חיובי: 12 יום ללא רצח
- חובק עולם: התחפשו לקונדום בשביל הבריאות
- הנרצח בקופנהגן: דן אוזן, בן לאב ישראלי
בדומה לקהילות אחרות בצפון אירופה, מהבחינה הדמוגרפית הקהילה היהודית בקופנהגן מעולם לא התגאתה במספרים מרשימים. כיום, כמו לפני 100 שנים, גרים בבירת דנמרק פחות מ-10,000 יהודים, רובם המכריע אינו דתי באופן אדוק. בבירה ישנו בית כנסת אחד, במרכז העיר, לא רחוק מהמדרחוב המפורסם, ובקהילה רשומים 2,500 חברים.
מספר המשפחות בקהילה שבהן רק אחד מההורים יהודי גדול באופן משמעותי. יש בה גם מספר גדול של ישראלים לשעבר שהתחתנו עם דנים ודניות, שהיו
מגיעים בשנות השישים והשבעים להתנדבויות בקיבוצים ולחופשות בארץ. זה גם היה המקרה של משפחתו של דן אוזן, המאבטח שנרצח בבית הכנסת.
על אף גודלה, רמת המעורבות והאיטגרציה של הקהילה היהודית בקופנהגן מרשימה. במרוצת השנים יצאו מקרבה חברי פרלמנט, שרים (הידוע בהם הוא ארנה מלכיאור, קרוב משפחתו של חבר הכנסת לשעבר מיכאל מלכיאור) וכמובן אנשי עסקים, עורכי דין ואמנים ידועים. הבמאי לארס פון-טרייר גדל במשפחה יהודית מעורבת, ואחת מרשת החנויות הגדולות במדינה - קמעונית הדיסקאונט הבינלאומית "טייגר" - נמצאת בבעלות משפחה יהודית שאף צילמה בעבר את ילדי הקהילה לקמפיין של החברה.
"אני יכול לומר שאין אנטישמיות בדנמרק בקרב האוכלוסייה הכללית", אומר ראש הקהילה היהודית בדנמרק דן אסמוסן. "הפחד שלנו הוא מאוכלוסיות המיעוטים,
קיצונים מהמזרח התיכון שגרים כאן ומהווים חלק מהחברה האירופית שאליה הם היגרו. אחרי פריז, בריסל וטולוז נוצר כבר דפוס מפחיד. מוסדות הקהילה היהודית סומנו כמטרה, וקבוצות עם גישה לנשק כמו שראינו אתמול לא מהססות להשתמש בו למטרות טרור".
החברה הדנית הליברלית, שהתגאתה במשך שנים בסובלנות ובפתיחות שלה, מתמודדת בשנים האחרונות עם משקעי ההזנחה של צאצאי המהגרים שהגיעו מאז שנות ה-60 למדינה, על פי רוב מהמזרח התיכון ואפריקה, רבים מהם מוסלמים. קריקטורות של הנביא מוחמד שהוצגו בעיתונים מקומיים העלו לפני השטח את התחושות הקשות של הקהילה המוסלמית ויצרו קיטוב בין שני הצדדים - ילדי המהגרים והלאומנים הדנים. לפני חמש שנים נחשף תא של אל-קאעידה בשכונת נורד-ווסט (Nordvest) שבפאתי העיר ואיום הטרור הפך ממשי יותר ויותר.
בדנמרק, כמו במדינות אחרות באירופה ובפרט בסקנדינביה, הביקורת כלפי היהודים, ישראל ויחסיה עם הרשות הפלסטינית ממלאים חלק משמעותי בזהותם של רבים מהמהגרים המוסלמים מהמזרח התיכון. הפגנות נגד ישראל מתקיימות באופן שוטף בערים ברחבי דנמרק, ורבים מהמשתתפים בהן הם מהגרים. בשבוע שעבר, כמה ימים לפני הפיגוע בבית הכנסת, רוססה בצלבי קרס האנדרטה שבכיכר ישראל, כיכר ששמה שונה לשם זה ב-1968 לרגל כינון 20 שנות יחסים דיפלומטיים בין שתי המדינות. ככל הנראה אחראים לכך היו קיצונים מוסלמים.
אמה של הילדה שבית הכנסת הותקף בזמן חגיגת בת המצווה שלה במקום העלתה תמונה של האנדרטה המרוססת לעמוד הפייסבוק שלה כמה ימים לפני הפיגוע. אולי כדי לא להתסיס עוד יותר את דעת הקהל, גם שמה של הכיכר עצמו הוצנע באופן משמעותי אחרי השיפוץ שעבר עליה לפני כמה שנים והפך אותה
לשוק אוכל עירוני.
החיבוק הגדול של ראש ממשלת דנמרק, הלה ת'ורינג-שמידט, שהגיעה לבקר בבית הכנסת אחרי הפיגוע, מסמל בעיני הקהילה יותר מכול את האינטרגציה שלה במדינה. אלא שתחושת הביטחון האישי של חברי הקהילה היהודית בדנמרק היא כבר סיפור אחר. "יש מקומות בקופנהגן שעדיף לא ללבוש בהם כיפה, בהחלט", אומר אסמוסן. "רמת האבטחה על המוסדות היהודיים, שהייתה גבוהה מלכתחילה, הוגברה באופן משמעותי אחרי הפיגועים בפריז. למרבה הצער, גם האבטחה הכבדה על בית הכנסת בשבת לא עזרה".
לפנייה לכתב/ת 
