פעם מהנדס באפל, בקרוב מורה

לפני 17 שנה התחלתי לעבוד בהיי-טק חדור מוטיבציה לחדש, ללמוד ולעשות את הדברים הכי חכמים בשוק. עברתי כמה חברות גדולות, סטארט-אפ אחד ובשנתיים האחרונות עבדתי בפסגת שאיפותיו של כל מהנדס בתחום - אפל. עבודה מאתגרת ומעניינת שבה אתה שותף לפיתוח מוצר שכל אדם (כמעט) סוגד לו. נראה חלום וזה עוד לפני שדיברתי על השכר מפנק וההילה מסביב.

עוד בערוץ הדעות של ynet

בית ישראלי ליזידים / נדיר רשיד סיתוֹ

כל זה התגמד כששמעתי את ההתלהבות של אשתי מהעבודה שלה - מחנכת כיתות מב"ר בתיכון בראש העין. כשראיתי מקרוב את התשוקה וההנאה שלה מחינוך, את הניסיון להשפיע על כל ילד וליצור לו חוויית לימוד שלא תישכח, החלטתי שגם אני רוצה להיות חלק מזה.

כל מי שאני מספר לו על השינוי מהיי-טק להוראה ממהר לעטוף אותי במחמאות של כל הכבוד, שליחות, ציונות, החלוצים של היום. אבל הצעד הזה הוא עבורי הגשמה עצמית, הנאה אישית מהמניע הכי טהור של להקשיב לעצמך ולמה שעושה לך הכי טוב.

זה לא שאני לא נהנה מהחישוק שצמח לי מעל לראש, לפעמים אני אפילו מתחיל להאמין בזה שאני הוא זה שהולך להציל את מערכת החינוך בישראל ולהוביל את המדינה למקום אחר, אבל אז - ברגע של התפכחות - אני מבין שכל המניע שלי לעסוק בהוראה, הוא ההנאה המזוקקת של להיכנס לכיתה ולנהל דיון עם תלמידים על כל נושא שבעולם (במקרה שלי זה על עקומות מרובעים ושאר מצולעים).

יש דברים בדיון כיתתי שאין להם תחליף באף מקום בעולם. כמו למשל לדובב את התלמידה השקטה בסוף הכיתה להביע דעה שתוסיף מקוריות וסקרנות להמשך הדיון. או להקשיב להשערה של תלמיד על איזושהי בעיה, להיכנס לו למחשבה, למשוך אותה קצת ולנסח שאלה חדשה שתגרום לו לטפס שלב נוסף בדרך לפיתרון.

אתה שואל שאלות, גורר מחשבות, מערים קושיות כשלפתע בא הדבר המפחיד ביותר - התשובה הנכונה המאיימת לסגור לך את הדיון ולהפסיק את התהליך המחשבתי של כל התלמידים. אבל אתה לא אחד שמוותר בקלות, מיד אתה שולף את משפט הקסם הבא "יש עוד מישהו שחושב כמו נטע?" והרווחת את הלמידה המשמעותית אצל עוד כמה תלמידים. נשארה רק המשוכה האחרונה שאותה לא תוכל לעבור, משוכת הזמן, 45 הדקות הכי קצרות שאי פעם נוצרו.

מעבר להנאה וללמידה המשמעותית יש כאן לא מעט צדדים חינוכיים - ההקשבה לאחר, מתן חיזוקים ותמיכה למי שצריך, ביקורתיות וזהירות (גם כשאתה בטוח בעצמך במיליון אחוז) ומעל לכול, חוויית בית הספר שנחקקה בראשו של התלמיד: דיברתי, חשבתי, הקשבתי, התלהבתי ונהניתי.

כשהחלטתי על השינוי לא ידעתי אם אצליח לעניין כיתה, או אפילו להעביר נושא שרק חלק מהתלמידים יפנימו. היו הרבה חששות וסימני שאלה. בדבר אחד הייתי בטוח - אני רוצה לנסות. ואם תהיה פה הצלחה, היא כנראה תחשוף אושר גדול. עם האינטואיציה הזאת עזבתי את אפל והתחלתי ללמוד הוראה תחת תוכניות ההסבה של קרן טראמפ. הלימודים מרתקים והתברר שהמציאות עולה על הדמיון. הרבה קרדיט מגיע לסגל המכללה שמשקיע המון בלהפוך אותנו למורים סקרנים ולאנשים שאפתנים. אחד הדברים הכי מעוררי השראה הוא צפייה בשיעורי מתמטיקה מרחבי העולם והדיון על האופן שבו הועברו הנושאים המתמטיים.

אולי תופתעו אך אני לא הראשון שעשה צעד מהיי-טק לחינוך ובוודאי לא האחרון. אחד הבולטים שחצה את הקווים הוא סטיב ווזניאק שעבר להוראה בבית ספר יסודי אחרי שייסד את אפל עם סטיב ג'ובס.

ארז ששון, בעבר מהנדס באפל, נמצא כעת בתוכנית ההסבה להוראה במכללה האקדמית בית ברל בשיתוף קרן טראמפ שפועלת לשיפור החינוך למתמטיקה ומדעים בישראל

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il