מ' הבינוי בודק את גינדי החזקות בקריית גת
חברת גינדי החזקות החתימה את רוכשי הדירות בפרויקט החדש שלה "כרמי גת" בקריית גת, על חוזה שמכיל סעיפים המנוגדים לכאורה להוראות חוק המכר. כך, למשל, כולל חישוב שטח הברוטו של הדירה את חדר המדרגות והמעליות. משרד הבינוי הודיע שיבדוק אם החוזה מכיל תנאים מקפחים
המדינה מתערבת למען הרוכשים: משרד הבינוי פתח בבדיקת חוזה רכישת הדירות שעליו מחתימה חברת גינדי החזקות את לקוחותיה בפרויקט כרמי גת בקריית גת. זאת בהמשך לחשיפת "כלכליסט" בנוגע לכמה סעיפים בחוזה המנוגדים לכאורה להוראות חוק המכר - בהם, בין השאר, סעיף המתייחס לחישוב שטח הדירה, וכן שורה של תנאים המאפשרים לחברה לקבל ארכה במסירת הדירה עקב נסיבות שאינן מוגדרות "כוח עליון".
>>>רוצים לדבר עם עורכי וכתבי ynet? כיתבו לנו בטוויטר
במשרד הבינוי אישרו את הפרטים וציינו כי "אנו בודקים אם בחוזה שהוצג בפנינו יש תנאים מקפחים. ככל שיימצאו בחוזה זה, כמו בכל חוזה אחר, תנאים מקפחים, נפעל אל מול היועץ המשפטי לממשלה כדי להביא לביטולם".
פרויקט המגורים של גינדי החזקות בכרמי גת בקריית גת כולל הקמת 1,118 דירות ב־26 בניינים על פני שטח של כ־700 דונם. תמורת הקרקע שילמה גינדי החזקות - שבבעלות האחים ליטל, אבי, גיא, רועי ומנחם גינדי - כ־143 מיליון שקל, ועל פי פרסומי החברה, דירה בת 3 חדרים בפרויקט תעלה כ־670 אלף שקל.
כיום ישנן שתי סמכויות ממשלתיות אשר בכוחן לבדוק חוזים: סמכות אחת היא הממונה על חוק המכר במשרד הבינוי - תפקיד שההחלטה על הקמתו התקבלה בעקבות פרשת חפציבה, במטרה לסייע בידי רוכשי הדירות לבצע רכישה ולוודא כי המוכר בעסקה עומד בהוראות החוק. סמכויותיו של הממונה על חוק המכר כוללות כיום את האפשרות לדרוש מכל מוכר דירה למסור לו ידיעות או מסמכים המתייחסים למכירה, לצד הטלת עיצומים כספיים במקרים של הפרות חוזיות והפרות אחרות. עם זאת, הממונה על חוק המכר במשרד הבינוי עוסק כיום בעיקר בסוגיית הבטוחות והערבויות שעל המוכר להעמיד לטובת הרוכשים, ופחות בהוראותיו הכלליות של חוק המכר.
הסמכות הנוספת והרחבה יותר נתונה בידי מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, המופקדת על אכיפת חוק חוזים אחידים. מחלקה זו אמונה על בחינת התנאים המקפחים בחוזה, כלומר על בדיקת האיזון בין שמירה על האינטרסים של הספק (או מוכר הדירה במקרה של חוזה מקרקעין - י"ד) לבין האינטרסים של רוכשי הדירות. על פי חוק חוזים אחידים, הגוף היחיד בישראל שיכול להגיש תביעות לביטול חוזים או סעיפים שבהם הוא משרד היועץ המשפטי לממשלה, והליכים אלו מוגשים לבית הדין לחוזים אחידים.
יצוין כי לאורך השנים הוגשו למשרד המשפטים תלונות בנוגע לחוזים שאותם מציגים היזמים לרוכשי דירות, ובשנים האחרונות אף הוגשו תביעות שונות ובהן תביעה נגד שיכון ופיתוח ותביעה נגד חברת ב.יאיר. במשרד הבינוי הבהירו בתגובה לפניית "כלכליסט" כי בכוונתם לפנות בהקדם למשרד המשפטים, אך במשרד המשפטים סירבו לאשר האם ומתי בכוונתם לפתוח בבדיקת הנושא.
מהלך זה איננו ההתערבות הראשונה של משרד הבינוי בפרויקט המגורים הענק של גינדי. לפני כחודש פנה היועץ המשפטי במשרד, אלעזר במברגר, לממונה על הרשות להגנת הצרכן וסחר הוגן במשרד הכלכלה, בדרישה להתערבותה בקמפיין הפרסומי של גינדי בכרמי גת. הסיבה לפנייתו היא שגינדי שיווקה את הפרויקט תחת הסיסמה "דירה של גינדי במחיר
מטרה", אף שהפרויקט לא מוקם על קרקע שבה זכתה גינדי במסגרת המבצע הממשלתי של מחיר מטרה.
במכתב, אשר הגיע לידי "כלכליסט", ציין במברגר כי "לאחרונה יצאה גינדי החזקות בקמפיין תקשורתי נרחב, שהכותרת המרכזית בפרסום זה הנה 'דירה של גינדי במחיר מטרה'. נדגיש כי הפרויקט איננו שיווק במסגרת מחיר מטרה, ועל כן יש בפרסום כאמור כדי להטעות את ציבור רוכשי הדירות, ולהביאם לכדי חשיבה כי בניית הדירות הנה בהתאם לכללי ולתנאי מחיר מטרה".
גינדי החזקות מסרה בתגובה: "ההסכם עומד בכל הקריטריונים, ואנו מאמינים כי גם משרד הבינוי יגיע למסקנה זו לאחר בדיקתו".
לפנייה לכתב/ת 
