מי זוכר את מדינת הערבה?

אנו נוטים לדבר על מדינת תל אביב, עיר מרכזית סואנת ושוצפת המקבלת כינוי גנאי או חיבה (תלוי בעייני המכנה) על כך שהיא מנותקת משאר האוכלוסייה. רמת החיים בה, הערכים השולטים ברחובותיה ממלאים אותנו בקנאה, גאווה ובביקורת - שהרי כולנו מדינה אחת.

והנה אני, תושבת הערבה התיכונה, וודאי עברתם פה פעם, בטיולים המדבריים עם המשפחה. אולי בסיור מבה"ס פעם. אולי בדרך לאילת. ואמרתם "בכל זאת, אם כבר נוסעים לדרום...". בטח עצרתם וטיילתם, התפעלתם מהנופים המשגעים, הרגשתם קטנים בתוך כל הטבע הזה, הרגשתם משוחררים בתוך כל השקט הזה.

הרגשתם קטנים בתוך כל הטבע הזה, הרגשתם משוחררים בתוך כל השקט הזה

אני דרכתי פה לראשונה לפני 49 שנה, חשתי את אותם התחושות, הרגשתי שאני חלק מהתגשמות החזון הציוני. האדמה הזו נהייתה מקור חיינו. חרשנו, זרענו, קצרנו, חפרנו, שתלנו וטיפחנו.

הערבה הפכה להיות אחראית על כ-60% מהייצוא החקלאי של המדינה. היא הפכה למקור גאווה, והצלחה בינלאומית. דיברו עלינו כמחוללי ניסים, השקנו את המדבר באידאולוגית התיישבות, בגאווה ציונית ובתקווה לעתיד.

למדנו מן המדבר כי הוא עלול להיות הפכפך, אבל היה ברור לנו שאנו נלחמים עליו

לפני כחמש שנים כשהמשבר החקלאי החל, יחד עם ירידת הרובל, הדולר והאירו במקביל לכניסתם של מתחרים מאירופה, לא איבדנו את כל התחושות האלה. התחלנו לחדש וליזום, לבנות ולייצר. למדנו מן המדבר כי הוא עלול להיות הפכפך, אבל היה ברור לנו שאנו נלחמים עליו, שהרי הוא ביתנו!.

אותה ערבה שבעבר נתפסה כשיאה של מפעל ההתיישבות, כיום מרגישה מנותקת ובודדה. הערבה הינה המקום המרוחק ביותר בארץ מכל מרכז עירוני. היא מבודדת מבחינת השירותים המוצעים פה (פרנסה, בריאות ותחבורה) היא "הפריפריה של הפריפריה" כך קרה שהנסיעות מחצבה ואליה הפכו להיות סיפור חיי.

איך אנו נביא את השינוי למקום מגורינו, ונחולל מהפך נוסף בערבה?

הסיפור שלי איננו יוצא דופן וייחודי, יש לו שותפים רבים בערבה ששואלים את עצמם איך "מחשבים מסלול מחדש"? איך אנו נביא את

השינוי למקום מגורינו, ונחולל מהפך נוסף בערבה- נקרב אותו למרכז, איך ברמה התודעתית והרוחנית נקשור בחבל תבור בינה לבין אותה מדינת תל אביב, הלא היא עיר, אחת מיני רבות במדינתנו היפה.

ואנחנו מנסים. נקים מרכזי לימוד והעשרה, נרשים את המטיילים ההמונים שיבואו, בנופים המשגעים, בחקלאות המתקדמת והיזמית שאנו מפתחים פה ביזע ובאהבה, באירועי התרבות שאנו מארגנים כמו כנס "לימוד ערבה" המתקיים בסוף החודש, ובפרויקטים הרבים שאנו עומלים אליהם בעשר השנים האחרונות שמנסים לענות על הצורך להיות מחוברים. להרגיש הדדיות במערכת היחסים עם ארץ ישראל ועם ישראל.

• אסתר פורת היא תושבת חצבה מזה 49 שנה. מנהלת שפ"ח ומרכז טיפולי בערבה. מיוזמות כנס "לימוד ערבה".
  

• כנס "לימוד ערבה" מתקיים ב19-20 בפברואר זו השנה השביעית, בישוב ספיר שבערבה התיכונה. הכנס נועד לאפשר שיח משותף של אנשים ממגזרים שונים מכל הארץ, ומפגש עם טובי המרצים במהלך יומיים באווירה מיוחדת בתוך נוף מדברי קסום ושלו.
  

• עלות הכנס: החל מ- 255 שקלים בהרשמה מוקדמת. המחיר כולל השתתפות בשני ימי הכנס, כיבוד קל, ארוחת ערב, מופע וארוחת צהריים קלה. מידע על חבילת כנס הכוללת לינה וארוחת בוקר ופרטים נוספים במרכז ההזמנות בטלפון: 052-3665935 .