רק פסיכיאטרית אחת בשדרות: "מוזנחים ומודאגים"
1,000 ילדים נמצאים בטיפול נפשי עקב מבצע צוק איתן. למרות החלטת הממשלה שחייבה תגבור של התחנה לבריאות הנפש בעיר, נותרה בה רק פסיכיאטרית אחת. "למה שייסעו לב"ש או אשקלון? חלק גדול מהפונים - פגועי נפש"
תושבי שדרות שבקרבם ניכרות צלקות נפשיות בעקבות המצב הביטחוני המתוח במשך שנים ארוכות, נאלצים להסתפק בשירותיה של פסיכיאטרית אחת בלבד. הנתונים מצביעים על עלייה במקרי פוסט טראומה ובפניות רבות לעזרה נפשית, אבל המענה נותר מצומצם: פסיכיאטר אחד נפטר, אחרת חולה זה זמן ממושך והמטופלים המתוסכלים נותרים ללא מענה, עת בעלת מקצוע אחת בלבד נדרשת לטפל בכלל הפניות, בעיר המונה כ-22 אלף תושבים.
רוצים לדבר עם עורכי וכתבי ynet? כתבו לנו בטוויטר
לאחרונה שלחו עובדי המרכז לזכויות חברתיות בשדרות מכתב התרעה למשרד הבריאות במסגרת מיזם משותף למכללה האקדמית ספיר ולתושבי העיר. "אין צורך להכביר מילים על המצב השורר בעיר, אולם נבקש להזכיר את החלטת הממשלה מ-13 ביולי 2014 בדבר 'הפעלת מוקד רפואי לילי ותגבור התחנה לבריאות הנפש בשדרות'. לא רק שלא תוגברה התחנה, אלא שתושבי שדרות הנזקקים לתמיכה נפשית ושיחות פרטניות נותרו ללא מענה כלל", כתבו איתן מיכאלי ועו"ד בקי כהן קשת, פעילי המרכז לזכויות חברתיות, פורום בריאות דרום ורופאים לזכויות אדם. "הגיעו אלינו פונים מודאגים החשים משבר והזנחה קשה מטעם מי שאמון על בריאותם הנפשית".
א' (31) משדרות, מטופל במרפאה לבריאות הנפש כבר שנתיים וחצי, מאז שנפגע בתאונת עבודה וסובל מפוסט טראומה. לדבריו, במרפאה הוא משוחח עם עובד סוציאלי ומקבל מעקב רפואי ותרופתי של פסיכיאטרית. "בזמן האחרון לא היה את זה וזה השפיע עליי לא טוב. התרופות גרמו לתופעות שליליות אבל לא היה עם מי להתייעץ אז החלטתי להפסיק לקחת אותן. הייתי לא מאוזן - עצבני וחסר סבלנות, ובסופו של דבר זה גם יכול להוביל למחשבות אובדניות".
עו"ד מיכאלי הסביר: "בשדרות יש פגועי נפש ברמות שונות, כמו בכל מקום. הם זכאים לקבל טיפול. הם לא צריכים לנסוע לבאר שבע או לאשקלון. מעבר לזה, חלק גדול מהפונים פגועי נפש עקב המצב הביטחוני ב-14 השנים האחרונות".
הוא סיפר כי התחנה לבריאות הנפש פועלת כמיזם משותף של בית החולים ברזילי ועיריית שדרות. "פסיכיאטר אחד נפטר ולא נמצא לו מחליף, פסיכיאטרית נוספת חלתה לפני כחודשיים, וכעת יש פסיכיאטרית אחת. העובד הסוציאלי שהיה שם התפטר, אבל אמר שהוא מוכן לעבוד במשרה חלקית עד שימצאו לו מחליף, ונענה ב'לא תודה'.
"שלחנו מכתב למשרד הבריאות וקיבלתי טלפון באותו יום מהמשרד, בו ביקשו מאיתנו לעזור. מהשיחה היה ברור שהם לא עשו שום דבר עד אז". בכל זאת ניכר כי המאמץ נשא פרי, ואחרי תקופה ארוכה שבה לא נמצא עובד סוציאלי במשרה מלאה, החל לעבוד עובד במשרה חלקית.
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "משרד הבריאות ובית החולים ברזילי עושים כל מאמץ כדי לגייס כוח אדם בבריאות הנפש לעבודה באזורי הפריפריה, לרבות בשדרות".
"לוקח בין שנה לשנתיים לריפוי טראומה כזו"
ד"ר בני פישר, ראש המנהל לחינוך התיישבותי פנימייתי ועליית הנוער במשרד החינוך, אמר בכנס באר שבע לשלום הילד שנערך באוניברסיטת בן גוריון כי כ-1,000 ילדים נמצאים בטיפול נפשי עקב מבצע צוק איתן.
באותו כנס הביעה מנכ"לית הקואליציה הישראלית לטראומה, טליה לבנון, חשש לגבי עתיד הילדים הגדלים תחת טראומה. "לאיזה מבוגרים הם ייהפכו? הם יסבלו מעיכובים התפתחותיים, נסיגה בהתפתחות, קשיים בהתמודדות ופגיעה בסמכות ההורית. אלה רק חלק מהתגובות שיכולות להיווצר כתוצאה ממצב לחץ מתמשך שכזה", הזהירה לבנון.
מנהלת בית החינוך "נופי הבשור" בנגב המערבי, זמירה בן יוסף, הוסיפה לדברים כי גם הצוותים החינוכיים צריכים טיפול. "ישנה תחלואה רבה יותר של מורים ותלמידים ביחס לשנים קודמים. חלק ניכר מהתלמידים וגם מהמורים נמצאים כבר חודשים במצב של פוסט טראומה, דבר שפוגע בלימודים וגם ברווחה האישית שלהם".
מנהלת אגף חינוך במועצה אזורית אשכול, יעל אדר, סיפרה במושב המיוחד בנושא 'חינוך תחת אש' כי עד היום לא שקט בתחומי אזור עוטף עזה. "גם כיום הילדים לא יוצאים לשחק בחוץ, משום שכל הזמן צריך להיות תחת מיגון. אין שגרת חיים תקינה, פעם בכמה זמן ישנו ירי ומערכת החינוך פועלת".
לדבריה, הזמן הדרוש לריפוי טראומות הוא בין שנה לשנתיים בעיתות שקט, תנאים שלא קיימים באזור עוטף עזה, כך שישנם מקרים רבים של ילדים ואף נערים ונערות שחזרו לישון עם הוריהם, מתקלחים עם דלת פתוחה, על אף הרצון לאינטימיות ועוד.
לפנייה לכתב/ת 
