מסתמן הסדר עם זועבי: לא תואשם בהסתה
בערעור על פסילתה מהתמודדות בכנסת התברר כי מתגבש הסדר טיעון שיוציא את עבירת ההסתה מהאישום נגדה. הוא יכלול רק העלבת עובד ציבור. אישורו הסופי יינתן רק לאחר השימוע. השופט רובינשטיין על הערעור שלה ושל מרזל: "כולם צוחקים כל הדרך לכנסת, האם מה שנראה ומגעגע כברווז הוא לא ברווז?"
בהסדר שמתגבש עם ח"כ חנין זועבי, נראה כי היא לא תואשם בעבירת הסתה לאלימות. כך מסר היום (ג') עורך דינה, חסן ג'בארין. זועבי הגיעה היום לבית המשפט העליון לדיון בערעור שהגישה על פסילת מועמדותה בבחירות לכנסת ה-20 שיחולו בחודש הבא. את הדברים אמר בנוגע להחלטה להעמידה לדין בגין אירוע שבו העליבה שוטרים בנצרת. בית המשפט צפוי להכריע בערעורה על החלטת ועדת הבחירות, כמו גם בערעורו של ברוך מרזל - עד יום ראשון.
עדכונים שוטפים - גם בטוויטר של ynet
מחר אמור להתקיים השימוע של זועבי בעניין, ורק לאחריו ייקבע סופית ההסדר. ג'בארין הוסיף כי הסיכוי להגיע אליו קיים "בסבירות מאוד גבוהה, לאחר מגעים בדרג הבכיר ביני לבין פרקליט המדינה".
האירוע שבו הייתה מעורבת זועבי התקיים ביולי 2014, אז דן בית משפט השלום בנצרת בהארכת מעצר של חשודים בהפרות סדר במגזר הערבי בעקבות רצח מוחמד אבו חדיר בירושלים. את המדינה ייצגו שני חוקרי משטרה ממוצא ערבי, וזועבי צעקה לעברם, כינתה אותם "בוגדים", והוסיפה כי יש לנדות אותם ו"לנקות בהם את הרצפה".
לגבי נסיבות המקרה הסביר העו"ד: "זועבי הסבירה שזה לא הסגנון שלה והודתה כי עשתה טעות. היו מקרים של ח"כים אחרים בעבר שבלהט הפעילות הפוליטית ביצעו מעשים ולא הוגש נגדם אישום".
פסילת המועמדות בבחירות
פעילים ותומכים של שני המתמודדים שנפסלו הגיעו לבית המשפט, וכוחות מג"ב ומשמר בתי המשפט התייצבו במקום כדי למנוע עימותים. זועבי אמרה כי היא "בטוחה שבית המשפט העליון יהפוך את ההחלטה, היא התקבלה באופן לא ענייני ופוליטי. המאבק שלי הוא למען צדק מוסרי ואנושי. אני לא מצטערת על שום דבר שאמרתי או עשיתי".
לדברי עורך דינה, ההחלטה לפסול אותה נובעת ממניעים אלקטורליים. "חלק מהמצביעים לוקחים בחשבון שהעליון יתערב, וכך הם מצביעים נגד ח"כים ערבים". כמו כן אמר כי הנימוקים של מפלגת ישראל ביתנו לפסילה נשענים על ארבעה ציטוטים ועל האירוע בנצרת.
"מצביעים על המרמרה כמקרה שמוכיח הצטברות, אבל אני אומר להפך. נקבע שלא הייתה מעורבות של זועבי באלימות, והיועמ"ש סגר את התיק. כשמסתכלים על העובדות, הטענות נופלות", הוסיף ג'בארין.
השופט חנן מלצר שאל את ג'בארין כיצד הוא מתמודד עם החוק הקובע שמועמד ששהה במדינת אויב – ייראה כמי שתומך במאבק מזוין, שכן היא נסעה לקטאר. הוא השיב כי קטאר אינה מדינת אויב, וכי כל חברי הכנסת הערבים נסעו דווקא לסוריה.
נציגת הפרקליטות, עו"ד נטע אורן, ציינה כי עמדת היועמ"ש שמתנגד לפסילת זועבי נובעת מכך שפסילה היא צעד קיצוני מאוד שיש לנהוג בו רק במקרים שבהם אין כלים דמוקרטיים אחרים, וכי הראיות צריכות להיות חד-משמעיות ולעמוד ברף הגבוה. היא ציינה כי יש הצטברות של אמירות מטרידות מאוד מצדה, אך הן לא מצטברות לכדי פסילה.
דיון בערעורו של מרזל
לאחר הדיון בעניינה דנו השופטים בערעורו של המועמד ברשימת יחד ברוך מרזל - אשר נפסל אף הוא מהתמודדות בבחירות.
עו"ד איתמר בן גביר טען בשם מרזל כי העותרים הציגו קטעים מסולפים מהתקשורת שאינם משקפים את עמדתו. השופט יצחק עמית תהה: "אין ספק שנאמר לגבי ההצתה של בית הספר הדו לשוני, 'מי שעשה את זה לא פגע בדו קיום כי מעולם לא היה ולא יהיה דו קיום עם האויב הערבי'. מזה עולה אמירה נגד כלל הערבים?"
בן גביר השיב כי אי אפשר לגזור שזו ההשקפה של מרזל על כל הערבים, "הוא מציין אויב, לא כל הערבים הם אויב". הוא הוסיף כי מרזל השתנה לאורך השנים מאז היה מועמד מטעם מפלגת כך לכנסת, "אם פעם הוא הלך על גבול דק, היום הוא מתרחק מהפרות חוק. הוא לא מכליל את כל הערבים מ-2003 הוא כבר הבהיר שזו לא השקפתו".
עו"ד רות כרמי מהמטה למאבק בגזענות שהגישה את הבקשה לפסול את מרזל טענה כי יש הצטברות אמירות המצביעות על גזענות וכי הוא לא התנער מתורת תנועת כך שנפסלה מהתמודדות לכנסת בעבר: "הוא החריג שבחריגים, הוא שאמר שברוך גולדשטיין הוא הצדיק שבצדיקים. לא שמענו אותו אומר שכהנא לא צדק. בית המשפט לא האמין בעבר לאמירות של מרזל, השופט ברק (בדעת מיעוט - א.מ) ציין שהוא בספק אם הוא חזר בו מדרכו. ברוך מרזל של 2003 לא שונה מ-2015, ההצהרות שלו מהפה לחוץ. הוא מנסה להחזיר את תנועת כך תוך ניצול הדמוקרטיה".
עו"ד רועי שויקה טען מטעם המדינה כי הראיות שהביאו העותרים לא מבססות תשתית ראייתית מספקת כדי להביא לפסילת מרזל, והוא מכחיש חלק מהדברים שיוחסו לו. שויקה הוסיף וציין כי יש דברים קשים וצורמים, וגם אם הייתה מוכחת הרמה הראייתית הנדרשת, ספק אם היה בכך כדי לפסול את מרזל לפי העילות בחוק.
השופט אליקים רובינשטיין תהה נוכח הדברים, "מה הרמה הראייתית הנדרשת? אני שומע את הדברים לגבי שתי העתירות וכאילו שכולם צוחקים כל הדרך לכנסת, מתחפשים נוכח חודש אדר. לגבי זועבי אתם אומרים שקשה להבין שהיא תומכת בטרור, ומרזל - קשה שתומך בגזענות. הייתי מצפה מכם להבין איפה הגבול בעניין הזה? הייתי מצפה מכם לענות מה הרף, השאלה היא האם לא מה שנראה ומגעגע כברווז הוא לא ברווז?"
עו"ד שויקה השיב כי לא ניתן לתת משקל לטענות המועלות בעיתונות עד כדי פסילה, וכי בכל אופן סך הראיות לא הגיע לסף הראייתי הנדרש בחוק.
ועדת הבחירות של הכנסת פסלה את מועמדותה של זועבי מהתמודדות בבחירות ברוב של 27 חברים וחרף התנגדות של שישה. מכיוון שמדובר בפסילה אישית עלה הנושא באופן אוטומטי להכרעת בית המשפט במסגרת הליך "אישור בחירות". נימוקי הבקשה לפסילתה היו כי "במשך שנות כהונתה בכנסת לא פסקה מלחתור תחת מדינת ישראל ולהסית נגד ממשלתה, מוסדותיה, חיילי צה"ל ומפקדיו בגלוי, ובמעשיה שללה את קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית - סעיף שמקנה אפשרות לפסול מועמד לכנסת".
לגבי מרזל נטען כי יש לפסול אותו משום שפעל לאורך השנים כפעיל מרכזי בתנועת כ"ך, והוא מעולם לא נקט כל צעד פומבי שיש בו כדי להתנער מדרכה של התנועה וכי הוא מסית לגזענות. 17 תמכו בפסילה, 16 התנגדו.
הוועדה פסלה את מועמדות השניים בניגוד לעמדתו של היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין, שהסביר כי לא מצא תשתית ראייתית מספקת לכך שבהתבטאויותיו של מרזל יש כדי לשלול את זהותה של ישראל כמדינה דמוקרטית או כדי להחשיבם לדברי הסתה לגזענות. לגבי זועבי קבע וינשטיין כי "על אף שבעניינה מדובר בהצטברות ראיות משמעותיות המתקרבות לגבול האסור, אין די ראיות שיביאו לפסילתה".
לפנייה לכתב/ת 
