המבקר: תוספות של עשרות מיליוני שקלים לבית הנשיא בתקופת פרס

עוד על דו"ח המבקר המיוחד:

הליכוד: ניסיון להפיל את נתניהו

החשמלאי-החבר שהועסק תוך "מצג מטעה" והוזמן ביום כיפור

נתניהו התערב, והמדינה שילמה מס בצורת על הבית בקיסריה

יועץ במבחן: חומרי המבקר בידיי וינשטיין

למסמכים המלאים:

דו"ח המבקר על הוצאות מעונות ראש הממשלה

מסמך המבקר שמציין את החשש לפלילים

מדו"ח המבקר עולה כי בשנים 2014-2011 קיבל בית הנשיא תוספת תקציב של מיליוני שקלים בשנה. "כלומר", כתב המבקר, "התקציב שתוכנן בכל אחת מהשנים היה תקציב חסר והוא לא שיקף את התקציב שהוקצה לבית הנשיא בפועל".

מטבלה שפרסם המבקר עולה כי ב-2011 היה הפער בין התקציב המקורי לתקציב על שינויו 17.4 מיליון שקלים, שנה לאחר מכן הפער הגיע ל-19.2 מיליון שקלים, ב-2013 הוא ירד ל-14.8 מיליון שקלים ובשנה שעברה זינק הפער ל-20.6 מיליון שקלים. בשנת 2014, למשל, התקציב המקורי של בית הנשיא עמד על 40.3 מיליון שקלים, ומבדיקת המבקר עולה כי התקציב על שינויו הגיע ל-60.9 מיליון שקלים. מדובר בתקציב למשכורות לעובדים, לאבטחה ועוד.

ליקויים בתכנון התקציב. נשיא המדינה לשעבר פרס(צילום: גיל יוחנן)

באגף התקציבים במשרד האוצר הסבירו כי התוספות התקציביות כללו תוספות מוסברות למימון טיסות הנשיא, שיפוץ בית הנשיא, אבטחה וצורכי ביטחון והתאמת תקציבי שכר. מבקר המדינה העיר כי לצד התוספות המוסברות בתשובת האוצר, היו תוספות אחרות הניתנות לצפייה מראש באופן מובהק שנדרש להן תכנון מוקדם. "לדוגמה, בכל אחת מהשנים 2011 ו-2012 היה התקציב המקורי להוצאות שכר דירה, ארנונה, תחזוקת רכב ממשלתי ודלק 1.5 מיליון שקל, אולם ההוצאה בפועל הייתה כפולה ויותר", כתב המבקר שפירא בדו"ח.

המבקר העיר כי בשנה שלאחר כל אחת מהשנים הללו "שוב אושר מתן תוספת תקציב בסכום שלגביו כבר היו אינדיקציות שאינו מספק את צורכי בית הנשיא. העברת תקציבים בין תקנות שונות משקפת אף היא תכנון לקוי". המבקר הוסיף על התוספות הגבוהות שקיבל בית הנשיא בתקופת כהונתו של פרס כי "דפוס פעולה כזה במשך שנים פוגע פגיעה ניכרת ביכולת לעשות שימוש בתקציב במסגרת הוצאה מחייבת וכאבן בוחן לביצוע בקרה שוטפת על יישום תוכנית העבודה ועל ההוצאות".

מבקר המדינה שפירא(צילום: גיל יוחנן)

עוד נמצא כי בבית הנשיא בתקופת פרס הועסקו 14 עובדים במשרת אמון. המבקר כתב כי "לא נמצאו אסמכתאות המלמדות כי בטרם נקבע מספר זה נעשתה בחינת צרכים. ארבע עובדות הועסקו במשרות אמון אף שמשרותיהן אינן נכללות בסוגי המשרות המוגדרים על-פי התקנון משרות אמון". המבקר גם העיר על העסקת יועץ חיצוני במעמד קבלני. שפירא כתב: "בתחילת כהונתו של הנשיא פרס התקשר בית הנשיא עם יועץ לקבלת ייעוץ. בדו"ח הקודם קבע מבקר המדינה כי על בית הנשיא להפסיק את העסקתו של היועץ. אף על פי כן המשיך בית הנשיא בתקופת פרס להעסיקו עד לסוף כהונתו של הנשיא לשעבר".

בנוסף כתב המבקר לגבי ועידת הנשיא כי "בדו"ח הקודם על בית הנשיא אשר כלל התייחסות לנושא, נכתב כי מן הראוי שהוועידה, בהיותה אירוע ממלכתי, תמומן מתקציב המדינה ולא באמצעות

תרומות. נמצא כי ועידות הנשיא, שהתקיימו בחסות הנשיא, מומנו מתרומות בניגוד להערת מבקר המדינה. האוניברסיטה העברית, שהייתה הגוף אשר באמצעותו הוכנה הוועידה והתקיימה, לא קיבלה למעשה את האחריות לפעילות ועידת הנשיא אף שכך הוצגו הדברים".

מלשכת הנשיא לשעבר פרס נמסר: "כפי העולה אף מן הדו"ח עצמו, במהלך כהונת הנשיא התשיעי נעשתה בבית הנשיא עבודה משמעותית ומקיפה מאוד לשיפור וייעול בתחומי המנהל השונים, ובעקבות דו"ח המבקר הקודם אף תוקנו רוב רובם של הליקויים שעליהם הוצבע במסגרת הדו"ח. הנהלת בית הנשיא בתקופת כהונת הנשיא התשיעי ייחסה חשיבות רבה לבחינת הערות מבקר המדינה, והובילה, יחד עם גורמי המקצוע השונים, תהליכי עומק שנועדו להביא לשיפור וייעול בכל נושאי המנהל. מאמצים אלה אף מצאו ביטוי בדו"ח מבקר המדינה, ואנו מברכים על כך".

למה שומרי הכנסת מקבלים יותר משוטרים?

בפרק אחר מצא המבקר שפירא ליקויים מהותיים בתחום ניהול משאבי אנוש ובהם ליקויים חמורים במשמר הכנסת. בין היתר אישר מנכ"ל הכנסת בשנים 2010-2013 שינויים ארגוניים ובכלל זה תוספת משרות ושדרוג משרות קיימות על סמך מידע חסר.

איש משמר הכנסת מתקבל לעבודה לתקופה של חמש שנים, אלא אם הוא מתמנה לתפקיד המזכה אותה להמשיך שירות במשמר. נמצאו סטיות מכלל זה והחלטות לגבי הארכת שירות נתקבלו בלי שקיימים כללים כתובים כלשהם.

בנוסף, כתב מבקר המדינה, עובדי משמר הכנסת נהנים הן מתוספות ייחודיות למשטרה והן מתוספות ייחודיות למנהל הכנסת. היועצת המשפטית למנהל הכנסת כתבה כי פערי השכר בין אנשי המשמר לשוטרים אינם תואמים את הוראת החוק.

למרות זאת החליט יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין להחיל את תוספת "שיטור חדש" שהונהגה במשטרה. יתרה מזאת, הוסיף מבקר המדינה, נמצא כי תוספת "שיטור חדש" נעשתה על פי אמות מידה מקלות וניתנה ליותר מ-80% מעובדי המשמר. משרד מבקר המדינה מתח ביקורת על ההתעלמות של מנהל הכנסת מחוות דעת משפטיות שהוגשו לו המסתייגות מתשלום תוספת השכר.

מדוברות הכנסת נמסר בתגובה: "הדו"ח של מבקר המדינה מתייחס לתפקוד מנהל הכנסת ומשמר הכנסת ואינו עוסק בעבודה הפרלמנטרית של המשכן. רוב הליקויים מתייחסים לקדנציה הקודמת שעם כניסתו של המנכ"ל הנוכחי תוקנו, והיתר מטופלים בימים אלו, הן במנהל הכנסת והן במשמר הכנסת. עם סיום הטיפול בכל הליקויים יועבר דו"ח ביצוע למבקר המדינה".