מדוע המשק צמח אבל המדד ירד? עושים סדר

לא זכור מתי התפרסמו בישראל שני נתונים כלכליים כה סותרים, זאת בהפרש של 24 שעות בלבד, מה עוד שמדובר בשני הנתונים הכלכליים החשובים ביותר: צמיחה ואינפלציה.

לכתבות נוספות באותו נושא בערוץ כלכלה :

• המשק גולש למיתון? המדד ירד ב-0.9%
• התאוששות: צמיחה של 7.2% ברבעון הרביעי
• בחודש שעבר: הריבית נשארה ללא שינוי
  

>>>רוצים לדבר עם עורכי וכתבי ynet? כיתבו לנו בטוויטר

ביום ראשון ה-15 לפברואר 2015, פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כי מדד המחירים לצרכן ירד בשיעור מדהים של 0.9%, הירידה החדה ביותר מאז שנת 2006, שמצביעה לכאורה על כניסתו של המשק למיתון. למחרת, ביום שני ה-16 לפברואר, פרסמה הלמ"ס שהמשק צמח בשיעור מפתיע וחריג של 7.2% ברבעון האחרון של 2014. קשה להעלות על הדעת סתירה גדולה מזו. בהתאמה, שוקי המט"ח וההון התבלבלו לחלוטין.

(צילום: Shutterstock)

על מנת להבין את השינויים בשווקים יש להסביר כי הדולר עולה מול השקל בישראל, כאשר יש הערכות בקרב השחקנים בשוק המט"ח שהריבית על השקל עומדת לרדת. הסיבה לכך הינה פערי הריביות בין השקל לדולר.

אם צופים שהריבית על השקל תרד בעתיד, אז שחקני המט"ח מעדיפים לקנות דולרים ולמכור שקלים (ואז יש פיחות). ואם צופים שהריבית על השקל תעלה - מעדיפים שקלים ומוכרים דולרים (ואז יש תיסוף).

ניתן לראות את הבלבול שנוצר בשווקים מתוך הגרף שמייצג את השינוי בשער הדולר בישראל. כאשר התחיל שבוע המסחר בבוקר יום שני ה-16 לפברואר, היו שחקני שוק המט"ח, לאור מדד המחירים השלילי שהתפרסם יום קודם, תחת הרושם שבנק ישראל צפוי להוריד את הריבית בשבוע הבא - ולכן הם רכשו דולרים (ומכרו שקלים).

שער הדולר שהחל את יום המסחר ברמה של 3.89 שקל לדולר בשעה 08:00, עלה תוך שעות אחדות והגיע בשעה 12:00 לשיא של 3.92 ש'. בשעה 13:00, עם פרסום נתון הצמיחה המפתיע שהוריד את הציפיות להורדת ריבית, שער הדולר קרס והגיע בשעה 17:00 לרמה נמוכה של 3.86 שקל.

(המקור: BLOOMBERG)

תנודתיות כזו בשער החליפין לא זכורה מזה זמן רב: ירידה של 1.5% מהשיא לתחתית, וזאת תוך חמש שעות בלבד. מהתמונה המבולבלת הזו עולות שתי שאלות גדולות: האם המשק נמצא בצמיחה או שמא במיתון? ומה מתכנן לעשות בנק ישראל בשבוע הבא - להותיר את הריבית על כנה או להוריד אותה?

מדוע קפצה הצמיחה? בגלל המלחמה

נתון הצמיחה הגבוה אינו צריך להפתיע את כל מי שעוקב אחרי המשק, ובעיקר אלו המכירים את התנהגותו במצבים פוסט טראומטיים כמו זה ששרר לאחר מבצע צוק איתן. המשק נפגע במלחמות אך הוא נוהג להתאושש מהר מאד, בדיוק כפי שעשה לאחר מלחמת לבנון השניה ולאחר עופרת יצוקה.

וכך, הרבעון הרביעי של 2014 היה רבעון של התאוששות וחזרה לנורמה, והפעילות הכלכלית היתה גבוהה יותר בכדי לפצות על הרבעון השלישי. דוגמה בסיסית: אנשים שלא יצאו לבתי קפה ומסעדות בקיץ, עקב נפילת הטילים ששוגרו מרצועת עזה, פיצו את עצמם ברבעון הרביעי בכך שיצאו ליותר בתי קפה ומסעדות מאשר בדרך כלל, ובכך הגבירו את הצריכה מעבר לממוצע והוסיפו לצמיחת המשק.

מדוע צנח המדד? בגלל הנפט 

מדד המחירים לצרכן, שירד בכזו חדות, מפתיע הרבה יותר, אך לחלקו יש הסבר חיצוני לחלוטין: יותר משליש מהירידה במדד היא בעקבות הירידה החדה במחירי הנפט בעולם, שגרמה לירידת מחירי הדלק בישראל. ירידת מחירי המים החד פעמית תורמת אף היא חלק מן ההסבר.

מה יקרה לריבית? צפויה להישאר על כנה

כעת להחלטת הריבית. בנק ישראל יבסס את החלטתו הקרובה על שלושה פרמטרים, כפי שנקבעו בחוק בנק ישראל והם: שמירה על יציבות מחירים; תמיכה בצמיחה; ותמיכה ביציבות המערכת הפיננסית.

ברקע הדברים יש לזכור שלנגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, כבר לא נותרה תחמושת רבה בתחום הורדת הריבית. לריבית כבר אין כמעט לאן לרדת מבלי שתהפוך לשלילית. ולכן, הנגידה תיזהר מאד בשימוש במעט התחמושת שעוד נותרה לה.

המדד השלילי מוסבר בחלקו בגורמים חיצוניים שאינם בשליטת בנק ישראל - כדוגמת מחירי הנפט - ולכן הוא לא ניתן לשליטה באמצעות שינויי ריבית.

לגבי הצמיחה, הנתון החזק של סוף 2014 מאותת שאין צורך בהורדת ריבית. יש לזכור שברקע שוק הנדל"ן רותח, וכל הורדת ריבית נוספת תגרום לו לרתוח עוד יותר. על רקע דברים אלו ניתן להניח שבנק ישראל לא יוריד את הריבית החודש.

הכותב הוא יו"ר רויטר מידן ומנכ"ל חיסונים פיננסים