שתף קטע נבחר

 

ל-38% מהמשפחות בת"א אין ילדים קטנים

לקראת יום המשפחה מפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים שמהם עולה כי שיעור המשפחות עם ילדים בירושלים כפול מזה שבתל אביב. בישראל 1.9 מיליון משפחות. 95% מהזוגות נשואים

ל-38% מהזוגות בתל-אביב אין ילדים עד גיל 17, לעומת 21.2% בירושלים. כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שהתפרסמו בצהריים (ג') לקראת יום המשפחה.

 

בישראל יש כ-1,910,000 משפחות, 310 אלף יותר מאשר ב-2004. המשפחה הישראלית כוללת בממוצע 3.7 נפשות. נתון שלא השתנה בעשור האחרון. במשפחה שבראשה עומד יהודי יש 3.55 נפשות בממוצע, לעומת 4.62 נפשות בממוצע במשפחה שבראשה עומד ערבי. הבדל זה נובע הן משיעורי פריון גבוהים יותר באוכלוסייה הערבית והן מתוחלת חיים גבוהה יותר בקרב היהודים. בנוסף, שכיחות המשפחות הערביות עם ארבעה ילדים ויותר עד גיל 17, גבוהה פי 2 בהשוואה לאוכלוסייה היהודית.

תל אביב (צילום: מוטי קמחי) (צילום: מוטי קמחי)
תל אביב(צילום: מוטי קמחי)
   

בבני ברק ממוצע הנפשות עומד על 4.76, בירושלים על 4.25 ובתל אביב ובבת ים הממוצע עומד על 3 נפשות למשפחה. בחיפה וברמת גן גם כן הממוצע הוא מעט יותר משלוש נפשות למשפחה ובפתח תקווה ונתניה כ-3.4 נפשות למשפחה בממוצע. כ-2.51 מיליון ילדים ונערים עד גיל 17 התגוררו במשפחות. מרביתם התגוררו עם שני ההורים (כ-92%), והיתר - 8% - התגוררו עם הורה אחד בלבד. 

 

95% מהזוגות בישראל נשואים - והיתר, כ-79 אלף זוגות, הם בני זוג החיים יחד אך אינם נשואים זה לזה. 66% מהזוגות החיים ללא נישואים הם ללא ילדים. בישראל אחוז הזוגות שגרים יחד ואינם נשואים הוא 5% בלבד. בחלק ממדינות המערב המספר גבוה יותר והוא עומד על 7% באיטליה, 12% בארצות הברית, 13% בגרמניה, 14% באירלנד, 21% בהולנד, 24% בדנמרק ו-27% בנורווגיה.

  

54.5% ממשקי הבית גרו בצפיפות של פחות מנפש לחדר. בלמ"ס אמרו כי ממוצע חדרים לנפש יורד ככל שעולה מספר הנפשות במשק הבית: אצל יהודים ממוצע חדרים של 2.76 במשקי בית של נפש אחת, לעומת ממוצע של 0.57 במשקי בית של 7 נפשות ויותר. אצל הערבים, ממוצע חדרים של 2.39 במשקי בית של נפש אחת, לעומת ממוצע של 0.46 במשקי בית של 7 נפשות ויותר.

  

במשקי בית יהודיים ממוצע נפשות לחדר ב-2013 היה 0.81. במשקי בית ערביים ממוצע נפשות לחדר הגיע ל- 1.35 (מוסלמים - 1.42, נוצרים - 1.02, דרוזים - 1.13). 

 

על מה אנחנו מוציאים? 

על-פי הדו"ח שפרסם הלמ"ס, בשנת 2013 הוציא משק בית בישראל על מצרכים ושירותים שרכש 14,501 שקל. משק בית עם ילדים הוציא בממוצע פי 1.4 ממשק בית ללא ילדים. אחוז ההוצאה על מזון מסל ההוצאה החודשית הממוצעת למשק בית גדול יותר במשקי בית עם ילדים בהשוואה למשקי בית ללא ילדים (17.1% ו-16.3%, בהתאמה). 

 

בשנת 2013, כך על-פי הנתונים שנמסרו מהלמ"ס, ההכנסה הממוצעת ברוטו למשק בית בחודש הייתה 17,711 שקל. בדומה להוצאה, גם ההכנסה של משקי בית עם ילדים הייתה כמעט פי 1.4 מההכנסה של משק בית ללא ילדים.

  

עוד עולה מהנתונים כי אחוז ההוצאה על מזון מסל ההוצאה החודשית הממוצעת למשק בית גדול יותר במשקי בית עם ילדים בהשוואה למשקי בית ללא ילדים (17.1% ו-16.3%, בהתאמה). אך פירוט ההוצאות מעורר תהייה: משפחה מוציאה 24.3 שקלים בממוצע לחודש על דגני בוקר, 32.1 שקלים על מעדני חלב וגבינות, 29.5 שקלים על טיפים.

 

הוצאות על מוצרכי צריכה: 255.7 שקלים מוציאה בממוצע משפחה בישראל על טלפון נייד, 125.7 שקלים על סיגריות, טבק וצורכי עישון ו-107.5 שקלים לתרומות. בנוסף מוציאה משפחה 385 שקלים בחודש על ארוחות מחוץ לבית.

 

מהנתונים עולה כי ההוצאה לעישון גבוהה יותר אצל משפחות עם ילדים מאשר בלי. משפחות עם שלושה ילדים ויותר תורמות יותר מפי שניים מאשר משפחות עם שני ילדים.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: ירון ברנר
שכונת אם המושבות בפתח תקווה
צילום: ירון ברנר
מומלצים