הקרב על הכניסה לתואר שני בפסיכולוגיה

סטודנטים לפסיכולוגיה טוענים, כי תהליך המיון לתואר שני פגום, וכי הבחינה שתחרוץ את גורל המשך לימודיהם האקדמיים - לא היתה מהימנה. לטענתם, שני מבחני הקבלה לתואר שהתקיימו באוקטובר ובנובמבר 2014 לא שיקפו באופן ראוי את הישגי הנבחנים. בעקבות האירועים, הוציא המרכז הארצי לבחינות ולהערכה המלצות למוסדות הלימוד, במטרה להעניק הקלות לסטודנטים, אולם לא כל המוסדות אימצו את ההמלצות במלואן.

• לומדים משפטים? בלשכה לא רוצים אתכם
  

הסטודנטים מודאגים, ובצדק. ההרשמה לתואר השני נסגרת בעוד כשבוע, (25.2) ואף אחד מהמוסדות לא התייחס באופן רשמי למבחנים השנויים במחלוקת ולשאלה כיצד תיקבע הקבלה לתואר שני. מאות הסטודנטים שניגשו לבחינה שרויים בחוסר ודאות ומחכים לפתרון. בגלל קוצר הזמנים הסטודנטים דורשים כי המוסדות ידחו בשבוע את מועד ההרשמה, ויקבלו את כל המלצות המרכז הארצי.

הטקסטים לבחינה הופיעו בחומר הלימוד 

בחינת מתא"ם (מבחן קבלה לתארים מתקדמים) לתואר שני בפסיכולוגיה נחשבת לקשה ביותר. הבחינה מתקיימת אחת לשנה בשני תאריכים (ניתן להיבחן רק פעם אחת בשנה), והיא מצריכה חודש מאומץ של הכנה. ישנם שני מכוני הכנה לבחינה זו - חברת "פתרונות" וחברת "אופק". 

הבחינה מורכבת משני חלקים: חלק מתודולוגיה (המעניק 30% מהציון הסופי) - חלק זה בוחן בעיקר ידע בסטטיסטיקה ובשיטות מחקר של מדעי החברה; וחלק של טקסטים (המעניק 70% מהציון הסופי) - חלק זה בוחן את מיומנות הסטודנט בקריאת מאמרים בשפת המקור שלהם (אנגלית) בתחום הפסיכולוגיה, ואת היכולת לקשר אותם לחומר הלימודי.

הבחינה הראשונה ב-2014 התקיימה בחודש אוקטובר האחרון. לאחר הבחינה התברר, כי טקסטים שהופיעו בבחינה כבר הופיעו בבחינות קודמות, וכי הסטודנטים שלמדו במכון "פתרונות", נחשפו לטקסטים אלה במהלך לימודיהם במכון. כתוצאה מכך, כמחצית מהנבחנים זכו ליתרון ברור על פני מי שלא למד במכון "פתרונות".

בעקבות התקלה, החליט המרכז הארצי לבחינות ולהערכה לפסול 3 פרקים בעייתיים. כתוצאה מכך, החלק של הטקסטים בבחינה, המהווה 70% מהציון, התבסס על פרק אחד ובו 13 שאלות בלבד. המשמעות היא שטעות בשאלה בודדת עלולה להיות ההבדל היחיד בין סטודנט שיכול להירשם לתואר שני בפסיכולוגיה - לבין סטודנט שלא יכול.

זוהר מסיקה. "אני מצטיינת דיקן, ולפי כל הסימולציות שעשיתי הייתי אמורה לקבל ציון יותר גבוה"(צילום: עצמי)

המועד הנוסף של הבחינה התקיים בחודש נובמבר. בשנה רגילה ניגשים למועד זה רק סטודנטים בודדים, אבל בשנה שעברה ניגשו אליו כ-350 סטודנטים, בגלל מבצע צוק איתן שמנע מרבים להתכונן כראוי לבחינת אוקטובר. הסטודנטים שניגשו לבחינה זו, טענו כי היא היתה קשה יותר באופן משמעותי ממועד אוקטובר, וכי ציונם נפגע בשל העובדה שהציון לבחינה נקבע באופן יחסי (בהתאם לציוני כל הנבחנים בשני המועדים). 

"התוצר הסופי אינו מהימן כבשנים עברו"

המרכז הארצי הודה בתקלה. יו"ר ועדת ההיגוי של מבחן מתא"ם, פרופ' דויד לייזר, פנה במכתב לכל ראשי המחלקות והמגמות לפסיכולוגיה - ובו הטיל ספק במהימנות הבחינה. "התוצר הסופי אינו מהימן כבשנים עברו. ציון פרק הטקסטים לנבחני אוקטובר (בו נבחנו מרבית הסטודנטים) מושתת על 13 שאלות, כרבע מן הנהוג. זה כמובן פוגע במהימנות. 

"עלינו להיות קשובים לרגשות הנבחנים. לא מעט סטודנטים העידו על פערים גדולים מאוד בין המיקום היחסי של סטודנטים בלימודים ובסימולציות לקראת המבחן, לבין הדירוג הסופי שלהם על פי המתא"ם. סטודנטים רבים ביטאו תחושות אי צדק ותסכול קשים. נוכח כל אלה, ברור שאין להשתמש במבחן המתא"ם השנה כבשנים עברו".

במכתב מטעם המרכז הארצי גובשו 4 המלצות להתחשבות בתקלה, ולתיקון הפערים האקראיים שנוצרו בין הנבחנים. ההמלצות הן:

סטודנט שגויס: מי יבטיח לנו שקט בקיץ הבא?

הסטודנטים, שזכו כאמור לגיבוי המרכז הארצי, החליטו לצאת למאבק. "אני בעצמי מצטיינת דיקן ולפי כל הסימולציות שעשיתי הייתי אמורה לקבל ציון יותר גבוה", אמרה ל-ynet הסטודנטית זוהר מסיקה, הנמנית על מארגנות המאבק. "אני לא מבינה איך המוסדות יכולים להשתמש בכלי מיון שהוכרז כלא תקין.

רעות מאירסון. "חלק מניסיון להקשות עלינו ולהתיש אותנו"(צילום: סתיו ולדמן)

"גם המוסדות שהסכימו לקבל חלק מההמלצות עשו זאת רק בשבוע שעבר, כאשר בעוד שבוע נסגרת ההרשמה ללימודים. על מנת להירשם צריך לדאוג להמלצות, לכתוב הצעות מחקר. לכל מוסד יש גחמות משלו וזה בלתי אפשרי להנפיק את כל המסמכים הדרושים בפרק הזמן שהקציבו לנו".

גם לדברי הסטודנטית רעות מאירסון, הציון שלה ירד משמעותית לעומת הציון שהיא השיגה בעת שהתכוננה לבחינה באמצעות סימולציות: "התחושה שלנו היא שיש פה רצון לשמור על יוקרת המקצוע, וההתנהלות הזו היא חלק מניסיון להקשות עלינו ולהתיש אותנו. המבחן הזה מתקיים רק פעם בשנה, ויש אנשים שלא יכולים לשים את החיים שלהם בהולד במשך שנתיים, ולעבוד בעבודות מזדמנות.

נבחנת נוספת היתה הסטודנטית אסתר טרבלסי, אם לילדה קטנה, שגרה בדרום ובתקופת המבצע אף נחת קאסם בביתה. "במקביל ללמידה האינטנסיבית למבחן המפרך הזה, התמודדתי עם מירוץ בין אזעקה אחת לשניה לבין טיפול בילדה קטנה מפוחדת", סיפרה טרבלסי.

סטודנט נוסף שנבחן הוא עידן ריבשטיין, אשר במבצע צוק איתן גויס לשירות מילואים, מה שאילץ אותו להגיש עבודות רבות באיחור, ופגע באופן ניכר ביכולתו להתכונן לבחינה. ריבשטיין קובל על כך שהבחינה נערכת רק אחת לשנה, וגורמת לסטודנטים רבים "לאבד" שנה שלמה. "איני עומד בתנאי סף הקבלה הנדרש בציון המתא"ם, אך מדובר בפער של נקודות בודדות ממש.

אסתר טרבלסי ובתה עלמה. "על אף הקשיים לא ויתרתי"(צילום: ניר טרבלסי)

התאחדות הסטודנטים הארצית קיבלה בשבועות האחרונים עשרות טלפונית זועמים מדי יום, ופנתה אל כל ראשי החוגים לפסיכולוגיה. "למרות הפניות אליהם, לא התקבלו תשובות רשמיות מרוב המוסדות" אמר גלעד ארדיטי, יו"ר התאחדות הסטודנטים, "ההתאחדות קוראת למוסדות לאמץ לאלתר את המלצות המרכז הארצי ולהפחית את משקל ציון המתא"ם בשיקולי הקבלה של נבחני המועדים האלה, ככל הניתן, על מנת לאפשר להם סיכוי הוגן לקבלה לתואר שני". 

מה אומרים במוסדות הלימוד? 

תגובת אוניברסיטת בן-גוריון: "אנשי המרכז הארצי אינם מומחים במיון פסיכולוגים קליניים לעתיד. זה באחריות האוניברסיטאות והמכללות. אנחנו מחליטים אילו מדדים תקפים ולא תקפים, ואיזה משקל לתת לכל משתנה בתהליך המיון. לעניין הארכת זמן ההרשמה, לא ברור לנו מדוע צריך עוד זמן. בנוסף, צריך לקחת בחשבון שכל עיכוב בתהליך ההרשמה גורם לעיכוב בתהליך המיון. בעקבות התקלה השנה, אפשרנו למועמדים שרצו בכך, להשתמש בחלק הסטטיסטי של המתאם בלבד". 

תגובת אוניברסיטת בר-אילן: "המלצת ועדת ההיגוי עסקה בדרך שבה יישקל מבחן המתא"ם. אוניברסיטת בר-אילן קיבלה את ההמלצה. המחלקה לפסיכולוגיה בבר-אילן מתחשבת בחריגים, ומשקל מבחן המתא"ם נמוך ביותר. האוניברסיטה לוקחת בחשבון פרמטרים נוספים בתיק המועמד. לא מצאנו מקום להאריך את מועד ההרשמה, שכן המועמדים יודעים מהם החומרים שיידרשו לספק".

תגובת האוניברסיטה העברית: "המחלקה שותפה לחוסר שביעות הרצון והתסכול של הסטודנטים, ובחנה פתרונות שונים אשר יכולים לסייע למועמדים, תוך שמירה על שקיפות מלאה והוגנות מרבית. למועמדים ניתנו שלוש אפשרויות לחישוב ציון המתא"ם שלהם, תוך התחשבות בציון הגבוה ביותר מביניהן: הציון המקורי, הפחתת חלק הטקסטים מ 70% ל-50%, או התחשבות בחלק השיטות בלבד.

עידן ריבשטיין, מילואימניק. "מי מבטיח לנו כי הקיץ הקרוב יהיה שקט?"(צילום: סיגלית אמינוב)

"אימוץ הצעות אחרות שהועלו עלול היה לגרום לאי צדק גדול יותר - בהתחשב בתהליך המיון באוניברסיטה, המבוסס על קריטריונים הוגנים, מדידים, ושקופים. הסבר מפורט יותר לשיקולי הקבלה ניתן למצוא באתר המחלקה לפסיכולוגיה. לגבי מועד ההרשמה – מועדי ההרשמה נקבעו במשותף על ידי כלל האוניברסיטאות ולא נמצא שיש נימוקים מספקים לדחיה". 

ראש תוכנית המוסמך בפסיכולוגיה קלינית במרכז האקדמי רופין, פרופ' עדה זוהר, מסרה: "הייתה תקלה במבחן והיא עשתה את הציון פחות הוגן מהרגיל. החלק שנפגע הוא החלק שעל פי רוב הוא המרכיב היותר גדול של ציון המתא"ם. אנחנו נענינו לבעיה שנוצרה ושינינו את תנאי הרישום כדי לעשות את זה קצת יותר הוגן. אני לא יכולה להגיד לכל מי שיירשם שהוא ירואיין. אין לנו כוח אדם לזה. בשלב המיונים עוד לא ידוע מה יהיה המשקל של ציון המתא"ם, ואנו לא יודעים מה יהיה פיזור הציונים של הנרשמים".

תגובת האקדמית תל-אביב יפו: "לא קבענו סף קבלה אלא תנאי סף להגשת המועמדות המבוססים על ציוני תואר ראשון ועל ציוני מבחן המתא"ם. נתנו אפשרות להגיש מועמדות עם משקל נמוך יותר לציון המתא"ם בהינתן ממוצע ציונים גבוה בתואר הראשון. לגבי מועמדים שיעמדו בתנאי הסף, יינתן משקל רב יותר לגורמים נוספים כמו הריאיון האישי. לטובת המועמדים, האקדמית תאריך את הרישום".

תגובת הטכניון: "קיבלנו את המלצות המרכז הארצי להערכה, ואיננו מתכוונים לקבל החלטות רק על בסיס מבחן המתא"ם. אנחנו נותנים למבחן שקלול נמוך בדרך כלל (אין חובה במתא"ם כדי להירשם לטכניון), והשנה יהא השקלול נמוך אף יותר. מועמדים מתאימים, עם הישגים מוכחים יוזמנו לראיונות בלי קשר למבחן המתא"ם".

תגובת אוניברסיטת אריאל: "קיבלנו את המלצות המרכז הארצי ואנו מיישמים אותן. לגבי הארכת מועד הגשת מועמדות, כבר העברנו הסכמתנו לבקשת 'נציגי מבחני מתא"ם 2014' להארכת מועד ההגשה בשבוע. הסכמה זו הותנתה בהסכמתם של יתר מוסדות הלימוד להארכה זו".

תגובת אוניברסיטת חיפה: "מתוך הבנה שאכן יש בעייתיות עם מבחן המתא"ם השנה, הוחלט במגמה הקלינית לבדוק לעומק יותר מועמדים מאשר בשנה רגילה. בדרך זו יוגדל עוד יותר המשקל של מרכיבים נוספים כמו ציוני תואר ראשון ומכתבי המלצה. חתך הקבלה במגמה הקלינית לא השתנה מכיוון שהורדת החתך תאפשר אמנם לכמות גדולה יותר להירשם, אולם לאור התחרות הגדולה ומספר המקומות המוגבל, הסיכוי האמיתי שלהם להתקבל נמוך מאוד עד לא קיים, ולכן לא ראינו לנכון לגרום לסטודנטים לשלם דמי הרשמה ולהכין את כל תיק ההרשמה רק כדי להיראות כאילו הלכנו לקראתם".

תגובת אוניברסיטת תל-אביב: "אנחנו מחשבים את ציון המתאם של אוקטובר כך שיינתן משקל רב יותר (60% במקום 30%) בציון הסופי לחלק המתודולוגי של המבחן שלא הושפע מן התקלה. כדי לא לפגוע בסטודנטים שהציון המקורי שלהם במבחן (ללא השקלול המיוחד) גבוה יותר מן הציון המתוקן, אנחנו נתחשב בציון הגבוה מבין השניים".

תגובת המרכז הבינתחומי בהרצליה: "קבענו תיקונים עוד בטרם נתקבלו הנחיות המרכז הארצי ובהתאם להנחיות. כחלק ממדיניות ביה"ס, אנו מראיינים מספר רב של סטודנטים, שהינו גדול משמעותית מאלו המרואיינים בשאר המוסדות (כ-350 מועמדים) על מנת לקלוט כמה עשרות סטודנטים בלבד, ומייחסים לציון המתא"ם משקל נמוך באופן יחסי. השנה, בעקבות התקלה במבחן המתא"ם, הורדנו באופן מיוחד את המשקל היחסי הניתן לציון זה".