סוכנים כפולים / מליניאק ברביעי

• לכל הטורים של אריה מליניאק
  

כשארקדי גאידמק שרף את הונו בבית"ר ירושלים ולקח למכבי חיפה את אריק בנאדו, יענקל'ה שחר נדרש להשוות את ההצעה. שחר קבע שאין שחקן ישראלי ששווה יותר מ-100 אלף דולר לעונה, ומי ששווה יותר שינסה להרוויח את הסכומים הללו באירופה. הוא צדק, אבל רק החודש אותו שחר חתם עם איתי שכטר ואלירן עטר על חוזים של מאות אלפי דולרים לעונה.

ארקדי גאידמק. היו ימים(צילום: חיים צח)

שחקנים רבים ניסו את מזלם באירופה, מעטים הצליחו. זה לא מנע מבעלי הקבוצות לשלם לשחקנים שחזרו שכר כפול מזה שהרוויחו לפני שעזבו, בעיקר בזכות עבודה טובה של סוכנים. חוקי הביקוש וההיצע חזקים כנראה מההיגיון, אבל כמעט תמיד יש בעל קבוצה או שניים שגדולים על הליגה בכמה מספרים ומכניסים את כולם לסחרור.

שכר השחקנים נקבע על ידי ביקוש והיצע, אבל יש עוד גורמים ממריצים הסוכנים. סוכן טוב שווה לשחקן הרבה כסף. ככל שהוא מייצג יותר שחקנים, כושר המיקוח וההשפעה שלו גדלים והוא משיג עבור הלקוחות שלו תנאים מצוינים. סוכן רע עלול לגמור לשחקן קריירה. תראו איפה עומד גל מקל עם העצות של הסוכן שלו.

גל מקל. תראו איפה הוא עומד עם העצות של סוכנו(צילום: gettyimages)

הבעיה היא שפלוס בצד אחד של המאזן, הוא מינוס בצידו השני. מישהו צריך לשלם את החוזים, וחוזה טוב לשחקן הוא חוזה רע לקבוצה שצריכה לשלם אותו. מבחינת בעלי הקבוצות, שצריכים לשלם משכורות שהולכות ותופחות, ההצלחות של הסוכנים הן "נזק" לליגה. לפי נתונים שקיבלתי, הופתעתי מאוד מכך שסעיף שכר השחקנים בכל הקבוצות גדל בשנים האחרונות רק באחוזים בודדים.

מה שמטריד במיוחד הוא הכוח המרוכז אצל הסוכנים הגדולים, שמעבר להשגת תנאים לשחקנים יש להם גם מערכת יחסים מסועפת עם בעלי הקבוצות. סוכן שמייצג עשרות שחקנים, יכול, בתיאוריה כמובן, לקבוע את זהות היורדת מהליגה. בעל קבוצה שמרגיז סוכן גדול, נכנס לבעיה. אני מכיר אישית מקרה בכדורסל, בו סוכן שייצג מספר שחקנים באותה קבוצה קיבל תקציב שכר לשחקנים הישראלים, כדי שיחלק אותו ביניהם לפי הבנתו.

ההתאחדות לכדורגל והמינהלת חייבות לקבוע כללי משחק, ובראש ובראשונה שקיפות. הקשר בין סוכנים לשחקנים ולקבוצות עלול להשפיע על תוצאות המשחקים לא פחות מתקנון ההתאחדות. אם עד היום אנשי הכדורגל בתקשורת הפנו את תשומת הלב להוצאות השיטור והאבטחה, הסיפור נגמר מאז שמשרד האוצר לקח על עצמו את התיק. הגיע הזמן לטפל בבעיה האמיתית של הכדורגל: השכר הגבוה מדי שמשלמות קבוצות לשחקנים בינוניים.

ראסל ווסטברוק. כמו משחק מחניים(צילום: AP)

שיהיה לכם לבריאות

אני לא אוהב את אירוע האולסטאר של ה-NBA. תחרות קליעה לשלוש תחת לחץ זמן זה ספורט, אבל לכנות משחק מחניים "כדורסל", או למדוד אחוזי קליעה כששחקנים שבדרך כלל

מפרקים את היריב פותחים זה לזה דרך חופשית לסל, זו בדיחה. קרקס ההטבעות הוא מטופש, אבל להכניס את "ההישג" בתחרות הדאנקים לרקורד של השחקן זה עלבון לאינטליגנציה.

אני לא מתווכח עם 20 אלף איש שהגיעו למדיסון סקוור גארדן כדי לצפות באירוע, למרות קור של מינוס 16 מעלות בחוץ. לא אתן עצות לערוצי טלוויזיה ששילמו ממיטב כספם עבור זכויות השידור. לא אטיף מוסר למי שבחר לקום באמצע הלילה לראות את כוכבי המזרח נגד המערב. האירוע הזה מצוין ליחסי הציבור של ה-NBA, אבל לי יש דעות משלי.

השנה נשברו כל שיאי הקליעה. גם הפעם עמדו מגינים כמו קונוסים, ומחאו כפיים למתקיפים. וואו. אם הייתי יורש של ממציא הכדורסל, ג'יימס נייסמית', הייתי תובע פיצויים על נזקים שנגרמים למותג, ואם המשחק היה מתקיים בארץ לא הייתי טורח לצפות בו. כנראה שאני במיעוט, אז תבלו.

אבנר קופל. תביעת לשון הרע נמחקה(צילום: אורן אהרוני)

התביעה שנמחקה

בשבוע שעבר החליטה השופטת רונית אלט פינצ'וק למחוק תביעת לשון הרע שהגיש נגדי אבנר קופל. תחילת הסיפור לפני שנתיים בערך,

כאשר קופל היה מועמד בבחירות ליו"ר איגוד הכדורסל, ועמד בפני שימוע לקראת הגשת כתב אישום בעבירות מרמה והעלמת מס במיליונים. נכון שאדם זכאי עד שתוכח אשמתו, אבל הזהרתי אז את חברי הנהלת איגוד הכדורסל שהם הולכים לבזות את המוסד, אם ימנו אדם כזה לפני שיוחלט אם להעמידו לדין.

קופל נבחר, ואני המשכתי להתריע על ההתנהלות שלו, שזכתה אחר כך לביקורת בדו"ח מבקר המדינה. קופל הגיש נגדי תביעת לשון הרע שהייתה מבוססת, בין היתר, על דברים שכתבתי ב-2007, ועל טענות חסרות שחר שהעלה נגדי עוד לפני כעשרים שנה.

בכתב ההגנה טענתי שהתביעה נגדי נועדה לקשור את ידיי ולסתום את פי, ליום בו יוגש נגד קופל כתב אישום, שאכן הוגש. עוד קודם לכן קופל התפטר מראשות האיגוד בתואנות שונות, ותביעת לשון הרע עברה להליך גישור שלא צלח.

לפני פתיחת הדיונים פנה קופל לעו"ד תמיר גליק שייצג אותי, וביקש למחוק את התביעה. בעצת עורך הדין סירבתי, אבל המשפט לא נפתח. קופל לא הגיש תצהיר תובע, גם לאחר שעורך הדין גליק שלח לו תזכורות, והשופטת קיבלה את טענתנו שמדובר בנסיגה מהליך סרק, ופסקה נגד קופל 10,000 שקל הוצאות משפט.