שתף קטע נבחר
 

אבחנו עצמכם: האם יש לכם פגיעה קוגנטיבית?

אלכוהול, תאונת דרכים, מחלות או סתם נפילה עשויים לפגוע ביכולת שלנו לבצע שתי פעולות יחד. מרפאה בעיסוק מסבירה איך מאבחנים פגיעה קוגנטיבית ומתי צריך לפנות לטיפול

בחנו את עצמכם:

 

  • האם אתם מרגישים איטיות או חוסר יעילות בתפקוד היומיומי?
  • האם אתם מתקשים בשליפת מילים ושמות?
  • האם "בורחים" לכם מהראש תאריכים חשובים?
  • האם אתם מתקשים בביצוע משימות רב-שלביות?
  • האם אינכם מצליחים להתרכז בביצוע שתי משימות בו-זמנית?

 

אם עניתם כן, על אחת או יותר מהשאלות הנ"ל אולי יש לכם פגיעה קוגנטיבית.

 

כתבות נוספות בנושא מוח וזיכרון במדור 60 פלוס:

מחקר: תרגול מדיטציה מאט הזדקנות המוח 

שום בצל ודלעת: הסגולות הבריאותיות בירקות 

מחקר: תרגול יוגה משפר דרמטית את הזיכרון 

 

מהי קוגניציה?

קוגניציה היא יכולת האדם לרכוש ידע ולהשתמש בו לצורך הסתגלות לדרישות הסביבה ותפקוד יום-יומי שוטף. קיימות מספר רב של יכולות קוגניטיביות להם זקוק האדם בחיי היומיום, בחיי המשפחה, החברה והעבודה. כך למשל כאשר אנחנו נדרשים להתמצאות בזמן ובמקום, בכל הקשור לזיכרון: לטווח מיידי, קצר וארוך, זיכרון עבודה, תפיסה חזותית, תפיסה מרחבית, רצף, תכנון וארגון, פתרון בעיות, יכולת מודעות עצמית, שיפוט ובקרה ועוד.

 

המרכיבים הקוגניטיביים הינם חלק נכבד מהתפקוד המוחי שלנו, ומהווים למעשה את הבסיס להתנהגותינו ולתפקוד היומיומי שלנו. כאשר הם נפגעים, חלה הידרדרות משמעותית ביכולת הביצועית של האדם ובעקבות זאת דעיכה בהשתתפות בפעילויות יום-יומיות כגון; עבודה, לימודים, פנאי וטיפול עצמי.

 

פגיעה בקוגניציה תפגע בתפקוד היומיומי. ביכולת, בזיכרון ובתפקוד (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
פגיעה בקוגניציה תפגע בתפקוד היומיומי. ביכולת, בזיכרון ובתפקוד(צילום: shutterstock)

מה עלול לפגוע ביכולות שלנו?

המרכיבים הקוגנטיביים מושפעים ממחלות ומהפרעות שונות אשר גורמות לפגיעה בתאי המוח, אם באופן הדרגתי ואם באופן פתאומי.

 

לרוב ליקויים קוגניטיביים מופיעים כתוצאה ממחלות נוירולוגיות שונות הפוגעות במערכת העצבים המרכזית וכתוצאה מכך בתפקוד המוחי. אירוע מוחי, חבלת ראש טראומטית, גידולים במערכת העצבים המרכזית, מחלת הפרקינסון, מחלת האלצהיימר ודמנציה מסוגים נוספים.

 

בנוסף, ליקויים קוגניטיביים עשויים להופיע גם כתוצאה מרקע פסיכיאטרי, מומים מולדים, צריכת סמים ואלכוהול.

 

סוג הפגיעה, מיקומה במוח וגיל האדם: משפיעים

ליקויים קוגניטיביים המופיעים לאחר פגיעה במערכת העצבים המרכזית, משתנים בהיקפם ובחומרתם בהתאם לגורמים שונים כגון; סוג הפגיעה המוחית, מיקום הפגיעה במוח וגודל הנזק המוחי. השלכותיה התפקודיות של הפגיעה הקוגניטיבית מושפעות מהרקע הקוגניטיבי-תפקודי שקדם לפגיעה, וכן מגיל האדם שנפגע. כמו כן, לרוב הפגיעה היא במספר מרכיבים קוגניטיביים במקביל.

  

פגיעה קוגניטיבית אקוטית: פגיעה הנגרמת עקב נזק חדש ופתאומי למוח כגון פגיעת ראש טראומטית, בעקבות תאונת דרכים או נפילה, או אירוע מוחי שגרם לחסימת זרימת החמצן למוח. פגיעות אלה הן בעלות שונות רבה זו מזו מאחר ובכל פגיעה נגרם נזק לאזור מוחי שונה ובהיקף ששונה לתאי המוח.

 

מחלות מתקדמות (פרוגרסיביות): מחלות המתאפיינות בירידה הדרגתית של התפקודים הקוגניטיביים כגון; מחלת אלצהיימר, מחלת הפרקינסון ועוד. הירידה הקוגניטיבית ההדרגתית לרוב מתחילה מהתפקודים הקוגניטיביים הגבוהים יותר (פתרון בעיות, תכנון וארגון) עם שמירה על עצמאות תפקודית, ולכן בני משפחה לא תמיד ישימו לב לסימנים הראשוניים, אך ניתן יהיה להבחין במידה של חוסר יעילות בתפקוד היומיומי ובאיטיות תגובתית. בהמשך, הירידה תבוא לידי ביטוי גם במרכיבים הקוגניטיביים הבסיסיים (זיכרון, התמצאות וכו'), כאשר במצב זה האדם כבר יהיה תלוי בסביבתו.

 

איך מאבחנים?

קיימים סוגים רבים של אבחונים קוגניטיביים המיועדים לסייע למטפל להגדיר את סוגי הליקויים, את היקפם ואת השלכותיהם לגבי מגבלה תפקודית בחיי היום-יום. קיימים אבחונים קוגניטיביים הבודקים מרכיבים קוגניטיביים שונים, וקיימים אבחונים המתמקדים במרכיב אחד ובוחנים אותו לעומק (כגון זיכרון).

 

בנוסף, ישנם אבחונים קוגניטיביים הבודקים מרכיבים בודדים, וכן אבחונים הבודקים פעילות או תפקוד שלם וממנו מסיקים לגבי המרכיבים הלקויים. לרוב מומלצת אינטגרציה של מספר אבחונים וכן תצפית תפקודית בסביבה הטבעית על-מנת להסיק מסקנות לגבי התחומים הפגועים ופוטנציאל השיקום.

 

מי מבצע את האבחון?

האבחון יכול להתבצע ע"י מספר גורמים: רופא נוירולוג או גריאטר, מרפאה בעיסוק, פסיכולוג שיקומי/קוגניטיבי.

 

חשוב לדעת כי כל איש המקצוע המעביר את האבחונים, עושה זאת בדרך קצת שונה המותאמת לאוריינטציה המקצועית שלו, ולכן מומלץ לקבל מידע מכמה גורמים.

 

מתי ולאן לפנות?

האבחונים מתבצעים בחלק ממרפאות קופות החולים בקהילה או בחלק מבתי-החולים וכמובן במכונים פרטיים. אבחון יסודי ומעמיק מסייע בתכנון והבניית תכנית טיפול ושיקום מותאמת ומדורגת, על מנת להגיע לתוצאות מקסימליות, כך שיאפשרו תפקוד יומיומי איכותי ובטיחותי.

 

כדאי להגיע לאבחון כאשר מרגישים ירידה תפקודית ופגיעה באיכות החיים בעקבות הליקויים הקוגניטיביים, ומומלץ כמה שיותר מוקדם על-מנת לבנות תכנית התערבות מתאימה.

 

אל ייאוש: אפשר לשפר את איכות החיים

מטרת תהליך השיקום הקוגניטיבי היא לשחזר תפקודים נורמליים, או לפצות על הליקויים באמצעות אסטרטגיות שונות המסייעות בהפחתת מגבלות השתתפות בפעילויות משמעותיות.

 

תהליך זה מערב למידת מיומנויות וכישורים שנפגעו בעקבות הפגיעה המוחית באמצעות; העלאת מודעות לחולשות ולחוזקות, תרגול חוזרני של משימות ופעולות הדורשות משאבים קוגניטיביים תוך כדי דירוג המטלות בהתאם להתקדמות, לימוד טכניקות של פתרון בעיות, לימוד טכניקות פיצוי פנימיות או סביבתיות (למשל שימוש בעזרים טכנולוגיים לשם תזכורות וארגון). תרגול תפקודי יום-יומי.

 

הטיפול יכול להתבצע במרפאות או בבית הלקוח, וכדאי שילוב של שתי האפשרויות בכדי למקסם את יכולת ההפנמה וההעברה של התרגול לתפקודי היומיום. מחקרים מראים כי טיפול קוגניטיבי יעיל יותר כאשר הוא משלב גם עבודה קוגניטיבית-תפקודית, כלומר תרגול בסביבה הטבעית ושל משימות יומיומיות. בנוסף, טיפול קוגניטיבי דורש תרגול אינטנסיבי ומעורבות כל המשפחה בתהליך.  

 

הכותבת היא מרפאה בעיסוק (MSc OT), מומחית בשיקום נוירולוגי וגריאטריה, בעלת המרכז הקליני Aging Boutique לשיקום ושימור איכות חיים בגיל המבוגר



 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מגדלי הים התיכון
צילום: shutterstock
האם אתם יכולים לעשות שתי פעולות יחד?
צילום: shutterstock
ד"ר רק שאלה
מחשבוני בריאות
פורומים רפואיים
מומלצים